אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הראל חברה לביטוח בע''מ ואח' נ' רוזנפלד

הראל חברה לביטוח בע''מ ואח' נ' רוזנפלד

תאריך פרסום : 20/05/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
18570-09-11
15/05/2012
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
1. הראל חברה לביטוח בע''מ
2. משה כהן

הנתבע:
ירון אברהם רוזנפלד ע"י עוה"ד י.ז. נחשון
פסק-דין

פסק דין

ההליך שלפני

לפני תביעה בסדר דין מהיר שהוגשה בעיקרה כתביעת שיבוב על ידי מבטחת רכב מס' רישוי 92-293-56 (להלן: "רכב התובע") בגין תאונת דרכים מיום 2.1.2010 (להלן: "התאונה").

על פי הנטען בכתב התביעה ביון התאונה נסע רכב התובע כשאחוריו נסע רכב מס' רישוי 25-505-65 (להלן: "רכב הנתבע"). לפתע , יצא הנתבע שנהג ברכב הנתבע לעקיפה משמאל לרכב התובע , עלה על אי תנועה ותוך כדי כך פגע ברכב התובע וגרם לו לנזקים. עוד נטען כי לאחר אירוע התאונה המשיך הנתבע בנסיעה ולא עצר למסור פרטים לנהג רכב התובע. נהגת רכב התובע הספיקה לרשום את מספר רכב הנתבע.

בזמן אירוע התאונה היה התובע מס' 2 הבעלים של רב התובע והוא צורף לכתב התביעה מאחר והוא תובע את ההשתתפות העצמית ששילם למבטחת רכב התובע הלא היא התובעת מס' 1. בזמן אירוע התאונה נהגה ברכב התובע רעייתו של התובע

אין מחלוקת של ממש בין הצדדים לפיה התאונה אירעה כמתואר בכתב התביעה. טענת ההגנה היחידה של הנתבע הינה כי אינו קשור כלל לתאונה הנטענת וכי לא היה בזמן התאונה במקום בו אירעה.

ביום 14.5.2012 שמעתי את עדויות הצדדים כאשר מטעם התביעה העידו התובע ורעייתו ומטעם הנתבע העיד הוא בעצמו.

כמו כן, בתום שמיעת הראיות ערך בית משפט "ביקור בשטח" במהלכו הצדדים נגשו לראות את רכב הנתבע שחנה מחוץ לבית המשפט. לאחר מכן נשמעו סיכומים בעל פה.

על מהימנות עדים

סעיף 53 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"ה-1971, קובע לאמור "ערכה של עדות בע"פ ומהימנותם של עדים היא עניין של ביהמ"ש להחליט בו עפ"י התנהגותם של העדים, נסיבות העניין, ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".

ודוק, מהימנותו של עד נקבעת, בדרך כלל, בעזרת אחד או יותר מארבעה המבחנים הבסיסים הבאים: מבחן ההתרשמות, מבחן ההשוואה החיצונית, מבחן ההשוואה הפנימית, ומבחן האישיות (ראה ספרו של קדמי "על הראיות" חלק שלישי, עמ' 1599).

בהקשר זה, סעיף 57 לפקודת הראיות מורה, כי אין בקיומן של סתירות, הן פנימיות והן חיצוניות, כדי לאיין את דברי העדים הנוגעים בדבר; לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' אופיר בארי ו-3 אח', פ"ד מח(1), 302:

"בית המשפט רשאי להסתמך על קטעי עדותו של עד גם אם אינו מקבל את דבריו כאמינים בשלמותם וכמקשה אחת. נסיון החיים מלמד שנדירים המקרים בהם אין בתום עדות, בייחוד עדות ארוכה, קטע זה או אחר של אי-דיוק, שיכחה או אף הינתקות מתיאור האירועים לאשורם, בדרך כלל שלא מדעת, ולעתים אף מדעת - במיוחד מקום שהמדובר בעדות שנמסרה זמן רב לאחר האירוע עצמו. אמרנו על כן בע"פ 71/76 (מרילי נ. מדינת ישראל, פד"י ל'(819 ,813 (2 מול האות א'), כי עדות שיש בה סתירות, רשאי בית המשפט לנסות ולבור בה את הבר מן התבן, היינו לחלק את העדות באופן שבית המשפט יתן אמונו בחלק מן הדברים וידחה יתרתם. סתירה כשלעצמה איננה חייבת להוליך לשלילת דברי העדות אם יש הסבר סביר לסתירה .. אך מובן שבחירה זו בין קטעי דברים איננה יכולה להיעשות באופן שרירותי, אלא מתבקש יסוד סביר לאבחנה בה מאבחן בית המשפט בין חלקי העדות"".

על טבען של סתירות עמד בית משפט עליון בע"פ 100/55 מאיר נ. היועמ"ש , פ"ד ט (2) עמ' 1224 נקבע:

 

"מטיבו של המין האנושי שאין בן תמותה מכשיר דיוק אוטומטי. אנשים שונים מתרשמים התרשמות שונה מאותה תופעה ואין שני בני אדם – ואפילו הם נביאים – מדברים – או מתנבאים בסגנון אחיד. עד עד וסגנונו, עד עד וכושר הבעתו, לא יפלא , אפוא , שסתירות ואי דיוקי לשון שכיחים הם לא רק בדברי עדים שונים, אלה בשהוואה לאלה, כי אם גם בדבריו של עד אחד גופו, בתשובותיו בחקירה הראשית ובחקירה הנגדית ובהתחשב בדברים אשר ב"כ הצד האחד או הצד האחר משתדלים לשים בפיו."

 

לכן נפסק בע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ. בארי ואח', פ"ד מח(1) 302 כי "נסיון החיים מלמד שנדירים המקרים בהם אין בתוך עדות, בייחוד עדות ארוכה, קטע זה או אחר של אי דיוק, שיכחה או אף הינתקות מתיאור האירועים לאשורם, במיוחד מקום שמדובר בעדות שנמסרה זמן רב לאחר האירוע".

 

לעניין השימוש במבחן ההשוואה החיצונית לצורך קביעת מהימנות עדים יפים דברי בית המשפט העליון בע"פ 759/90 שמואל ברזל נץ מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 550:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ