אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטת מחוזי נצרת, בעניין ענישה מופחתת לנאשם בשני מעשי רצח ועבירות בנשק

החלטת מחוזי נצרת, בעניין ענישה מופחתת לנאשם בשני מעשי רצח ועבירות בנשק

תאריך פרסום : 19/05/2008 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי נצרת
1074-04
14/05/2008
בפני השופט:
1. הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד
2. סגן הנשיא (בדימוס)- נסים ממן
3. בנימין ארבל


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שילה ענבר
הנתבע:
משה מרדכי
עו"ד אבי מוסקוביץ'
החלטה

הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד:

ביום 1/4/08 הרשענו את הנאשם בביצוע שני מעשי רצח, עבירות בנשק ועבירות נלוות.

כפי שקבענו הרי במהלך שנת 2004 רצח הנאשם, בשתי הזדמנויות שונות, שני אנשים וזאת לאחר שהוביל אותם למקומות מבודדים כשהוא מצויד בכל פעם באקדח עם משתיק קול ובכל אחד משני המקרים ירה בשלב מסוים ירייה אחת בעורפו של הקורבן מטווח קצר ולאחר מכן עזב את המקום. הקורבן הראשון היה יעקב להב ז"ל שנרצח ביום 22/8/04 והשני היה ראמי מוקטראן שנרצח ביום 27/9/04. להלן יקראו השניים בהתאמה "להב" ו "ראמי", כפי שכונו בהכרעת הדין.

עתה משהורשע, מעלה הנאשם את הטענה כי הוא זכאי לעונש מופחת, בגידרו של סעיף 300א' לחוק העונשין תשל"ז-1977, להלן "החוק", או "הוראת החוק" מאחר ופעל, בלשון הוראת החוק,  ב "מצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה... הוגבלה יכולתו... במידה ניכרת... להבין את אשר הוא עושה או את הפסול במעשהו או להימנע מעשיית המעשה". את טענתו זו הוא מבסס על חוות דעת של הפסיכיאטר דר'  אלכסנדר למברג מיום 4/4/2007.

יצוין כי לאחר מעצרו נשלח הנאשם להסתכלות בבית החולים "שער מנשה". בתום ההסתכלות נערכה אודותיו חוות דעת על ידי דר' פובר ודר' זברסקי. לפי חוות הדעת הזו, הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו. הוא אובחן כמי שסובל מהפרעת אישיות דיסוציאלית אך נשללה האפשרות כי פעל מתוך תכנים פסיכוטיים. חוות דעת פרטית שהוכנה בעניינו של הנאשם על ידי דר' לופי, בעקבות בדיקה שנערכה ביום 27/9/2005, קבעה כי הנאשם אינו סובל מהפרעות פסיכוטיות, אלא מהפרעת אישיות אנטי חברתית ברמה קשה. חוות דעת זו מצויה בתיק הרפואי הנוגע לנאשם שב"כ בעלי הדין הגישו במשותף.

המאשימה מצידה מבקשת לדחות הטענה כשהיא משתיתה את עמדתה מבחינה רפואית על חוות הדעת שנערכה בשער מנשה ועל חוות דעת משלימה לענין יישום הוראת החוק שנערכה אף היא ע"י דר' פובר.

עמדת המאשימה הינה כי אין הנאשם זכאי לענישה מופחתת וכי יש לגזור עליו את עונש החובה הקבוע בצידן של העבירות בהן הורשע וזאת במצטבר.

במהלך הדיון בסוגיה זו נחקרו שני המומחים, דר' למברג ודר' פובר על חוות הדעת שערכו ותוכנן. בהמשך הגישו ב"כ בעלי הדין, לבקשתם, סיכומים בכתב ועתה עלינו להכריע הדין.

בחלק זה של ההליך נפנה ונפנה לקביעותינו העובדתיות שבהכרעת הדין ולממצאינו באשר למידת אמינותו ומהימנותו של הנאשם. מטבע הדברים ושעה שעסקינן בתלונות ובדיאגנוזה שבתחום רפואת הנפש, יש חשיבות רבה לאופן הצגת הדברים על ידי הנבדק, לתכניהם ולמידת אמינותו.

סעיף 300א (א) לחוק נועד להסמיך את בית המשפט, להפחית ממידת העונש המוטל על נאשם שהורשע ברצח, ואשר הוכח לגביו כי לקה בהפרעה נפשית חמורה, באותם מקרים גבוליים שבהם מגיע הנאשם אל סף הכניסה לגדרי הסייג לאחריות הקבוע בסעיף 34ח לחוק, אך אינו חולף על פניו (ע"פ 5951/98 גד מליסה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5),49) וזאת בשל ההבדל בעוצמת הפגם הנפשי הדרוש בשני הסעיפים הרלבנטיים (ע"פ 3071/01 פלונית נ' מדינת ישראל, תק'-על' 2006(4) 1609). עיקר ההבדל בין שני הסעיפים נעוץ בעוצמת ההשפעה של ההפרעה הנפשית על יכולתו הקוגניטיבית של הנאשם להבין את אשר הוא עושה או את האיסור שבמעשה, או על יכולתו הרצונית להימנע מעשיית המעשה האסור, כשעוצמת הפגיעה הנדרשת ביסודות אלה בסעיף 300א פחותה אך במעט מ" חוסר יכולת של ממש" הנדרש בסעיף 34ח (ע"פ 5266/05 בוריס זלנצקי נ' מדינת ישראל, תק'-על' 2007(1), 2489).

הסמכות להקל בעונשו של נאשם כאמור, מותנית בקיומם של שלושה תנאים מצטברים. התנאי הראשון, מתמקד במקורו של הפגם הנפשי ממנו סובל הנאשם ולפיו נדרש כי אותו פגם יהא בעוצמה של " הפרעה נפשית חמורה". התנאי השני, מתמקד באופן בו באה לידי ביטוי ההפרעה הנפשית בהלך נפשו של הנאשם. מכוחו של תנאי זה נדרש כי ההפרעה תמצא את ביטויה בכך  שבמישור הרצוני, הוגבלה במידה ניכרת יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשה או להימנע מלנהוג כפי שנהג. על פי התנאי השלישי נדרש כי יתקיים קשר סיבתי בין הפגם הנפשי לבין אי יכולתו של הנאשם להבין את מהות המעשה או להימנע ממנו (ע"פ 10669/05 אברהם מטטוב נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם באתר בית המשפט העליון).

לעניין התנאי הראשון נפסק כי המונח "הפרעה נפשית חמורה" טומן בחובו הפרעות ומחלות כאחת, כשעיקר הדגש מושם על אופי התסמינים הנובעים מההפרעה באופן שאם יש בהם כדי לפגוע ברוב תפקודי הנפש, ההתנהגות והתפקוד, משמע אם הם תסמינים בעלי אופי פסיכוטי, יהיה בהם כדי להכניס את הטוען לגידרה של הוראת החוק (ראו ע"פ 5266/05 בוריס זלנצקי הנ"ל), כאשר מידת ההגבלה הנדרשת בתנאי השני נתפרשה בפסיקה ככזו הניצבת מרחק פסע בלבד מחוסר יכולת של ממש (ע"פ 10669/05 מטטוב הנ"ל).

בענייננו, סומך הנאשם כאמור, את טענתו על חוות דעתו של דר' למברג מיום 4.4.2007 אשר ביקש להציג בפנינו תזה רפואית-פסיכיאטרית שיכולה, לטענתו להסביר בדיעבד את מעשי הרצח שביצע הנאשם.  לדבריו, ייתכן שהנאשם סבל עת ביצע את המעשים הפליליים מהפרעה דו-קוטבית     

(Bipolar Disorder) שהינה הפרעה אפקטיבית הקשורה למצב הרוח (mood disorder) המאופיינת בתנודות של מצב הרוח של החולה בין מצב של מאניה, המאופיין במצב רוח מרומם, חוסר סבלנות, שינה מועטה, קלות דעת ואף התנהגות אלימה (עמ' 11 לחוות הדעת), לבין מצב של דיפרסיה כלומר, דיכאון המאופיין בירידה במצב הרוח, נטייה לישון ונטייה אובדנית. לשיטתו, קיימים בהיסטוריה הרפואית והמשפחתית של הנאשם מאפיינים של הפרעה דו-קוטבית, על אף שהפרעה זו לא אובחנה אצלו בעבר. לטענתו, העובדה כי הנאשם לא אובחן בעבר כמי שסובל מהפרעה דו-קוטבית ולא קיבל טיפול תרופתי מתאים, אלא נטל תרופה נוגדת דיכאון, באופן לא מבוקר ובמינונים גבוהים בסמוך לביצוע המעשים, גרמה להגברת תופעת המאניה ממנה סבל ולכן קיימת אפשרות שהוא ביצע את העבירות כשהוא היה נתון במצב של מאניה שהינו מצב פסיכוטי הנכנס לגדרה של הוראת החוק.

את מסקנתו לעיל, הסיק המומחה מדברי הנאשם בפניו כי במשפחתו קיימת היסטוריה משפחתית של הפרעות נפש (עמ' 3 לחווה"ד) וכי בעברו שלושה ניסיונות אובדניים (עמ' 4 לחווה"ד) וכן  בהסתמך על דיווחים שקיבל מאמו של הנאשם ומאחותו בדבר דפוסי התנהגות קיצוניים משתנים של הנאשם (עמ' 5 לחווה"ד). לכך צירף דר' למברג את העובדה כי הנאשם אובחן בשנת 1999 כמי שסובל מדיכאון ומאז הוא מטופל באמצעות תרופה נוגדת דיכאון בשם "פריזמה". לשיטתו, מעקב אחר מינון התרופה ותדירות צריכתה, מעלה כי הנאשם צרך סמוך לביצוע העבירות מינון גבוה של התרופה דבר שגרם לו להיות במצב מאני בעת ביצוען. לבסוף ואולי יותר מכל, מבקש המומחה למצוא תמיכה למסקנתו בדברים שציין דר' לנדא, רופא שב"ס במכתב מיום 18.9.2006, בו נאמר כי הנאשם "מוכר כחולה ביפולארי".

המומחה נחקר על חוות דעתו וכפי העולה מעדותו הוא קיים שתי שיחות פרונטאליות עם הנאשם במהלך מעצרו, האחת בחודש יוני 2006 והאחרת בחודש פברואר 2007, בנוסף למספר שיחות טלפוניות שהתנהלו ביניהם, בעיקר ביוזמת הנאשם.

עיון בחלק העובדתי של חוות הדעת מעלה כי המומחה ניזון בעניינים מהותיים, דוגמת נסיבות ביצוע העבירות והתנהגותו של הנאשם, סמוך למועד ביצוען ולאחריהן ובענין קיומה של היסטוריה רפואית בתחום מחלות הנפש במשפחתו וניסיונות אובדניים בעברו, אך ורק מדברים שמסר לו הנאשם בעצמו, עליהם הוא ביסס את חוות דעתו וזאת על אף שלאורכה תיאר המומחה את הנאשם כמי שיש לו נטייה בולטת לשקר ולשנות גרסאות בקלות רבה. המומחה אף עמד על חוסר אמינות דבריו של הנאשם (עמ' 8 ו-10 לחווה"ד). המומחה גם לא עיין בחומר החקירה ואף לא בהכרעת הדין שניתנה על ידינו (עמ' 314, ש' 25 לפרוט'). בהקשר זה נפסק כי על מנת שחוות דעת מקצועית העוסקת בשאלת תחולתו של סעיף 300א לחוק, תהיה שלמה, ראוי שהמומחה יעיין בחומר החקירה, בעדויות העדים בפני בית המשפט ובממצאי הכרעת הדין (ע"פ 10669/05 אברהם מטטוב הנ"ל). כאמור דר' למברג נמנע מעשיית כל אלה.

נתון מרכזי נוסף עליו מבסס המומחה את מסקנתו כי הנאשם סבל מהפרעה דו-קוטבית, ענינו באבחנה דומה אותה ציין רופא שב"ס, דר' לנדא במסמך מיום 18.9.2006, אלא שספק בעיניי אם יש בכוחה של האבחנה הנ"ל כדי לחזק את עמדתו של מומחה ההגנה. לא יכולה להיות מחלוקת כי מאז מעצרו של הנאשם, כשנתיים עד למועד האבחנה הנ"ל, הוא היה נתון במעקב רפואי צמוד של דר' לנדא וכי משך כל התקופה הוא לא אובחן על ידו כמי שסובל מהפרעה דו-קוטבית. כפי שלמדנו הנאשם היה מספר שנים לפני המעשים במעקב של רופא המשפחה ובמרפאה הפסיכיאטרית של הקופה בה הוא חבר ואיש מהרופאים שבדק אותו וטיפל בו לא קבע כי הוא לוקה בהפרעה דו-קוטבית. הוא נמצא כסובל מתופעות של דכאון ומקווי אישיות אנטי סוציאלית ותו לאו. חשוב לציין כאן את אבחנתו של דר' וייסבורד, פסיכיאטר שבדק אותו כחודשיים לפני רצח להב. דר' וייסבורד בדק את הנאשם במסגרת המרפאה לבריאות הנפש, לשם הופנה הנאשם על ידי רופא המשפחה. הוא כותב בתוצאות הבדיקה, אותן העלה על הכתב, ביום 15/6/2004, כי שיפוט המציאות של הנאשם הוא תקין, הוא בעל הפרעת אישיות, אך לא מצא בו סימנים פסיכוטיים והיפנה אותו להמשך מעקב אצל רופא המשפחה, תוך קביעה כי כעת אין צורך במעקב קבוע במרפאת הנפש ודי בהמשך טיפול בכדורי פריזמה במינון של 30 מ"ג, באמצעות רופא המשפחה. יצוין כי דר' לנדא בדק את הנאשם ביום 15/12/2004 ובכל הדוחות שהוא הוציא אודות הנאשם, עד 18/8/2006, אין כל זכר לאיתורה של תופעה ביפולארית אצל הנאשם. הרישום הראשון של דר' לנדא בו נזכרת תופעה זו הוא מיום 18/8/2006, (כשנתיים לאחר המעשים המיוחסים), לאחר ביקורו הראשון של דר' למברג אצלו ובביקור הבא ביום 4/10/2006, הוא כבר כותב אודות הנאשם כי הוא " מוכר כביפולארי".

למקרא המזכרים שערך דר' לנדא ובהם ציון היותו של הנאשם "חולה ביפולארי", ניתן להבין כי אין זו אבחנתו של הרופא. הוא פותח את שני המזכרים בציון עובדה זו, ובשני מתוכם תוך הוספת המלה "מוכר כביפולארי" מבלי לציין כיצד הגיע לאבחנה זו, אשר נעדרת מכל מזכריו הקודמים שהראשון שבהם נערך עוד ביום 27/12/2004. גם לא שמענו על כל ארוע שארע בעת היותו של הנאשם במעצר אשר ילמד על התנהגות פסיכוטית שלו באותה תקופה ואשר יתאים או יצדיק אבחנה מעין זו. לא רק שלא נוכל לקבוע כי זו היתה אבחנתו של דר' לנדא וממילא לא נוכל לאמץ זאת כראיה לכך שאכן הנאשם לקה במחלה ביפולארית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ