אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המועד הקובע לתחילת תקופת הנשואין ממנו חל הסדר איזון המשאבים

המועד הקובע לתחילת תקופת הנשואין ממנו חל הסדר איזון המשאבים

תאריך פרסום : 07/06/2009 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה קריות
3350-08
01/06/2009
בפני השופט:
סילמן ניצן

- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד מדלג' תרוות
הנתבע:
פלוני
עו"ד יאסר א. חוראני ואח'
החלטה

1.      במסגרת תביעה שהגישה התובעת בתיק זה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים בינה לבין הנתבע התעוררה שאלת המועד הקובע לתחילתה של תקופת הנישואים, מועד אשר רק ממנו חל הסדר איזון המשאבים בין בני הזוג על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (להלן: חוק יחסי ממון).

 2.      הצדדים, בני העדה המוסלמית, חתמו בתאריך 29/7/00 על הסכם נישואים שנחתם בתאריך 29/7/00 בטקס המכונה "עאקד". אולם, כפי המקובל במגזר המוסלמי, רק בשלב מאוחר לטקס העאקד עברו הצדדים להתגורר יחד ולנהל אורח חיים משותף.

3.       נשאלת השאלה מאימתי מתחילה להימנות תקופת נישואיהם - האם ממועד עריכת טקס העאקד, או שמא ממועד תחילת המגורים המשותפים.

 4.     על פי חוק יחסי ממון - התקופה עליה חל הסדר איזון המשאבים מתחילה עם נישואי הצדדים, מבלי שהחוק יגדיר מה ייחשב לנישואים.

5.      ההלכה האסלאמית רואה בטקס ה"עאקד" את מעמד עריכת הנישואים (ר' גיא בכור "בין הרצוי למצוי: המשפט בעולם הערבי" הוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה, 2002, עמ' 270, וכן יעקב מירון "הדין המוסלמי בראיה השוואתית, הוצאת האוניברסיטה העברית ירושלים, עמ' 197). על פי הדין השרעי ביטול הקשר שנוצר בין בני הזוג לאחר עריכת העאקד יכול להיעשות רק בגירושין, ומכאן יש ללמוד כי מהותו של הקשר שנוצר הינו קשר נישואין, גם אם מימוש הקשר, היינו המעבר לחיי זוגיות מלאים ומשותפים, יכול להידחות מטעמים אלה ואחרים.

 6.     חוק יחסי ממון יונק מהדין האישי וממושגיו. עד לתיקון מס' 4, מועד פקיעת הנישואים פורש כמקביל למועד הגירושין בפועל כמשמעותו בדין האישי, כך אף פסקי דין לגירושין לא הביאו להקדמת המועד, גם לא במקרים של חיוב בגירושין (הלכת יעקבי וקנובלר). יחד עם זאת, הפסיקה הנוהגת בבתי המשפט למשפחה עשתה שימוש נרחב בהוראות ס' 8 לחוק יחסי ממון, תוך שמועד האיזון הוקדם חדשות לבקרים למועדים בהם הפסיקו הצדדים להתגורר יחדיו או למועדי פתיחת הליכים בין הצדדים, זאת להבדיל ממועד הפקיעה אשר נותר כמשמעותו בדין האישי. כלומר- נדרשה פקיעה בפועל, כמובנה בדין הדתי.

 7.     בשנת 2008 תוקן חוק יחסי ממון (תיקון מס' 4) תוך שהמחוקק אפשר לבית המשפט להקדים משמעותית את קביעת מועד פקיעת הנישואים, אך גם לאחר התיקון הנחת המוצא של החוק היא כי מועד האיזון ומועד הפקיעה הוא מועד הגירושים בפועל.

 8.      הואיל ועל פי הדין האישי של הצדדים בענייננו נחשבים בני זוג לנשואים לאחר עריכת ה"עאקד", הרי שהנחת המוצא היא כי יש להחיל את הסדר איזון המשאבים ממועד זה. יחד עם זאת, הנחה זו ניתנת לסתירה, כאשר מוכחות נסיבות בהן הייתה כוונה ברורה לצדדים להחריג נכסים מהסדר האיזון, בדומה לכוונה הנלמדת מעריכת הסכם בכתב לפי ס' 5(א)(3) לחוק יחסי ממון.

 9.      א.       הנתבע הפנה לפסקי דין של כב' ס. הנשיא (כתוארה אז) השופטת קינן, וכב' השופט סארי ג'יוסי.

          ב.        בהתאם לפסיקות אלו, סברו עמיתי, כי ה"עקד" משמש רק כ'הצהרה' בין בני הזוג ומשפחותיהם, וגם כלפי כולי עלמא, על כוונת הצדדים להינשא, אך חיי המשפחה לא מתחילים במועד זה. אין 'מימוש' הנישואין.

          ג.         ראה תמ"ש (חי') 3340/03 וכן תמ"ש (נצ') 1401/04.

 10.    א.        בכל הכבוד, דעתי שונה קמעא.

          ב.        להבנתי, קיימים שלושה שלבים בהליכי הנישואין המקובלים בחברה המוסלמית-

                    1.     חוטבה- אקט של אירוסין, היכול להיחשב כ'הבטחת נישואין'.

                    2.     עקד- חוזה הנישואין, הדורש אקט גירושין להתרתו

                    3.     אשהאר- אקט של 'פרסום' חוזה הנישואין , בד"כ ע"י מעבר האישה לבית בעלה; אקט זה אינו תנאי מתלה לנישואין.

11.    א.        לפי הדין האישי, ללא קשר למנהגי המקום, נחשבים הצדדים נשואים מיום העקד; נישואין אלו ברי רישום אף במשרד הפנים, לצורך רישום במשרד האוכלוסין.

         ב.        לא אחת משתמשים זוגות ב'עקד' לצורך רישום במשרד הפנים, ולצורך נטילת הלוואה מובטחת במשכנתא, לצורך בניית ביתם בו יגורו במגורים משותפים.

         ג.         ברי כי הדין האזרחי מכיר בתוקף הנישואין לצורכי הרישום (ומהווה לכאורה ראיה לסטאטוס).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ