אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המצאה מחוץ לתחום השיפוט לאחר שהוסרה ממנה ההערה בדבר החיסיון

המצאה מחוץ לתחום השיפוט לאחר שהוסרה ממנה ההערה בדבר החיסיון

תאריך פרסום : 29/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
5262-04-16
29/12/2016
בפני השופט:
בנימין ארנון

- נגד -
המבקשת - התובעת:
אפלטק בע"מ
עו"ד גיא קדם
המשיבה - הנתבעת :
Minglida Precision Machinery co. ltd.
החלטה
 

 

מונחת לפניי בקשה במעמד צד אחד להתיר המצאה של כתב התביעה שהוגש בתיק זה ע"י התובעת כנגד הנתבעת אל מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.

תמצית הרקע העובדתי

  1. התובעת, אפלטק בע"מ, הינה עפ"י הנטען בבקשה, חברת הנדסה העוסקת בטכנולוגיות בתחומי האופטיקה, האלקטרוניקה והמכניקה.

הנתבעת, Minglida Precision Machinery Co. Ltd., הינה עפ"י הנטען בכתב התביעה, חברה סינית העוסקת בייצור תבניות ויציקות מתכת, יציקות פלסטיקה, שיחול (אקסטרוזיה) אלומיניום, עיבוד משטחים וכו'.

  1. לטענת התובעת, בשנת 2008 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו התובעת תשמש כסוכנת מסחרית בלעדית של הנתבעת בישראל, וכי בגין כך היא תהיה זכאית לקבל עמלות בשיעור 10% מסכום המכירות של מוצרי הנתבעת בישראל, או לחילופין – כי התובעת תמכור בישראל את מוצרי הנתבעת במתכונת של "מכר חוזר", ללא זכות לקבלת עמלות מהנתבעת (להלן: "הסכם 2008"). לפי מתכונת זו של "מכר חוזר" רכשה התובעת את מוצרי הנתבעת ולאחר מכן מכרה אותם לצדדים שלישיים במחירים שנקבעו על ידה.
  2. יוער כי בהסכם 2008 נקבעה תניית בוררות לפיה מחלוקות שיתגלו בין הצדדים תידונה במסגרת של בוררות שתיערך בלונדון בפני International Chamber of Commerce. בנוסף, נקבע באותו הסכם כי הדין האנגלי הוא שיחול על הסכם 2008 (סעיפים 11 ו- 13 בהסכם 2008 בישראל). מכל מקום, התובעת מדגישה בבקשתה זו כי הנתבעת עצמה טענה בהודעת דואר אלקטרוני מיום 24.11.15 (צורפה כנספח 12 לבקשה) כי הסכם 2008 כלל אינו תקף מראשיתו – כך שלשיטתה שלה, גם אין תוקף לתניית הבוררות, ולחלותו של הדין האנגלי. בהקשר זה צירפה התובעת חוות דעת של מומחה לדין האנגלי (עו"ד אמנון אפשטיין) הקובעת, בין היתר, כי במצב דברים בו הנתבעת מכחישה באופן גורף את תוקפו של הסכם 2008 – הרי שלפי הדין האנגלי אין תוקף לתניית הבוררות הנכללת בו, ואף לא לתניות הדנות בברירת הדין ובסמכות השיפוט (סעיף 14 בחוות הדעת, שצורפה לבקשה כנספח 14).
  3. כאמור, בהתאם להסכם 2008 מכרה התובעת את מוצרי הנתבעת בישראל במתכונת של "מכר חוזר". לימים, בעקבות סכסוך שפרץ בין התובעת לבין חברת סולאראדג' טכנולוגיות בע"מ וחברות הקשורות אליה (להלן: "SE") אשר התובעת, לטענתה, יצרה קשר מסחרי בינה לבין הנתבעת, הפסיקה התובעת למכור ל- SE את מוצרי הנתבעת במתכונת של "מכר חוזר", וחלף כך עברו הצדדים למודל עסקי לפיו הנתבעת מכרה את מוצריה במישרין ל- SE באופן שחייב את הנתבעת לשלם עמלות לתובעת.
  4. לטענת התובעת, בשנת 2011 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו הנתבעת תמכור את מוצריה ל-SE הפועלת בישראל ותשלם לתובעת עמלה בשיעור של 10% מסכום המכירות של מוצריה בישראל בתמורה לכך שהתובעת היא שגרמה להתקשרות שבין הנתבעת לבין SE (להלן: "הסכם העמלות"). לטענת התובעת, המדובר ב"הסכם סוכנות" שתוקפו אינו מוגבל בזמן אשר נכרת מכוח התנהגות הצדדים – והוא מוכח מההתכתבויות שבין הצדדים ומהתשלומים שבוצעו בפועל.
  5. ביום 11.12.11 הנפיקה התובעת לנתבעת חשבונית מס (מס' 11072804) על סך של 8,867$, שוות ערך לעמלה בשיעור של 10% מההיקף הכספי של מכירותיה של הנתבעת ל- SE באותה עת. עמלה זו אושרה על ידי הנתבעת ושולמה על ידה באמצעות זיכוי התובעת בסכום זה. התובעת טוענת כי הנתבעת המשיכה, ועודנה ממשיכה גם כיום, למכור את מוצריה ל- SE, אך היא אינה משלמת לה העמלות המגיעות לה בגין כך, למעט החשבונית הנ"ל על סך של 8,867$.
  6. ביום 17.8.15 דרשה התובעת מהנתבעת לשלם לה את העמלות שלטענתה מגיעות לה מהנתבעת. ביום 21.8.15 דחתה הנתבעת דרישה זו, תוך שהיא טוענת כי ההתקשרות שבין הצדדים הסתיימה עוד בשנת 2012. לטענת התובעת, במכתבה אליה מודה, למעשה, הנתבעת כי ההתקשרות בינה לבין SE נוצרה באמצעות התובעת וכי התובעת זכאית לקבל ממנה עמלות בגין מכירות מוצרי הנתבעת ל- SE.
  7. ביום 16.11.15 פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לפירעון חובותיה, וביום 24.11.15 השיבה הנתבעת בשלילה לדרישה זו, תוך שהיא טוענת כי הסכם 2008 אינו תקף. ביום 6.1.16 פנתה התובעת לנתבעת בדרישה כי תבהיר מהו ההסכם שלשיטתה תקף, אך לטענת התובעת – פנייה זו לא נענתה.
  8. ביום 4.4.16 הגישה התובעת את כתב התביעה דנן, בגדרו היא תובעת מהנתבעת לשלם לה סך של 29,295,250 ₪ (סך של 7,040,000$) כעמלה בגין היקף כספי (משוער) של מכירת מוצרי הנתבעת ל-SE.
  9. ביום 5.4.16 המציאה התובעת את כתב התביעה לידי מנהלת של הנתבעת אשר שהתה באותה עת בישראל. נוכח אי הגשת כתב הגנה על ידי הנתבעת הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין כנגדה בהיעדר הגנה. בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשמת מ' עמית-אניסמן תוך שנקבע כי ההמצאה שבוצעה אינה בגדר המצאה למורשה בהנהלת עסקים. ערעור שהוגש על החלטה זו – נדחה ביום 26.9.16 על ידי כב' השופט י' שיינמן.
  10. לפיכך, הגישה התובעת את הבקשה דנן להתיר לה לבצע המצאה של כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט של המדינה, דהיינו: למקום מושבה של הנתבעת בסין.

 

  1. דיון והכרעה
  2. בע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics LTD (פורסם בנבו, 4.9.2007), (להלן: "פסק דין אשבורן") הדגיש כב' השופט גרוניס ההלכה הפסוקה ביחס לתנאים הנדרשים לצורך מתן אישורו של בית המשפט להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, באופן הבא:

"בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, צריך לבקש מבית המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין. מכוח המצאה על פי ההיתר רוכש בית המשפט בישראל סמכות שיפוט על נתבע זר, ובכך מרחיב את תחום שיפוטו. תקנה 500 לתקנות קובעת רשימה של עילות המצאה, המאפשרות לבית המשפט להתיר את המצאתם של כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. בהתאם לתקנה 501 לתקנות, על המבקש לצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות הרלוונטיות. מטבע הדברים, ההחלטה בבקשה למתן היתר המצאה ניתנת על פי צד אחד ... נטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה למתן היתר ההמצאה. ראשית, עליו להראות כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה, המנויות בתקנה 500 לתקנות. נפסק כבר בעבר כי בשלב דיוני זה, עוד טרם נתבררה התובענה לגופה, "אין המבקש חייב להראות שיש לו עילה טובה באותה מידת וודאות הדרושה במשפט עצמו" ... על המבקש להוכיח את עילת ההמצאה ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון" ... שנית, על מבקש ההיתר לשכנע את בית המשפט שמתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", וזאת לגופו של עניין, כלומר לגבי עילת התובענה עצמה ... אולם, גם אם מתקיימים תנאיה של תקנה 500, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות, וזאת בהשוואה לפורום החלופי" (פסק דין אשבורן, פסקה 6; ההדגשות אינן במקור – ב' א').

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ