אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטת העליון בעניין טובת הילדים

החלטת העליון בעניין טובת הילדים

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
4849-13
14/11/2013
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
התובע:
מחמד אוולד
עו"ד אלון ג'וליאן
עו"ד אבנר שמש
הנתבע:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. בית המשפט מחוזי באר שבע
3. ועדת שחרורים המיוחדת

עו"ד עמרי אפשטיין
החלטה

1.        לפני בקשת רשות ערעור נגד החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (כב' השופטים: הנשיא י' אלון, י' צלקובניק, י' רז-לוי). בית המשפט ביטל את החלטת ועדת השחרורים המיוחדת (להלן: הוועדה), אשר הורתה על שחרורו המוקדם של המבקש, לאחר שריצה שני שליש מתוך תקופת מאסרו. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

החלטת וועדת השחרורים

2.        ביום 27.6.1994 הורשע המבקש, יחד עם דודו סעיד אלאולד, ברצח המנוח חגי שלהבת ז"ל. מדובר במעשה רצח אכזרי, שבוצע באלימות תוך כפיתת המנוח, ולאחר מכן חניקתו באמצעות רצועה של תריס. בגין מעשיהם נידונו השניים למאסר עולם, וערעורם נדחה על-ידי בית משפט זה (ע"פ 3683/94). עונשו של המבקש נקצב ל-30 שנה, באופן שתאריך שחרורו נקבע ליום 12.1.2023 (בניכוי תקופת המעצר שהחלה ביום 13.1.1993).

           ביום 18.7.2012 התכנסה הוועדה, המופקדת על שחרורים מוקדמים של אסירי עולם, ודנה בעניינו של המבקש. הוועדה שמעה את טיעוני הצדדים, כולל את עמדת בן הקורבן (המתנגד לשחרור המוקדם), ולאחר דיון ארוך וממושך הגיעו חבריה להסכמה שאין מניעה מבחינת התנהגות המבקש לשחררו. אשר להמשך הטיפול בו, הוועדה מצאה כי הטיפול השיקומי המוענק על-ידי "מרכז אלאמל לשירותים חברתיים בע"מ" (להלן: המרכז או אלאמל) נותן מענה לבעיותיו של האסיר, אך עמדה על בעיית הפיקוח על התכנית. כמו כן, עלו בוועדה תהיות בנוגע לאפשרות לעקוב אחרי המבקש, ואף ביחס לאפשרות לאכוף את דרישת החוק להתייצבות האסיר בפני משטרת ישראל. עקב כך, דחתה הוועדה את הדיון למועד מאוחר יותר, לאחר שאלאמל תתייחס להבהרות שהתבקשו על-ידי הוועדה. בדצמבר 2012 התקבלה תשובת המרכז, כשהיא קובעת שהמבקש יוכל לחתום בתחנת המשטרה בנימין, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט המחוזי במקרה אחר. עוד נקבע כי יוכל המבקש להתייצב בפני ועדת השחרורים על-פי החלטה, לצרכי מעקב. כך הבהירה אלאמל שהטיפול עצמו יתבצע במרכז אלאמל בשכונת אל-רם בירושלים, הנמצא בשליטת הרשות הפלסטינית, באופן שלא מצריך הוצאת אישורי מעבר מיוחדים עבור המבקש. המרכז התחייב לדווח לוועדה אם לא ימלא המבקש אחרי תנאי התכנית, כולל השתתפות בפעילויות קבוצתיות שונות.

           לאור התשובה שהתקבלה מהמרכז, החליטה הוועדה, בדיון שהתקיים ביום 18.3.2013, להיענות לעתירת המבקש לשחרורו המוקדם. הוועדה חזרה על הקביעה לפיה המבקש ראוי לשחרור לאור התנהגותו בכלא. בתגובה לטענות המדינה, אשר לגישתה אין המבקש מודה הודאה מלאה במעשה המיוחס לו, הדגישה הוועדה שדו"ח עו"ס מפורט קבע ש"ביחסו לעבירה מודה [המבקש] בה ולוקח אחריות, אך משליך את ביצועה על גילו הצעיר וחשיבתו הילדותית באותה תקופה". בדו"ח מאוחר יותר נאמר כי "ביחסו לעבירה מתקשה [המבקש] להתמודד עם ביצועה ומשתמש במנגנוני הגנה השלכתיים, ובמוקד שליטה חיצוני". הוועדה סיימה ש"מכאן, לדעת חברי הוועדה, ניתן לומר שהאסיר שינה את יחסו לעבירה שבה הורשע, במהלך תקופת מאסרו, וניתן לראות בדברים אלו משום מענה לדרישת החוק בסעיף 10(ב), שמבקש מן הוועדה לבדוק אם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו".

           באשר לשאלת הפיקוח, הסתמכה הוועדה על פסיקת בית משפט זה מפי השופט ריבלין:

"הקושי בקבלת מידע על אמצעי השיקום והפיקח בארצו אינו פוטר את הוועדה ואת הגורמים המוסמכים מקיום הערכה מהותית. בנסיבות המתאימות ... הרי שככל שלא יתקבל מידע בדוק אחר, ראוי כי הוועדה תניח כי תנאי השיקום והפיקוח בארצו של האסיר הזר - זהים לאלה שכאן" (רע"ב 6993/08 יוהאן בולמגה נ' ועדת השחרורים (25.11.2008).

הוועדה הדגישה את הפסיקה לפיה החלטה גורפת, הקובעת כי תושבי הרשות הפלסטינית או תושבי מדינות זרות לא יהיו זכאים ליהנות מחוק שחרור על-תנאי ממאסר התשס"א-2001 (להלן: החוק),אינה מתיישבת עם הוראות החוק (עת"א (חי') 47864-12-12 זיאד אבו צוה נ' ועדת שחרורים במקום מושבה בכלא דמון (9.1.2013)). בשל כך היא הגיעה למסקנה שאין לראות בבעיית הפיקוח על המבקש כמניעה לשחרורו, בפרט לאור תשובת המרכז לפיה ניתן לקיים ישיבות מעקב בעניינו.

           לנוכח מסקנותיה הורתה הוועדה על שחרור המבקש, כשהגוף האחראי לטיפול ולשיקומו הוא מרכז אלאמל, וכשעליו להתייצב מידי שבוע בתחנת המשטרה חברון (בסמיכות למקום מגוריו של המבקש).

פסיקת בית המשפט המחוזי

3.        היועץ המשפטי לממשלה הגיש עתירה נגד החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, שקיבל את העתירה והפך את החלטת הוועדה. הכרעה זו מושתתת על שלש נקודות מרכזיות.

           הנקודה הראשונה היא ששגתה הוועדה בקביעתה שחל אצל המבקש שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו, כנדרש בסעיף 10(ב) לחוק. פסק הדין קבע שלא חל שינוי ממשי אצל המבקש, כשהוא מגבה קביעה זו באסמכתאות מתוך הדו"ח הסוציאלי המובא לעיל. גם אם צדקה הוועדה בכך שחל שינוי אצל המבקש, אין לקבוע ששינוי זה הוא "בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו".

           נקודה שנייה עליה עמד פסק הדין היא השאלה אם אין בשחרורו של המבקש כדי לסכן את שלום הציבור, תוך בחינת העבירה בה הורשע המבקש, הרקע לביצוע העבירה, וכן נסיבות ואופן ביצוע המעשה (על-פי סעיפים 5 ו-9 לחוק). לדעת בית המשפט המחוזי, שגתה הוועדה שעה ש"לא ייחסה את המשקל הראוי למסוכנות הממשית העולה מהעבירה בה הורשע המבקש, ממעשיו הקשים האלימים והאכזריים, ומן העובדה כי גם כיום המבקש ממזער את חלקו במעשים, זאת בניגוד לקביעות שקבע בית המשפט בהכרעת הדין" (עמ' 7 לפסק הדין). פסק הדין קבע שהוועדה נתנה משקל יתר לתכנית השיקום של מרכז אלאמל, ולא הגיעה לאיזון הנכון בהערכת מסוכנות המבקש לציבור.

           הנקודה השלישית שציין פסק הדין היא עניין הפיקוח והמעקב בעניינו של המבקש. לגישתו של בית המשפט טעתה הוועדה במה שהסתפקה בתשובת אלאמל לתהיות שהעלתה בישיבתה הראשונה - תהיות שלא קיבלו, לטעם בית המשפט, מענה משביע רצון. עניין הפיקוח האפקטיבי על התכנית, שאלת קיום ישיבות מעקב אחר האסיר (שככל הנראה יהיה מנוע מלהיכנס לישראל) ובעיית התייצבות המבקש בפני משטרת ישראל, כולן נותרו פתוחות. פסק הדין קבע בהקשר זה שהוועדה לא נתנה את המשקל הראוי לעמדת המשטרה לפיה היא אינה מפקחת על אסירים תושבי הרשות בשל שיקולים ביטחוניים. בהינתן נקודת המוצא כי שחרור ברישיון אינו זכות מוקנית, נקבע כי "אין מקום להטיל על משטרת ישראל חובה לפקח על אסיר תושב הרשות הפלסטינית, פיקוח הנושא עימו סיכון של כוחות הביטחון". לאור האמור סבר בית המשפט כי קיים חשש ממשי לאי קיום תנאי הרישיון, בהעדר יכולת פיקוח הדוק על המבקש.

           אשר למדיניות הכללית בעניין שחרורם המוקדם של אסירים תושבי הרשות או מדינה זרה, הסכים בית המשפט שאין מקום לקבוע שהעדר יכולת פיקוח מהווה כשלעצמו מחסום אוטומטי או גורף בפני השחרור ברישיון. אך מנגד, הפנה פסק הדין לדברי בית משפט זה בפרשיה נוספת של אסיר תושב חוץ, שם נאמר:

"השכל הישר מורנו, שהקשיים בפיקוח על תושבי חוץ צריכים להוות שיקול בכל הנוגע לשחרור המוקדם, בפרט כאשר מדובר בתושב סיני שהורשע בהברחת נשק לישראל, המשוחרר חזרה למקום הפשע, והדברים בהירים כשמש בצהרי היום. ואולם, כיוון שבעניינם של אנשים ספציפיים ובגורלם מדובר, אין מדיניות כללי זו יכולה להיות חזון הכל, וראוי לבדוק כל אדם לעניינו" (רע"ב 917/11 חאלד סווארכה נ' ועדת שחרורים (6.3.2011)).

בדגש על העובדה שמדובר בתושב הרשות הפלסטינית שחדר לשטחה של מדינת ישראל וביצע בצוותא רצח של תושב ישראל, סבר בית המשפט שבהעדר פיקוח אפקטיבי הסכנה הנשקפת מהמבקש אינה חולפת.

           לסיכום, בית המשפט הסכים שהמבקש ראוי לשחרור לאור התנהגותו הראויה לאורך מאסרו, אך קבע שלא עמד בתנאי המצטבר השני הקבוע בסעיפים 5 ו-9 לחוק, דהיינו הוכחה שאינו מסכן את שלום הציבור. כך לא עמד בתנאי המנוי בסעיף 10(ב) לחוק, לפיו עליו להוכיח כי חל בו שינוי ממשי ביחסו לחומרת מעשיו. לזאת מצטרף הקושי בפיקוח על התכנית המתבצעת בשטחי הרשות. בשל מכלול השיקולים הכריע בית המשפט שהחלטת וועדת השחרורים המיוחדת חרגה ממתחם הסבירות, ופסק כי דינה להתבטל.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ