אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המשיב מואשם בביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת וסיוע לעבריין

המשיב מואשם בביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת וסיוע לעבריין

תאריך פרסום : 09/02/2009 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
1036-09
05/01/2009
בפני השופט:
אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד רס"ן אורן ליבר
הנתבע:
אברהים מחמד צובחי דמעה
עו"ד ויסאם אגברה
החלטה

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, ועבירה נוספת של סיוע לעבריין. לפי הנטען בפרט האישום הראשון, המשיב סייע בהעברת כספים מעזה לאזור, בשתי הזדמנויות שונות, בסכום כולל של למעלה מ-128000 ש"ח, במסווה של פעילות עסקית רגילה של האטליז שבבעלותו, ובידיעה כי הכספים הללו נועדו לשרת את אגודת "אל ביארק" (להלן האגודה) השייכת לארגון הג'יהאד האסלאמי (להלן הגא"פ). בפרט האישום השני נטען כי לפני כ-5 שנים סייע לאחר המבוקש ע"י כוחות הביטחון, בכך שהסיע אותו ברכבו והגיש לו מזון בביתו.

בימ"ש קמא קבע כי יש ראיות לכאורה ואף קיימת עילה של מסוכנות, אולם ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר, ולכן שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים. על כך עוררת התביעה,  וטוענת כי החלטתו של בימ"ש קמא מנוגדת להלכה שיצאה מבית משפט זה, אודות המסוכנות הרבה שיש במעשים של העברת כספים לארגוני טרור, אשר ככלל לא ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא, וכי אף שיש ראיות לכאורה, צדק בית המשפט כאשר קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

שקלתי את טיעוני הצדדים, ובסופו של דבר באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל. כאמור, אין מחלוקת כי יש ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, ולכן מוקד הדיון שלפנינו הוא בשאלת קיומה של עילת מעצר, וביתר דיוק: האם מדובר בנסיבות שבהן מוחלשת  עילת המעצר, באופן שניתן לה מענה בחלופת מעצר.

 ההלכה בסוגיה זו נקבעה בשורה של החלטות מהשנים האחרונות, וכך היא נוסחה לאחרונה בעניין ענבאוי בע"מ 4538/08:

"... ההלכה היא כי העברת כספים לארגוני טרור, אפילו אם הם מיועדים לפעילות אזרחית או הומאניטארית, יש בה כדי לחזק את מעמדם והשפעתם של ארגוני הטרור, ולכן, ככלל, יש בה כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות, שלא ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר, אלא 'במקרים נדירים וחריגים' " .

באותה החלטה הובאו כמה וכמה אזכורים, מפסיקה צבאית ומפסיקה אזרחית, אשר נזכרת בהם ההלכה האמורה, ולא מצאתי כי המקרה שלפנינו נמנה על אותם מקרים נדירים וחריגים שבהם יש טעם מיוחד לסטות מהכלל.

מהחלטתו של בימ"ש קמא עולה כי הוא היה מודע להלכה האמורה, אלא שלטעמו יש להבחין בין העברת כספים "נטו" שמטרתה היחידה היא מימון פעילויות הקשורות לארגוני טרור, ובין העברת כספים שמשולבת בעסקו הרגיל של המעביר, כפי שעולה מהנסיבות שלפנינו, אשר לדעת השופט הנכבד קמא יש בה מסוכנות מופחתת שניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר.

בכל הכבוד, נדמה לי שבכך נתפס השופט הנכבד קמא לכלל טעות. המסוכנות נובעת מעצם העברת הכספים בהיקף גדול לידי ארגוני הטרור. העובדה שהעברת כספים זו התבצעה במסווה של פעילות עסקית רגילה, לא רק שאין בה כדי להוות נסיבה מקלה, אלא שיש בה כדי ללמד על תחכום מסוים של המשיב, שניסה להסוות את האופי האמיתי של העברת הכספים. המשיב גם ציין באמרתו כי ביקש שהקשר עם הבחור העזתי שהכיר יתבצע דרך סוחר בקר, כדי לא לעורר חשד. הקלות היחסית שבה נעשו העברות הכספים מחזקת את החשש שמא המשיב יחזור לסורו אם ישוחרר ממעצר.

על מידת המסוכנות בעבירות מעין אלה נאמר במקום אחר כי "... הכסף הרב המוזרם לארגוני טרור בדרכים שונות ומשונות... משמש כצינור חמצן שמאפשר את פעילותם של ארגונים אלה והרחבת השפעתם, ומיותר להכביר מילים על המסוכנות הרבה הכרוכה בכך. לכן בעבירות מסוג זה ראוי כי יינתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי של מניעת המסוכנות על פני נסיבות אישיות..." (ע"מ 4941/08  בעניין ארסלין יעקוב).

המשיב היה מודע היטב לכך שהאגודה שעבורה פעל שייכת לגא"פ, ואף ידע כי הכספים שהועברו אליו מעזה, מקורם בגא"פ, כעולה מאמרתו מיום 26/11/08. הסכמתו למשוך כספים אלה בתמורה לפעולות שביצע עבור אותה התאחדות אסורה שקשורה בגא"פ, מלמדת למעשה על נכונותו להשתתף בפועל במעשים שנועדו לחזק את השפעתו ומעמדו של ארגון הטרור בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, גם אם מדובר במעשים שנחזים על פניהם להיות תמימים ובמסווה של פעולות צדקה.

מדובר אפוא בנסיבות שיש בהן כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות, ומשלא מצאתי כי קיימים טעמים שיש בהם כדי להצדיק סטייה מההלכה שנקבעה בעניין זה כמפורט לעיל, התוצאה היא שאני מקבל את ערר התביעה, ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו בתיק זה.        

ניתנה היום, 19 בינואר 2009, כ"ג בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ