אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הרשעה ב-4 עבירות של סיוע להונאה בכשרות של בית אוכל.

הרשעה ב-4 עבירות של סיוע להונאה בכשרות של בית אוכל.

תאריך פרסום : 01/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רחובות
8752-11-09
25/04/2013
בפני השופט:
לבנה צבר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שמי לוי
הנתבע:
מנשה בלקר
עו"ד אהרון רוזה
הכרעת דין

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע ארבע עבירות של סיוע להונאה בבית אוכל - עבירה לפי סעיפים  3 ו- 14 לחוק איסור הונאה וכשרות, התשמ"ד-1973 (להלן: "החוק") יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וזאת כפי המפורט בארבעת האישומים שבכתב האישום, ושיפורטו להלן.

            האישום הראשון:

הגם שהנאשם איננו ולא היה מוסמך מטעם הרבנות הראשית או מטעם רב מוסמך מטעמה להנפיק תעודת כשרות ולא קיבל ממנה כל אישור לצורך כך וכפי הנדרש בחוק, הרי בשנת 1997 או בסמוך לכך, הוא יצר קשר עם אליהו שרעבי (להלן : "שרעבי") בעליה של מסעדת שרעבי שנמצאת ברחוב הרצל 126 ברחובות (להלן: "המסעדה"), לאחר שזה האחרון הופנה אליו לצורך קבלת אישור כשרות מטעמו למסעדה. הנאשם לא עדכן את שרעבי כי הוא אינו מוסמך ליתן תעודת כשרות בהתאם לחוק, ומסר לו תעודה ממנה עולה כי המוצרים הנמכרים במסעדה, הם בהכשרים שונים, וכי יש פיקוח על המסעדה. החל ממועד זה ואילך עד מרץ 2009, חידש הנאשם את התעודה מעת לעת, בתדירות גבוהה, וזאת בתמורה לסכום של 600 ש"ח ששילם לו שרעבי עבור שלושה חודשים. בין היתר, ביקר הנאשם במסעדה לצורך חידוש התעודה, בתאריך 5.3.09. שרעבי הציג במסעדה את התעודה אשר ניתנה לו על ידי הנאשם.

האישום השני:

בשנת 2003 או בסמוך לכך, יצר הנאשם קשר עם שמעון מזעקי (להלן: "מזעקי") שהינו הבעלים של מסעדת מזעקי, שנמצאת ברחוב ארלוזורוב 85 ברחובות (להלן: "המסעדה"), מסר לו שהובא לידיעתו שנתגלע סכסוך בינו לבין נציג הרבנות, והציע לו לקבל אישור כשרות מטעמו למסעדה. לאחר שמזעקי הסכים, מסר לו הנאשם תעודה, ממנה עולה שהמוצרים הנמכרים במסעדה, נמצאים בהכשרים שונים, וכי יש פיקוח על המסעדה. ממועד זה ואילך ועד מרץ 2009, חידש הנאשם את התעודה מעת לעת, תמורת סך של 730 ש"ח בחודש. הנאשם ביקר במסעדה לצורך חידוש תעודת הכשרות, בתדירות של ארבע, חמש פעמים בחודש, מידי חודש. מזעקי הציג במסעדה את התעודה שנתן לו הנאשם.

האישום השלישי:

בשנת 2004 או בסמוך לכך, יצר הנאשם קשר עם מנדי מורן (להלן: "מנדי") הבעלים של בית עסק למכירת בייגלה חם, שנמצא ברחוב הרצל 167 ברחובות. יצוין שבעבר היה ברשותו של מנדי וברשות אביו רוני מורן (להלן : "רוני"), בית עסק דומה שהיה ממוקם ברחוב הרצל 192 ברחובות (להלן: "בתי העסק"). הנאשם פנה למנדי והציע לו ליתן לו אישור כשרות מטעמו לבית העסק, ולאחר שמנדי הסכים, מסר לו הנאשם תעודה ממנה עולה כי "המקום עומד תחת השגחה בכל פרטי תהליך הייצור ונעשה בפיקוח של משגיח מטעמם והם למהדרין מן המהדרין". ממועד זה ואילך ועד מרץ 2009, חידש הנאשם את התעודה מעת לעת, וזאת תמורת סך של 500 ש"ח לחודש. רוני ומנדי הציגו בבתי העסק את תעודת הכשרות.

האישום הרביעי:

בשנת 1998 או בסמוך לכך, יצר הנאשם קשר עם יינון קריטי (להלן : "יינון") שהינו הבעלים של מסעדת סטיקיית 72 הנמצאת ברחובות (להלן: "המסעדה") וזאת לצורך מתן אישור כשרות מטעמו של הנאשם למסעדה. הנאשם מסר ליינון תעודה, ממנה עולה כי המוצרים הנמכרים במסעדה נמצאים בהכשרים שונים, וכי יש פיקוח על המסעדה. מהמועד הנ"ל ואילך, ועד מרץ 2009, חידש הנאשם את התעודה מעת לעת, תמורת סך של 50 ש"ח בחודש. הנאשם ביקר במסעדה לצורך חידוש תעודת הכשרות אחת לשלושה חודשים לאורך כל התקופה, ובין היתר, בתאריך 5.3.09. יינון הציג במסעדה את תעודות הכשרות.

המאשימה טוענת, שבמעשים המפורטים לעיל, סייע הנאשם לשרעבי, מזעקי, רוני ומנדי וכן יינון, לבצע הונאה בכשרות.

2.         המאשימה העידה שלושה עדים שמשמשים בתפקידים שונים בעניינו כשרות על פי החוק, ואשר הסבירו את נושא מתן תעודות הכשרות ואת תפקידיהם.

ראשון העיד, יהושע ראוכברגר שמשמש זה 14.5 שנים, מנהל מחלקת כשרות ברחובות, תחת הרב הראשי לרחובות, הרב קוק (להלן: "יהושע"; "הרב קוק"). יהושע הבהיר, שעל פי החוק, הרב קוק הוא בעצם הסמכות החוקית למתן כשרויות, וכי הוא איש הביצוע שלו. הוא משמש עובד של המועצה הדתית וממנה הוא מקבל משכורת, כשהמועצה הדתית מפעילה את הצוות שמטפל בענייני הכשרות, שכולל 14 מפקחים ו- 60 או 70 משגיחי כשרות. יהושע עושה את עבודת ההכנה שקודמת למתן תעודת כשרות, על דרך של בדיקה בעסק, בין בעצמו ובין באמצעות שליח מטעמו, והוא מדווח לרב קוק, שמחליט האם לתת תעודת כשרות ואם לאו, ואם הוא מחליט בחיוב, אזי הוא זה שחותם על תעודת הכשרות. אחר כך, נעשית פעולת הפיקוח על העסק שקיבל את תעודת הכשרות, הן על ידי משגיחי הכשרות והן על ידי יהושע. הפיקוח ממשיך לחול גם לאחר מתן תעודת הכשרות והוא רלבנטי גם לצורך שינויים והוספות בעסק. יהושע מסביר את אופן הפעולה של הצוות שממונה על ענייני הכשרות, ואומר שמפקח מגיע לכל בית עסק לפחות פעם אחת ביום, ולפעמים אפילו פעמיים או שלוש פעמים ביום - לפי גודלו של העסק. המפקח מקבל את משכורתו מהמועצה הדתית. בנוסף, ישנו בכל עסק משגיח כשרות, שמקבל את שכרו דרך חברת כוח אדם, אשר ממומנת מהתשלומים שמשלמים בעלי העסקים, כאשר משגיח הכשרות נמצא בעסק מספר שעות. כל משגיח כשרות מדווח פעם בחודש על המתרחש בעסק, ומקבל אישור מהמועצה הדתית מחברת כוח אדם, על שביצע את עבודתו, ואז משולמת לו המשכורת.

הוא מספר, שביום הגשת התלונה במשטרה, דיווחו לו הפקחים, שהבחינו בבתי עסק בתעודות כשרות שלא הוצאו על ידי הרבנות, והוא הלך לבדוק במה המדובר. הוא היה בשני בנתי עסק של מאפה לבייגלה ברחוב הרצל, לא נכנס לבית העסק שאליו נכנס קודם לכן המפקח, אך הוא ראה מרחוק את התעודה, ולפיכך הוא דיווח לרב קוק שהורה לו להגיש תלונה במשטרה וכך הוא עשה. כך היה גם לגבי בית עסק נוסף.

יהושע מבהיר שהוא איננו מכיר את הנאשם, מעולם לא פגש אותו, אבל ידוע לדבריו בעיר, שלמי שאינו מקבל תעודת כשרות מהרבנות, יש פתרון קל ומהיר. יהושע מדגיש, שרק הרב קוק כרבה הראשי של העיר, מוסמך לחתום על תעודת הכשרות, הוא עצמו מעולם לא חתם על תעודה כזאת, אבל הוא חותם על אישורים זמניים, לפי הוראת הרב קוק, במקרים שבהם הרב קוק איננו בעבודתו, או שנגמר התוקף, ויש צורך להוציא אישור זמני. עוד מדגיש יהושע, שמשגיח הכשרות אינו מקבל את הכסף ישירות מבעל העסק.

הוא מספר, שלסטקיית 72 שבבעלותו של יינון, לא הוצאה תעודת כשרות כ- 12 שנים. כאשר הוא והאנשים שבצוות הפיקוח על הכשרות, רואים תעודה שאיננה כזו שהוצאה על ידי הרבנות, אין להם סמכות להוריד אותה, אלא הם מדווחים ליחידה ארצית שמטפלת בענייני הכשרות (להלן: "היחידה") , ולעיתים מגישים תלונות במשטרה.

בחקירה הנגדית הוא שב ומבהיר, שלעסקים לא מפוקחים - להבדיל מאלה שמפוקחים על ידי הרבנות, ושבהם הם עושים את הפיקוח על פי נהלי הרבנות והמועצה הדתית - אין להם סמכות להיכנס, אלא המפקחים עוברים ברחוב ומאתרים תעודות לא חוקיות. הוא מבהיר, שהוא מוסר דיווח ליחידה, אבל לא מנהל רישום על כך.

בהמשך הוא מפרט את התנאים שעסק של בייגלה צריך לעמוד בהם כדי שתהיה לו תעודת כשרות, ואומר שתחילה יש לנפות את הקמח כל יום, ולפעמים פעמיים ביום, וכן צריך לפתוח את הביצים ולבדוק אם יש בהן דם.  חומרי הגלם שמשתמשים בהם, בין אם הם חלביים ובין אם הם פרווה, צריכים להיות כשרים, וצריך לאפות כל סוג בנפרד, בנוסף, צריך לפקח על כך שכל פעולת האפייה תיעשה על ידי יהודים. אלה הן הפעולות שנעשות בפיקוח משגיח הכשרות והמפקח. לכן, צריך להימצא בבית העסק משגיח כשרות, מינימום שעה או שעתיים ביום. בפרק זמן זה, על בעל העסק להכין את הבצק שאותו הוא שומר אחר כך במקרר, שאין הוא יכול לנפות קמח או לייצר בצק, כאשר משגיח הכשרות איננו נמצא במקום. המפקח נכנס לבית העסק, גם כאשר משגיח כשרות איננו נמצא שם.

הוא מבהיר, שהוא ראה את התעודות הלא חוקיות בבתי העסק מבחוץ, אבל לא נכנס פנימה וגם לא צילם אותן. באחד מבתי העסק, התעודה היתה תלויה על הוויטרינה, כך שניתן היה לעמוד על המדרכה ולראות את האישור. לאחד מבעלי העסק, הוא שלח שליח מטעמו, כדי לבדוק בתוך העסק פנימה את התעודה. ממה שהוא ראה, על התעודות היה כתוב "אישור" או "אישור ותעודה". הוא מציין, שלקוחות של בתי העסק, צלצלו ליחידת הפיקוח במועצה הדתית ודיווחו.

לגבי סטיקיית 72, הוא אומר שהוא זוכר שהפסיקו את מתן תעודת הכשרות, ולאחר שנתפס במסעדה זו, כמו גם באחרות, בשר לא מזוהה. לאחר מכן, העדיף יינון, שלא לקבל תעודת כשרות מהרבנות, וכך קרה לדברו לפני 12 שנים. עד לפני כשנה, שאז הסכים יינון לעמוד בתנאי הרבנות, ולכן קיבל תעודת כשרות ממנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ