אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המ"ש 5936-11-14 קלקשטיין סולומון נ' מדינת ישראל ואח'

המ"ש 5936-11-14 קלקשטיין סולומון נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 16/04/2015 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה
5936-11-14
19/12/2014
בפני השופטת:
רות וקסמן

- נגד -
המבקשת:
אילת קלקשטיין סולומון
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – החוק).

הדוח שנרשם למבקשת, שהינה הבעלים הרשום של הרכב, הינו בגין עבירת מהירות מיום 1.2.14 (דו"ח תנועה מס' 90502859268). מדובר בדו"ח, שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית.

הבקשה להארכת מועד להישפט, המבוססת על רצונה של המבקשת להסב את הדוח על שמו של בעלה, מר חיים סולומון (להלן: "הנהג"), הוגשה ביום 17.11.14.

לבקשה צורפו תצהירי המבקשת והנהג, הודעת תשלום קנס ואסמכתא על תשלום הקנס.

ביום 19.11.14 הוגשה תגובת המשיבה, אשר התנגדה לבקשה בטענה כי המבקשת לא הגישה הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק ולא ציינה בבקשתה כל סיבה מדוע לא עשתה כן, ומשכך אין לה אלא להלין על עצמה.

ראשית, יובהר כי מדובר בדוח אשר שולם זה מכבר, בטרם הגשת הבקשה.

כפי שקובע סעיף 229(ח) לחוק: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו...".

הכלל הוא כי כאשר משלם אדם את הקנס שנקבע בדו"ח העבירה, בתוך 90 יום מיום המצאת הדו"ח, רואים אותו כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו. לפיכך מובן כי לא ניתן להאריך מועד במקרה של תשלום הדוח, וזאת אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כפי שקבע בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל – מקרה בו לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת כי תלוי נגדו אישום. אין זה המקרה שבפניי.

דומה כי די בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

מעבר לכך, המבקשת לא עמדה במועדים שנקבעו בסעיף 229(א) לחוק להגשת בקשה להישפט.

סעיף 229(א)(2) לחוק קובע את המועד להגשת בקשה להישפט, כדלקמן:

(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1)הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג);

(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.

עם זאת, סעיף 230 לחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת להאריך את המועד להגשת הבקשה להישפט וליתן אפשרות להישפט, בקובעו כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ