אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הליך המצאת מסמכים הנוגעים לשיחות מתלוננת בגדרי הליך טיפולי

הליך המצאת מסמכים הנוגעים לשיחות מתלוננת בגדרי הליך טיפולי

תאריך פרסום : 15/11/2006 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8555-06
09/11/2006
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מיה מלול
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד זיו אריאלי
החלטה

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת נ' אהד) מיום 16.10.2006 בב"ש 93454/06 בתפ"ח 1082/06, בגדרו נדחתה בחלקה בקשתו של העורר לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).

ב.        (1) ביום 3.8.2006 הוגש כנגד העורר וכנגד נאשם נוסף (להלן: נאשם 1) כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירה של אינוס קטינה מתחת לגיל 16 שלא בהסכמתה על פי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין), בנסיבות המנויות בסעיף 345 (ב)(1) לחוק העונשין. 

           (2) כנטען בכתב האישום, ביום 5.7.2006 הלכה המתלוננת, שבאותו זמן הייתה מתחת לגיל 14, לבקר את ידידה ש'. בביתו, שוחחה עם חברתה וקבעה עמה כי תלון אצלה. בביתו של ש', פגשה את העורר שהזדהה בפניה בשם בדוי. לאחר שש' נאלץ לעזוב את ביתו, יצאו העורר והמתלוננת יחד מהבית. העורר הציע למתלוננת להצטרף אליו לביתו, והבטיח שלאחר מכן ייקח אותה לחברתה. העורר הסיע את המתלוננת לביתו של הנאשם 1. בהיותם בביתו של הנאשם 1, נישק העורר את המתלוננת, ניסה כנטען להפשיטה, להשכיבה על הספה ולקיים עימה יחסי מין, אך היא התנגדה לו, דחפה אותו מספר פעמים וביקשה שלא יגע בה. משנשמעה נקישה בדלת חדל העורר ממעשיו. נאשם 1 נכנס אל הבית והחל לשוחח עם המתלוננת, זמן מה לאחר מכן עזב העורר. נאשם 1 נעל את דלת הבית והחל לגעת במתלוננת, אף שהתרחקה ממנו ואמרה לו את גילה. לאחר מכן השכיב אותה על הספה, נשכב מעליה, נגע בחלקי גופה השונים, הוריד את חצאיתה ובגדיה, הלביש קונדום לאיבר מינו, חדר לאיבר מינה ובעל אותה תוך שהוא מכאיב לה. זאת, למרות ניסיונותיה להדוף אותו ומחאותיה.

זמן מה לאחר מכן, חזר העורר כנטען אל הבית, ולאחר שיחה קצרה עזב נאשם 1 את המקום. העורר משך את המתלוננת אליו בכוח והושיב אותה על ברכיו, חרף מחאותיה. המתלוננת חזרה אל הכורסה, והעורר שב ומשך אותה, כך מספר פעמים. אז התפשט העורר ונשאר בתחתוניו וניסה לדבר על ליבה של המתלוננת ולשכנע אותה לקיים עימו מגע מיני, אך היא עמדה בסירובה. לאחר מספר דקות, משך העורר את המתלוננת, השכיב אותה על המיטה, הוריד את חולצתה ואת חצאיתה, הלביש קונדום על איבר מינו, החדיר אותו לאיבר מינה ובעל אותה תוך שהוא גורם לה לכאב. זאת, על אף התנגדותה וניסיונותיה להזיזו באמצעות רגליה. בהמשך הסיע העורר את המתלוננת לביתה.

ביום 29.7.2006 ניסתה המתלוננת לשים קץ לחייה, ואושפזה במחלקת הילדים בבית החולים שניידר.

ג.          (1) העורר פנה אל בית המשפט המחוזי מכוח הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי בבקשה לקבל את תרשומות השיחות בין המתלוננת לבין מי מגורמי בית הספר בו היא לומדת, וזאת נוכח מידע שהיה בידי בא כוח העורר בדבר ירידה בלימודים ומריבות של המתלוננת עם אמה בשנתיים האחרונות; כן נתבקשה העברת מכתב שהיה מצוי במחשב של המתלוננת, בו כתבה שברחה מהבית ושנאנסה עוד קודם לאונס נשוא כתב האישום; בנוסף נתבקשה העברת כל חומר, לרבות מסמכים ותרשומות משיחות שנערכו בין המתלוננת לבין עובדת סוציאלית לנערות במצוקה, שטיפלה בה ביחס למקרה האונס; כן נתבקשה העברת החומר הפסיכיאטרי לגבי שני ניסיונות אבדניים שביצעה המתלוננת עוד קודם לאונס, שלדברי האם הזכירו לה את הניסיון האבדני האחרון מיום 29.7.2006.

          (2) בית המשפט המחוזי לא קיבל את הבקשה לעיון בתרשומות בית הספר, תוך שהוא מפנה לבש"פ 3768/06 פלונים נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט ג'ובראן); להלן: פרשת פלונים). כן לא נתקבלה הבקשה להעברת חומר משיחות שנערכו בין המתלוננת לעובדת הסוציאלית שטיפלה בה. בית המשפט קבע שהמדובר בהליך טיפולי-שיקומי שעברה המתלוננת חודשים מספר לאחר אירוע האונס, ועל כן אין בתרשומות כדי לסייע לעורר. בנוסף לא קיבל בית המשפט את הבקשה להעברת החומר הפסיכיאטרי, שכן סבר כי זה אינו רלבנטי כיוון שכתב האישום אינו מייחס את ניסיון ההתאבדות לאונס. מנגד קבע בית המשפט, כי יש לראות במכתב הנזכר חלק מחומר החקירה, ועל כן הורה לתפוס את המחשב שבו נרשם המכתב, להביאו למשרדי המשיבה, לבדקו על ידי מומחה, ולהעבירו - אם יימצא - לידי העורר. 

(3) מכאן הערר הנוכחי.

ד.       (1) העורר מבקש כי בית המשפט יורה למשיבה להעביר את תרשומות בית הספר בנוגע למתלוננת. זאת, משני טעמים: האחד, המשיבה כלל לא ראתה את התרשומות, ועל כן איננה יודעת אם מצוי בו חומר בעל חשיבות לעורר. השני, אם אכן ראתה המשיבה את התרשומות, רק בידי בית המשפט לקבוע אם החומר רלבנטי אם לאו. בכך מבקש העורר לאבחן את בש"פ פלונים מהמקרה שלפנינו, שכן באותו מקרה הגיע בית המשפט להחלטתו לאחר שעיין בתרשומות.

בנוסף טוען העורר כי יש להעביר לידיו את החומר הפסיכיאטרי בדבר שני ניסיונות ההתאבדות הקודמים לאונס, זאת - שכן הניסיון האבדני של המתלוננת מופיע בעובדות כתב האישום, בניגוד לקביעתו של בית המשפט שלפיה אין הניסיון האבדני מיוחס לאונס. כן, מבקש העורר לקבל לידיו את תרשומות השיחות שבין המתלוננת לבין העובדת הסוציאלית, שכן לטענתו יש בהם משום גרסה נוספת לאירוע האונס, ומוסיף כי טעה בית המשפט שלא עיין בהן לפני שקיבל את החלטתו בנושא.  

(2) לטענת המשיבה, אין קשר בין ירידת המתלוננת בלימודיה לבין אירוע האונס, ועל כן אין רלבנטיות לתרשומות השיחות (אם בכלל הן בנמצא) בין המתלוננת לבין גורמים בבית ספרה; המדובר בניסיון לפגוע באמינותה של המתלוננת באמצעות מידע, שכאמור אין בו כדי להשליך על הגנתו של העורר.

בנוסף, נטען כי השיחות בין המתלוננת לעובדת הסוציאלית הן חלק מהליך טיפולי, שנערך מספר חודשים לאחר אירוע האונס ונועד לשפר את מצבה הנפשי של המתלוננת. חשיפת החומר עלולה להרתיע נפגעי עבירה מפני הגשת תלונות ופניה להליך טיפולי. לבסוף נטען, כי אין חשיבות לעניין האישום לניסיונותיה האבדניים הקודמים של המתלוננת.

ה.       (1) סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"74. עיון בחומר החקירה 

(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו."

הוראת סעיף 74(א) קובעת, אם כן, את זכותו של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה הנוגע לאישום. זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו (בש"פ 3823/06 ממן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט ג'ובראן)).

"זכות הנאשם להתגונן כנגד אישום פלילי וזכות העיון הכרוכה בכך איננה רק זכותו של הפרט, אלא היא משקפת אינטרס ציבורי כללי, שנועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורלו של נאשם בגדרו של משפט הוגן, שבו ניתנה לו הזדמנות מלאה להציג את הגנתו. מימושה של זכות ההגנה מותנה בכך שמלוא החומר הנוגע לעניינו של נאשם יוצג בפניו ויהא ידוע לו." (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)).

 זכותו של הנאשם להליך הוגן וראוי מושרשת ביסודותיה של מערכת המשפט שלנו מקדם, ומצאה את מקומה בחקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:

"יש איפוא לראות את הנושא במישור הערכי במשקפי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. אכן, לא לכל עניין ראוי לגייס את הנשק החוקתי, אך אחד המסרים העיקריים של חוק היסוד, שצריך שיהא לנגד עינינו, מצוי במתחם המשפט הפלילי; 'ובמיוחד רגיש המשפט הפלילי - המהותי והדיוני - לשינויים בזכויות האדם בישראל, המשפט הפלילי עניינו חרות הנאשם מזה ואינטרס הנפגע ואינטרס הציבור מזה. אך טבעי הוא, ששינויים חוקתיים בזכויות האדם ישפיעו, בראש ובראשונה, בתחומי המשפט הפלילי' (בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(3) 421, 589, (הנשיא ברק); ראו גם ע"פ 4424/98 סילגדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 529, 540-539 (הנשיא ברק); כן ראו ב' אוקון וע' שחם, "הליך ראוי ועיכוב הליכים שיפוטי", המשפט ג' 265: 'חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו שינה את מערך הזכויות הפליליות מיסודו: זכותו של אדם לחרות עוגנה ... בתוך כך הוכרה זכותו של אדם להליך ראוי'. בענייננו שלנו, זכותו של אדם להגנה ראויה, יהא הפשע המיוחס לו אשר יהא, ובכלל זה הגנה בהליכי מעצר, היא בלא ספק חלק מכבוד האדם. אין המדובר רק בייצוג, שכבר הוכר בזכות יסודית ואשר לכשלים בו תוצאות בתחום המשפט הפלילי, אלא בגישה רחבה שעניינה כי זכויות היסוד של נאשם עלו לרמה חוקתית על חוקית (מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 564, 569-568, והאסמכתאות המובאות שם מפי הנשיא ברק), וזאת גם ביכולת להתגונן הן בהליכי מעצר והן במשפט העיקרי..." (בש"פ 1000/05 חסיד נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(6), 385. ההדגשה הוספה - א"ר).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ