אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' AU Optronic Corporation ואח'

הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר) נ' AU Optronic Corporation ואח'

תאריך פרסום : 01/08/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
925-17
31/07/2017
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המבקשת:
הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר)
עו"ד אורי ברעם
עו"ד יעקב סבו
המשיבות:
1. AU Optronic Corporation
2. LG Display Co. Ltd
3. Samsung Electronics Co. Ltd
4. Chimei Corporation
5. Sharp Corporation

החלטה
 

           בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ר' אמיר) מיום 29.12.2016 אשר קבע כי לא יינתנו למבקשת היתרי המצאה מחוץ לתחום המדינה ביחס למשיבות 2-1 ו-5-4 (להלן: המשיבות) בקשר לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המבקשת נגד המשיבות 5-1.

 

  1. המבקשת הגישה ביום 27.11.2013 לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות 5-1, בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1998 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים), בטענה כי בין השנים 2006-2001 הן היו חלק מקרטל בין לאומי שבמסגרתו תואמו מחיריהם של פאנלים לייצור מסכים שטוחים מסוג LCD (Liquid Crystal Dispaly) (להלן: הפאנלים), המשמשים למגוון מוצרים ובהם טלוויזיות, מחשבים ניידים וטלפונים סלולריים. על פי הנטען בבקשה, המשיבות 5-1 הן יצרניות פאנלים, ותיאום המחירים במסגרת הקרטל הוביל לעלייה במחירי המוצרים שבהם שולבו הפאנלים, באופן שגרם נזק לרוכשי המוצרים במדינות רבות ברחבי העולם ובהן בישראל. כעולה מבקשת האישור, בעקבות חשיפת הקרטל הטילו מדינות שונות ברחבי עולם על חברות בקרטל קנסות פליליים ומנהליים בסכומים של מאות מיליוני דולרים, ובמישור האזרחי הוגשו במספר מדינות (אך לא בישראל) תובענות ייצוגיות שהסתיימו בהסכמי פשרה.

 

           תחילה ניסתה המבקשת להמציא למשיבות 5-1 כתבי בי-דין בהתאם לתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), ומשדרך זו לא צלחה פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה מכוח תקנה 500(7) לתקנות, הקובעת כי בית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ למדינה אם "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה". בקשה זו התקבלה ביום 5.9.2014, ובעקבות כך הגישו המשיבות בקשות לביטול היתרי ההמצאה שניתנו למבקשת (משיבה 3 לא הגישה בקשה דומה ולא ברור האם קיבלה את כתבי בי-הדין). ביום 6.3.2016 קבע בית המשפט המחוזי (כב' הרשם א' פורג) כי היתרי ההמצאה שניתנו למבקשת לגבי משיבות 2-1 ו-5 יעמדו בתוקפם ואילו היתר ההמצאה שניתן לה לגבי משיבה 4 יבוטל.

 

  1. על החלטה זו הוגשו לבית המשפט המחוזי 4 ערעורים לפי סעיף 96(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: המבקשת עתרה לשינוי החלטת הרשם בכל הנוגע לביטול היתר ההמצאה למשיבה 4, ומשיבות 2-1 ו-5 ערערו – כל אחת בנפרד – על ההחלטה ליתן למבקשת היתר המצאה ביחס אליהן. עיקר המחלוקת בין הצדדים בערעורים אלה נסבה סביב שאלת תחולתה של תקנה 500(7) לתקנות במקרה דנן. בתמצית, טענת המבקשת הייתה כי מכירת המוצרים שבהם הותקנו הפאנלים, אף אם לא נעשתה על ידי המשיבות, היא "מעשה" כהגדרתו בסעיף 500(7) לתקנות שאותו יש לייחס להן. לשיטת המבקשת, המשיבות צפו וכיוונו לכך שמוצרים שבהם שולבו הפאנלים שמחירם תואם יימכרו במחיר גבוה במדינות רבות ובהן ישראל ואין לפטור אותן מהנזק שגרמו לציבור בישראל. לחלופין טענה המבקשת כי בדיני ההגבלים העסקיים בישראל חלה "דוקטרינת ההשפעות" (Effects Doctrine) שלפיה הגשמת תכליתו של חוק ההגבלים העסקיים מחייבת להחילו גם על פעולות אשר לא נעשו כולן בישראל במקרים שבהם פעולות אלה פגעו בתחרות בישראל. בהתאם לדוקטרינה זו טענה המבקשת כי "ההשפעה" של הקרטל על התחרות בישראל הוא "המעשה" שאותו ביצעו המשיבות בישראל. המשיבות טענו מנגד כי במקרה דנן לא חלה תקנה 500(7) לתקנות מאחר שהן לא ביצעו "מעשה או מחדל" בישראל ואין די בגרימת נזק בישראל כדי שתקום עילה למתן היתר המצאה. המשיבות הוסיפו כי אין לייחס להן את מכירת המוצרים שבהם שולבו הפאנלים בישראל מאחר שהן עצמן לא מכרו בישראל דבר והמוכרים הם גופים עצמאיים שאינם קשורים אליהן. בכל הנוגע ל"דוקטרינת ההשפעות" טענו המשיבות כי ההשפעה הנטענת על ידי המבקשת איננה אלא נזק, כי מדובר בדוקטרינה שעניינה קביעת כללי ברירת דין ולא כללי רכישת סמכות שיפוט בינלאומית וכי דוקטרינה זו עוסקת במשפט המנהלי ולא במשפט האזרחי.

 

  1. הדיון בארבעת הערעורים אוחד וביום 29.12.2016 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' אמיר) את ערעוריהן של המשיבות 2-1 ו-5 ודחה את ערעור המבקשת, בקובעו כי היתרי ההמצאה שניתנו למבקשת ביחס למשיבות אלה יבוטלו וכי לא יינתן לה היתר המצאה ביחס למשיבה 4. בית המשפט קבע כי אין די בכך שנגרם נזק בישראל כדי ליתן היתר המצאה לפי תקנה 500(7) לתקנות, וכי נדרש כי הנתבע או מי מטעמו יבצעו בישראל "מעשה או מחדל". בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי במקרה דנן אין מחלוקת כי המשיבות לא עשו מעשה כלשהו בישראל, שכן תיאום המחירים בוצע לכאורה מחוץ מישראל ואילו המוצרים שבהם שולבו הפאנלים נמכרו בישראל על ידי גורמים אחרים. בית המשפט אף דחה את טענת המבקשת שלפיה יש לייחס למשיבות את המכירות שנעשו על ידי צדדים שלישיים בישראל, בציינו כי המבקשת לא טענה בשום שלב כי אותם צדדים שלישיים קשורים למשיבות בדרך כלשהי. בית המשפט אף דחה את טענת המבקשת שלפיה "השפעת" הקרטל שבו היו המשיבות חברות על ישראל יש בה כדי לקיים את יסוד "המעשה" הנדרש על פי תקנה 500(7), מכוח "דוקטרינת ההשפעות". הוא קבע כי אף אם נצא מנקודת הנחה שלפיה דוקטרינה זו חלה במשפט הישראלי, אין בכך כדי לסייע למבקשת שכן היא עוסקת בשאלת ברירת הדין ולא בשאלת קניית סמכות שיפוט על נתבע זר, וכי "ההשפעה" הנטענת של הקרטל איננה אלא הנזק שנגרם לכאורה לציבור בישראל ואיננה רלבנטית לקיומו של מעשה או מחדל כנדרש על פי תקנה 500(7) לתקנות. מטעמים אלה כולם ביטל, כאמור, בית המשפט את היתרי ההמצאה מחוץ לתחום שניתנו למבקשת ביחס למשיבות 2-1 ו-5 והותיר על כנה את החלטת הרשם שביטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום ביחס למשיבה 4.

 

  1. בבקשת רשות הערעור דנן טוענת המבקשת כי משמעות החלטתו של בית המשפט המחוזי היא שלא ניתן לתבוע את המשיבות בישראל או בכל מקום אחר, אף שהן היו צד לקרטל בינלאומי שגרם לעליית מחירים בישראל, רק מאחר שהן עצמן לא עסקו במכירת המוצר לצרכנים הסופיים. לשיטת המבקשת מדובר בתוצאה פרשנית "שלא ניתן להסכים לה" ויש לקבוע כי תקנה 500(7) מתקיימת במקרה דנן וכי המשיבות עשו "מעשה בישראל" משום שהקרטל גרם לעליית מחירי המוצרים הסופיים בישראל והשפיע על הצרכנים הישראלים. לטענת המבקשת פרשנות זו עולה בקנה אחד עם התכליות של חוק ההגבלים העסקיים באופן שאינו מסכל את זכות התביעה העומדת לציבור בישראל, ומוסיפה כי אין פורום אחר שבו יוכל הצרכן הישראלי לקבל סעד מהמשיבות משום שכללי המשפט הבינלאומי הפרטי אינם מאפשרים לבתי משפט במדינות אחרות לדון בהפרת דיני ההגבלים העסקיים הישראלים, ומשכך בקשת אישור זו היא בבחינת מוצא אחרון לציבור בישראל להיפרע מהמשיבות. עוד טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי לא ניתן לייחס למשיבות את מכירת המוצרים בישראל. זאת, משום שהעלייה במחיר התשומה – הפאנלים – היא שגרמה לעלייה במחירי המוצרים הסופיים, ומשכך ואין לנתק את האחריות של המשיבות מתוצאה זו גם אם לא הן שמכרו לבסוף את המוצר לצרכן הסופי. המבקשת מוסיפה בהקשר זה כי המשיבות צפו וכיוונו לפגוע בצרכנים שיקנו את המוצרים במדינות השונות ומשכך יש לקבוע, בהתאם לעקרון הצפיות, כי ניתן יהיה לתבוע אותן בישראל, וכי לתוצאה זו ניתן להגיע גם מכוח "דוקטרינת ההשפעות" והפגיעה הקשה שגרם הקרטל לצרכנים בישראל.

 

  1. דין הבקשה להידחות.

 

           תקנה 500 לתקנות קובעת מהן הזיקות הענייניות שבהתקיימן רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה ובכך להרחיב את סמכות השיפוט של בית משפט בישראל כלפי נתבעים הנמצאים בחוץ לארץ (סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי 388 (2013) (להלן: פסברג); טליה קונפינו-שר סמכות שיפוט על נתבע זר 37 (2000) (להלן: קונפינו-שר); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 76 (מהדורה 12, 2015)). אחת הזיקות הללו הקבועה בתקנה 500(7) מתקיימת במקרים שבהם "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה", והיא שאובה מנוסחה של תקנה ישנה מהמשפט האנגלי אשר תוקנה מאז, ולכך אתייחס בהמשך. לשון התקנה אינה מגבילה את תחולתה על ענף משפט מסוים, ואכן בתי המשפט בישראל יישמו אותה לגבי תביעות בעילות מתחומי משפט שונים (ראו לדוגמא: רע"א 2752/03 Metallurgique de Gerzat S.A נ' ד"ר נחמן וילנסקי, פ"ד נז(6) 145 (2003) (להלן: עניין וילנסקי) בעילה נזיקית; ע"א 9725/04‏ אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' ‏CAE Electroics Ltd (4.9.2007) בעילה חוזית). ואולם, לא אחת נפסק כי בהתאם ללשונה של תקנה 500(7), המעשה או המחדל צריכים להתרחש בישראל, ואין די בכך שהנזק אירע בישראל כדי להקים עילת המצאה על פי תקנה זו. (ע"א 565/77‏ אפרים מזרחי נ' ‏NOBEL'S EXPLOSIVES CO. LTD פ"ד לב(2) 115, 120-119 (1978); עניין וילנסקי, בעמ' 149-148; רע"א 6403/14 שירות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ נ'WHIRLPOOL EURPE S.R.L ITALYבפסקה 18 (7.1.2015)פסברג, בעמ' 388; קונפינו-שר, בעמ' 99-98; משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך א 179 (מהדורה חמש עשרה, 2007)). כך לדוגמא, בעניין וילנסקי פסק בית המשפט כי לא יינתן היתר המצאה לחברה זרה שייצרה מכלי צלילה שנטען כי היו פגומים ואשר יובאו ונמכרו בישראל על ידי צד שלישי.

 

           בענייננו, המבקשת אינה חולקת על כך שתיאום המחירים לא בוצע בישראל והמוצרים שבהם שולבו הפאנלים נמכרו בישראל על ידי צדדים שלישיים שאינם קשורים למשיבות. למעשה, גם לטענת המבקשת הדבר היחיד שקושר בין הקרטל הנטען לבין מדינת ישראל הוא שמוצרים שבהם שולבו הפאנלים נמכרו בישראל במחיר גבוה מהמחיר שבו היו נמכרים אלמלא חברו המשיבות לאותו קרטל נטען. משכך, נראה כי זהו מקרה מובהק שבו נגרם בישראל נזק בשל מעשה או מחדל שנעשו מחוצה לה, ושאינו בא על כן בגדרי תקנה 500(7) לתקנות. המבקשת ערה לקושי זה, ולטענתה יש לייחס למשיבות את מכירת המוצרים בישראל ולחלופין לראות בפגיעה שנגרמה לצרכנים בישראל כ"מעשה", בין היתר מכוח "דוקטרינת ההשפעות". זאת, לשיטתה בשל יסוד הכוונה של המשיבות אשר לכאורה חברו לקרטל ופעלו לפגיעה בתחרות ולעליית מחירים. טענות אלה דינן להידחות בשל טשטוש המושגים שבו לוקה עמדת המבקשת בין מה שהוא בבחינת "מעשה או מחדל" ובין מה שהוא "נזק". כפי שקבע בית המשפט המחוזי בצדק אין די בהתרחשותו של נזק בישראל כדי לבסס עילת המצאה על פי לשונה של תקנה 500(7) מקום שהמשיבות עצמן לא עשו מעשה או חדלו מחדל כלשהו בתחומי המדינה. כמו כן מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה "דוקטרינת ההשפעות", ככל שהיא חלה במשפט הישראלי, עניינה בברירת הדין החל ולא בקניית סמכות שיפוט בינלאומית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ