אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המנהל אינו מחויב לקיים חוזה המבוסס על מדיניות הפשרת קרקעות אשר בוטלה

המנהל אינו מחויב לקיים חוזה המבוסס על מדיניות הפשרת קרקעות אשר בוטלה

תאריך פרסום : 24/12/2006 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3298-04
21/12/2006
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
חבצלת השרון - אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ ו-57 אחרים
עו"ד איל רוזובסקי
עו"ד אמירה אמרה צלרמאייר פילוסוף
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד שלומי הייזלר
עו"ד דרור אהרוני
פסק-דין

מבוא

1.         גל העלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר, בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, גרם למחסור בדירות בישראל ולעלייה במחירי הדירות הקיימות. לאור מצוקת הדיור, נוצר צורך "להפשיר" שטחים רבים של קרקעות שייעודן היה חקלאי, ולשנות את ייעודן למגורים, למסחר, לתעשייה ולשימושים נוספים, בזמן קצר ככל האפשר. צורך זה הביא את מועצת מקרקעי ישראל לשנות את מדיניות מינהל מקרקעי ישראל (להלן גם: "המינהל"), באשר לשיעור הפיצוי שיינתן לחוכרים של קרקע חקלאית תמורת השבת הקרקע למינהל לצורך שינוי ייעודה. על פי מדיניות המינהל עד אותה העת, חוכר של קרקע שייעודה חקלאי, אשר המינהל ביקש לשנות את ייעודה, היה זכאי לקבלת פיצויים תמורת השבת הקרקע למינהל. שיעור הפיצוי נגזר משווי זכויותיו והשקעותיו של החוכר החקלאי בקרקע, ללא כל זיקה לערכה של הקרקע לאחר שינוי הייעוד. דא עקא, שהליך פינויו של חוכר חקלאי מהקרקע תמורת פיצוי, היה הליך משפטי שגוזל זמן רב. לפיכך, ועל מנת ליצור מנגנון מהיר לפינוי חוכרים מקרקע חקלאית לצורך שינוי ייעוד הקרקע, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל מספר החלטות שעניינן מדיניות פיצוי המעניקה הטבה משמעותית לחוכרים, על מנת לתמרץ אותם להסכים לשינוי הייעוד ולהשבת הקרקע למינהל. עיקר ההטבה היה נעוץ בדרך חישוב הפיצוי בגין השבת הקרקע. חישוב זה נעשה על פי ערך הקרקע לאחר שינוי ייעודה, בהתאם לייעודה החדש (להלן: "הפיצוי המוגדל").

השינוי במדיניות המינהל בא לידי ביטוי במספר החלטות שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל, וביניהן גם החלטה מס' 666, אשר נתקבלה ביום 19.9.94, והיא הרלבנטית לתובענה זו.

הרקע לתובענה

2.         המבקשים הם בעלי זכויות במקרקעין בשטח של כ-600 דונם שייעודם חקלאי, המצויים בתחומי השיפוט של המועצה האזורית עמק חפר (להלן: "המקרקעין").

3.         מכוח היותם בעלי זכויות במקרקעין, ביקשו המבקשים לקבל את הפיצוי המוגדל הנובע מהחלטה מס' 666. עקב כך נכרת חוזה ביניהם לבין המינהל, שהינו המשיב בתובענה זו, שמטרתו, על פי האמור בו, היא הסדרת היחסים המשפטיים בקשר עם השבת החזקה במקרקעין למינהל, במסגרת הוראות החלטה מס' 666 של מועצת מקרקעי ישראל (נספח א' לתובענה, להלן: "החוזה").

החוזה נחתם על ידי המבקשים ביום 22.5.95 ועל ידי המינהל ביום 7.9.95, וקבע את מנגנון ויתורם של המבקשים על המקרקעין שבהחזקתם והשבתם למינהל תמורת קבלת הפיצוי המוגדל. לשונו ותנאיו של החוזה יובאו בהרחבה בהמשך, אך כבר כעת יצויין, כי החוזה מעגן את זכותו של המינהל, או מי מטעמו, לפעול לשינוי ייעוד המקרקעין, וכן מעגן את הסכמתם של המבקשים לכך תוך שיתוף פעולה מלא מצידם. כן נקבע בחוזה "תנאי מוקדם", ולפיו אם לא תאושר תב"ע חדשה כדין בתוך 8 שנים מיום חתימת החוזה, יהא ויתורם של המבקשים על המקרקעין בטל.

4.         במסגרת תובענה זו, שהוגשה על דרך המרצת פתיחה, עותרים המבקשים לקבלת סעדים הצהרתיים לקיום החוזה, ואילו המינהל לעומתם טוען כי החוזה אינו בתוקף.

ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה יפסוק בית המשפט על סמך התצהירים והסיכומים שהוגשו, ללא צורך בחקירת המצהירים.

האירועים שלאחר החתימה על החוזה

5.         על מנת להוציא אל הפועל את החלטה מס' 666 ואת החוזה שנחתם בין הצדדים, החליט המינהל לבצע את שינוי ייעוד המקרקעין בדרך של מקב"ת - מכרז לקרקע בלתי מתוכננת, במסגרתו יוצא המינהל במכרז ייזום לקרקע בלתי מתוכננת, והזוכה במכרז מקבל אופציה לרכישת אחוז מסוים מהמקרקעין לפי ייעודם החדש, בהתאם למחיר שהוצע על ידו במועד הגשת הצעתו למכרז. הרציונל העומד בבסיס מכרז מסוג זה הוא, כי "הפרטת" הליך תכנון הקרקע לידי יזם פרטי תקצר את משך הטיפול בשינוי היעוד של הקרקע.

6.         בחודש אוגוסט 1995 נבחרה חברת "בינוי והשקעות ש.ט.א.י בע"מ" כזוכה במכרז (להלן: "החברה" או "חברת ש.ט.א.י") ונחתם עימה "חוזה תכנון", על פיו שילמה החברה למינהל סך של כ- 8.5 מיליון ש"ח. החברה הכינה תכנית לשינוי יעוד המקרקעין, אשר אושרה על ידי המינהל, אך רשויות התכנון הביעו התנגדות עקרונית לשינוי הייעוד.

ביום 25.3.97 הגישה החברה תובענה בהמרצת פתיחה (ה"פ (י-ם) 259/97), בה ביקשה להורות על ביטול "חוזה התכנון" שנחתם בינה לבין המינהל ולהשיב לה את התשלום ששילמה למינהל, בנימוקים שונים, ובעיקר משום שסברה, כי התנהגות המינהל בכל הנוגע לקידום התכנית לשינוי הייעוד יש בה משום רשלנות וחוסר תום לב (להלן: "התביעה לביטול חוזה התכנון"). בחודש ינואר 2000 הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה, לפיו "חוזה התכנון" יבוטל והמינהל ישיב לחברה את הסכום ששילמה, בניכוי סך של 10% כפיצוי למינהל, והכל לפנים משורת הדין (להלן: "הסכם הפשרה").

השלמת המסגרת הנורמטיבית

7.         על מנת להשלים את התמונה הנורמטיבית נוסיף בתמצית דברים אלו:

א.     א.     ביום 20.6.95 ניתן פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בעתירות שהוגשו נגד החלטה מס' 666 (והחלטה נוספת שמספרה 667 שאינה מענייננו). בפסק הדין בוטלו החלטות 666 ו-667, מן הטעם שנתקבלו תוך ניגוד עניינים של חלק מחברי מועצת מקרקעי ישראל (בג"צ 5575/94 מהדרין בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד מט(3) 133 (1995)).

ב.      ב.      ביום 3.7.95 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה מס' 727, שעיקריה דומים להחלטה מס' 666. גם נגד החלטה מס' 727 (ונגד החלטות נוספות שמספרן 717 ו-737) הוגשו מספר עתירות, אשר נידונו במאוחד (בג"צ 244/00 עמותת "שיח חדש" - למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25 (2002)), להלן: "עניין הקשת המזרחית").

ג.       ג.       ביום 15.8.01 ניתן צו ביניים, אשר הורה על הפסקת יישום החלטות 717, 727         ו-737 עד להכרעה בעתירות. בית המשפט הורה כי צו הביניים ייכנס לתוקפו לאחר שלושה חודשים (דהיינו ביום 15.11.01), וכי לא יחול ביחס לעסקאות הנזכרות בהוראות המעבר שנקבעו בדו"ח "ועדת מילגרום".

ד.      ד.      ביום 29.8.02 ניתן פסק הדין בעתירות אלו בו נקבע, כי החלטות 717, 727 ו-737 אינן עומדות במבחן הסבירות ולפיכך בטלות. כיוון שהחלטות אלו נגעו לעסקאות רבות והשלכותיהן הכלכליות והחברתיות היו מרחיקות לכת, הורה בית המשפט למינהל לגבש הוראות מעבר שיקבעו אלו עסקאות לא יוכלו לצאת אל הפועל לאור בטלות ההחלטות, ואלו עסקאות יוכלו להגיע לכלל מימוש, על אף בטלות ההחלטות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ