אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הקלה בתנאי מעצרו של חנן גולדבלט - יוכל לצאת לעבודה במשך ימי השבוע

הקלה בתנאי מעצרו של חנן גולדבלט - יוכל לצאת לעבודה במשך ימי השבוע

תאריך פרסום : 03/09/2006 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5825-06
29/08/2006
בפני השופט:
ד' חשין

- נגד -
התובע:
חנן גולדבלט
עו"ד ר' תורן
עו"ד סולטו
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד רקפת מוהר (סגל
החלטה

1.        זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת  אהד) בב"ש 90816/06, מיום 3.7.06, בגדרה נדחתה בקשתו של העורר לביטול מעצר הבית בו הוא נתון ולביטול הפיקוח עליו.

2.        בכתב האישום שהוגש נגד העורר ביום 21.8.05 (ותוקן ביום 29.8.05), מיוחסות לו, בשישה אישומים, שורה ארוכה של עבירות מין, לרבות מעשי אינוס, מעשי סדום וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שביצע בחמש קטינות (בגילאי 17.5-15.5) וצעירה אחת (בת 20), אותן לימד משחק. המעשים נעשו בתקופות זמן שונות, בין השנים 1996-2004. לפי כתב האישום, ברוב רובם של המקרים פעל העורר בשיטה דומה: העורר היה משיג את הסכמתן של המתלוננות לקיים עמו מגעים מיניים שונים, בטענה שקרית כי המעשים נעשים במסגרת מקצועית, ולשם קבלת תפקידי משחק שונים. כך, העורר היה מספר לצעירות כי הן עתידות להיבחן לתפקידי משחק, בהם עליהן לשחק צעירות המפתות גברים מבוגרים, חלקם בטלנובלות פרי עטו. בצורה זאת, כך נטען, ניצל העורר את מעמדו כלפי אותן צעירות והשיג את הסכמתן לביצוע המעשים בדרך של מרמה שיטתית. כן נטען כי בחלק מהמקרים, בהם לא עלה בידי העורר להשיג הסכמה, ביצע במתלוננת מעשים בניגוד לרצונן.

3.        יחד עם כתב האישום, הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בדיון שהתקיים ביום 5.9.05 הסכים העורר - לצורך אותו דיון - כי קיימות ראיות לכאורה נגדו. המחלוקת נסבה אפוא על מידת מסוכנותו של העורר. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט רוזן) קבע כי מסוכנות העורר איננה מאיינת את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר ראויה. זאת משום שהעורר מעולם לא הפעיל כוח פיזי כלפי המתלוננות, ומשום שמצבו כיום, לאחר חשיפת הפרשה ברבים, אינו מאפשר לו עוד להמשיך לנצל את מעמדו לרעה ולשוב לסורו:

"המשיב [העורר כאן] פעל בשיטתיות סדורה. המשיב פעל בתבנית יצוקה. תבנית זו לא תוכל לו עוד. המשיב לא יוכל להשתמש בשיטותיו, ובדרך רמייתו, להשפיע ולפעול כנגד נשים. הכל יודעים דרכו, קשה יהא לו למצוא פתיה שתיפול ברשתו ותיתן לו הזדמנות לחזור לסורו" (שם, עמ' 3 שורה 17).

           לאור דברים אלה, ובהתחשב בעברו הנקי ובגילו המתקדם (כבן 65), קבע בית המשפט כי מסוכנותו של העורר איננה גבוהה. על כן, הורה בית המשפט על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, בתנאים אלה: מעצר בית מוחלט בבית אחותו בכפר הס; התחייבות של אחותו ובנה (להלן - הערבים) להודיע מיידית למשטרה, אם יפר המשיב את צו מעצר הבית; נאסר על העורר ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשיות; ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהערבים על סך 75,000 ש"ח; הפקדת פיקדון כספי בסך 20,000 ש"ח.

 4.       בהחלטתו מיום 19.1.06, במסגרת בקשות לעיון חוזר שהגיש העורר, הקל בית המשפט המחוזי (השופטת אהד) את תנאי מעצר הבית שלו. בין היתר, הותר לו לצאת לעבודה בירושלים, במשך שלושה ימים בשבוע, לצורך השתתפות בסרטים תחת חסותו של חברו הרב מרדכי ("פופיק") ארנון, שיהיה צמוד אליו במהלך העבודה עמו, ובכפוף לכך שהגעתו של העורר למקום העבודה והחזרה ממנו תיעשה בפיקוחו של מלווה צמוד (שזהותו או זהותם עוד תיקבע). בנוסף, אישר בית המשפט לעורר לשהות יומיים בשבוע בבית חברתו, אף זאת בפיקוח מלווה. כן אושר לעורר לצאת ל"צעדה יומית" (במקום רכיבה על אופניים) בין השעות 19:00-17:00 בליווי אחד המפקחים. על הקלות אלה הגישה המשיבה ערר לבית משפט זה (בש"פ 651/06). העורר, מצדו, הגיש אף הוא ערר על החלטת בית המשפט המחוזי. בעררו טען כי לא היה מקום לחייבו בפיקוח בהגעה לעבודה ובשובו ממנה, וכן לא היה מקום להגביל אותו לשלושה ימי עבודה בלבד.


           ביום 23.1.06 קיבל השופט ג'ובראן את ערר המדינה באופן חלקי. בית משפט זה ביטל את ההיתר לצאת לעבודה בירושלים, שניתן לעורר, בשל קשיי הפיקוח שעלולים להיגרם עקב מתן הקלה זו. כן נקבע בהחלטה זו, כי ההיתר לעבוד עלול להביא לפגיעה בלתי מידתית בשלומן הנפשי של המתלוננות, העלולות להיתקל בעורר ברחובות העיר. וכך אמר השופט ג'ובראן בעניין זה:

"יתרה מכך, נראה לי, כי הקלה בתנאי השחרור, ובמיוחד בעצם יציאתו של המשיב לעבודה בירושלים, כפי שנקבע על-ידי בית-המשפט המחוזי, עלולה להביא לפגיעה בלתי מידתית בשלומן הנפשי של כל אותן נערות ונשים שאזרו עוז והגישו תלונה כנגד המשיב, ולעת הזו, עוד בטרם התייצבותן על דוכן העדים למלא חובתן, הן עלולות להיתקל בו בדרכים וברחובות העיר.

כבר נקבע על-ידי בית-משפט זה, כי מתן אפשרות למשיב "להלך חופשי בשוק" תשדר מסר שלילי ביותר לקורבנות העבירה, ועלולה אף לחבל באפשרות העדתן נגדו (ראו והשוו בש"פ 2614/99 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם); בש"פ 5844/02 ישראל עשור נ' מדינת ישראל (לא פורסם) וכן בש"פ 1334/98 פלונים נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

שוכנעתי, כי בשל חומרת המעשים של המשיב; לאור העובדה, כי המשיב שוהה במעצר בית מלא וכן מאחר שבית-המשפט המחוזי התיר למשיב הן לעשות "צעדה יומית" בין השעות 19:00-17:00 והן לשהות בבית חברתו מיום א' בשעה 12:00 ועד יום ג' בשעה 7:00, יש טעם רב בפיקוח אפקטיבי על התנהלותו של המשיב, דבר אשר שולל את יציאתו לעבודה בירושלים וסביבותיה" (שם, בעמ' 7).

           ממילא, דחה השופט ג'ובראן את עררו של העורר.

5.        ביום 1.3.06, כחודשיים ושבוע לאחר החלטת השופט ג'ובראן, הגיש העורר בקשה נוספת לעיון חוזר, בגדרה ביקש להורות על ביטול מעצר הבית, כמו גם את הפיקוח על קיומו. עיקר טענת העורר הייתה כי בחלוף הזמן נתקהתה מסוכנותו, שלא הייתה גבוהה מלכתחילה, וכי בחצי השנה בה שוהה הוא בחלופת המעצר, מעולם לא הפר את האמון שנתן בו בית המשפט. העורר נהנה מחזקת החפות, ולכן על הפגיעה בחירותו להיות במידה הפחותה ביותר האפשרית. כן קבל העורר על התארכות ההליך בתיק העיקרי ועל העובדה שבמועד הגשת הבקשה טרם התחיל שלב ההוכחות במשפטו. בנוסף טען להחרפה במצבו הכלכלי והרפואי. המשיבה, מצדה, התנגדה לבקשה ולכל הקלה שהיא בתנאי מעצר הבית. המשיבה הדגישה את מסוכנותו של העורר, שלטענתה נותרה בעינה, וציינה כי להימשכות ההליכים וחלוף הזמן השפעה הרסנית לא רק על העורר אלא גם על המתלוננות. המשיבה הפנתה למובאה מהחלטתו השופט ג'ובראן, שצוטטה לעיל, ולמכתב מאת אחת המתלוננות שצירפה לתגובתה.  

           ביום 3.7.06 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת אהד) את בקשת העורר. בית המשפט קבע, כי עודנה קיימת מסוכנות בעורר. בהסתמכו על החלטת השופט ג'ובראן, הוסיף בית המשפט וקבע כי אל מול חזקת החפות של העורר עומדת זכותן של המתלוננות ל"חיים סבירים", זכות העלולה להיפגע אם ישוחרר העורר מהמגבלות שהושתו עליו. בנימוקיו, מפנה בית המשפט למכתב האמור מאת המתלוננות, בו כתבה כי אם יקבל העורר הקלות נוספות, היא תיפגע מכך פגיעה קשה ולא תעיד במשפטו. בית המשפט ציין כי נקבעו 11 מועדים לשמיעת הראיות בחודשים ספטמבר ואוקטובר, החל מיום 5.9.06. בית המשפט חתם את החלטתו באמירה, כי ייתכן שלאחר סיום עדותן של המתלוננות, ולאור עדותן, יהיה מקום לשקול פעם נוספת בקשה מעין זו שהגיש העורר.

           על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ