אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטת ביניים בתיק עש 401/97

החלטת ביניים בתיק עש 401/97

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
401-97
22/10/2006
בפני השופט:
עינת רביד יו"ד

- נגד -
התובע:
1. ד"ר סוזנה הורוביץ
2. רועי הורוביץ

עו"ד צחי הורוביץ
הנתבע:
עיריית הרצליה
עו"ד נעמה שמואלביץ
החלטת ביניים
 

1.       תיק זה החל את דרכו בפני הועדה בראשות כב' השופטת הרמן עוד בשנת 1997. ביום 1.6.98 ניתנה החלטת כב' ההרכב בראשות השופטת הרמן על דחיית הערר וחיוב העוררים בהוצאות. העוררים ערערו לבית המשפט המחוזי, אשר החזיר את הדיון לועדה.

רק ביוני 2005 החלה הועדה לדון שוב בתיק וכב' השופט גלדשטיין, שהיה יו"ר הועדה אז, קבע בהחלטה מיום 9.6.05 כי יוגש כתב ערר מתוקן וכתב תשובה לכתב הערר המתוקן. מכתב הערר המתוקן עולה כי לעוררים טענות שונות הן כנגד דרך קבלת ההחלטה, הן בדבר חוסר אפשרות להתחבר למערכת הביוב, הן לעניין התחשיב התומך בחוק העזר ועוד. המשיבה הגישה כתב תשובה מתוקן.

במהלך קדם המשפט ביקש עו"ד צחי הורוביץ, ב"כ העוררים, להצטרף כאחד העוררים, בין היתר, על מנת שיוכל כבעל דין להגיש תצהיר מטעמו וגם להמשיך לייצג את העוררים. כמו כן ביקש עו"ד הורוביץ להגיש תעודת עובד ציבור. בקשות העוררים ותגובות המשיבה פורטו בכתב.

בקשת עו"ד הורוביץ להצטרף כעורר, להגיש תצהיר ולהמשיך לייצג

2.       כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, אשר כותרתו " עורך דין כעד" קובע:

"(א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו - יחדל מן הייצוג.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בעניין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי."

מכאן, שעו"ד העומד להעיד מטעם לקוחו אינו יכול לייצגו באותו הליך, אלא אם כן נקרא ע"י בעל דין יריב או שהוא מעיד בעניין טכני, או שניתנה לו רשות ע"י בימ"ש או הועד המחוזי. למעט המקרים המנויים בסעיף קטן (ב), עו"ד, שהתברר לו, לאחר שקיבל עליו את הייצוג, כי יצטרך להעיד באותו הליך, חייב להפסיק את הייצוג. גישה זו הייתה קיימת בתחום האתי עוד לפני שנקבעה בכללים. כאחד הטעמים לאיסור נאמר שיש חשש לערבוב פסול של תפקידים. בפס"ד איזמן (ע"פ 236/88, אברהם איזמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 485) עמד על כך הנשיא שמגר באומרו כי:

" המקובל הוא שעו"ד איננו מעיד כעד במשפט בו הוא מופיע כטוען. החיץ הדיוני והחזותי האמור הוא בעל חשיבות רבה מבחינת התווית התחום אשר בתוכו הפרקליט פועל, ומבחינת אמת המידה המיושמת בבחינת הדברים אותם הוא משמיע בטיעונו".

כב' השופט חשין, בע"א 5185/93 היוהמ"ש נ' רינה מרום, פ"ד מט(1) 318, פירט:

" כלל 36 לכללים הוא גיבוש בכתב של עיקרון המקובל מאז ומקדם. ראו, למשל: ע"א 185/46 עזבון ינטל מרקוביץ ואח' נ' בן סינור ואח' (פרשת ינטל מרקוביץ), בעמ' 222 (מפי השופט ש' ז' חשין). ראו עוד ע"א 130/77 י' עוזרי נ' ש' עוזרי, בעמ' 354 (מפי השופט שמגר). יסודה של ההלכה בהתנגשות אפשרית בין חובתו של עורך-דין כלפי בית המשפט - לעזור לבית המשפט לעשות משפט, כהוראת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 - לבין נתינתה של עדות לפני אותו בית-משפט מטעם לקוחו. על זה מיתוספת חובתו של עורך הדין לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. הנטל על עורך הדין לשאת בכל שלוש החובות, על המתחייב מהן, עלול להיות כבד מנשוא." (338 ד-ו).

ד"ר ג' קלינג בספרו (ג' קלינג, אתיקה בעריכת דין, 2001, 376-372, להלן: " קלינג") כותב כי מפי העד מצפים לעדות אמת על מה שארע; האמת שמשמיע העד אינה אמת לאמיתה, זו האמת של העד, דהיינו הדברים שהעד מאמין באמיתותם, לעומת זאת, תפקידו של עו"ד הוא לטעון את גרסת מרשו. אסור לו לומר בתפקידו זה דברים שהוא יודע כי הם אינם נכונים, אולם אין איסור על עורך הדין להעלות בבית המשפט טענות, שאין הוא מאמין בנכונותן כל עוד אין הוא יודע כי אינן נכונות- לאור שוני זה אין לערבב בין שני התפקידים. יתר על כן, מספרו של קלינג עולה, כי מטרת הכלל גם למנוע פגיעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. עוד מציין קלינג, כי נראה שלצורך ההחלטה בעניין זה אין מעמד לצד השני וכי האיסור לא נועד לטובת היריב או לצורך הגנה על עניין שלו. יחד עם זאת, הוא סבור שיש לשמוע את עמדת היריב.

על אף האמור לעיל, יש לזכור, כי מתקין כללי לשכת עורכי הדין לא אסר על מתן עדות אלא אסר על המשך הייצוג. נראה כי הדבר נבע מכך שאיסור על עדותו של עו"ד עלול למנוע במקרים מסויימים עדות יחידה או עדות בעלת משקל להוכחת טענה, ובמקרים אחרים, את הרצון למנוע דחייה של המשך המשפט, עד אשר יועבר הייצוג לעו"ד אחר. הכוונה היא בעיקר למקרים שבהם הצורך בעדותו של עורך הדין מתעורר, באופן בלתי צפוי, תוך כדי המשפט (עקב אי התייצבותו של עד, או התפתחות אחרת במהלך המשפט). ר' למשל, ע"א 11965/05 עזבון המנוח מרדכי קליין נ' פרופ' דוד שרון  (לא פורסם) .

3.       במקרה שבפני נראה שצירופו של עו"ד הורוביץ כעורר אכן יפתח בפניו את הדרך להעיד ולהמשיך לייצג, שהרי ממילא כבעל דין הוא מעיד מנקודת מבטו כבעל דין, ולכן מתבטל אותו חשש לניגוד עניינים שבין תפקידיו כעורך דין לבין תפקידו כעד. גם אותו חשש למעמד מקצוע עורך הדין הינו חשש הקיים ממילא, כאשר הוא מעיד כבעל דין. לכן איני מקבלת את התנגדות המשיבה בעניין זה, מה גם, שכאמור, לדעת קלינג, אין לה מעמד לעניין זה.

אשר להתנגדות המשיבה לצירופו של עו"ד הורוביץ כעורר. לטעמי, אין כל מניעה לצרפו כעורר. עו"ד הורוביץ ציין בתגובתו, כי מדובר בנכס שהוא בבעלותו, אולם הוא קיבל את הזכויות בנכס רק לאחר הגשת כתב הערר המתוקן, ולכן לא הגיש את בקשתו זו עד עתה. לעניין זה אזכיר כי סעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב - 1962 מאפשר ל"בעל נכס הרואה עצמו נפגע" להגיש ערר, דהיינו כל "בעל נכס", לרבות העורר. איני מוצאת ניצול לרעה של הליכי משפט מצד עו"ד הורוביץ. עו"ד הורוביץ צודק בטענתו, כי לאור הקרבה המשפחתית, וכאשר העובדות נשוא העדות ידועות לו אישית מכוח טיפולו בעניין במהלך 10 השנים האחרונות, הימנעותו מעדות עלולה להתפרש לרעת העוררים, לכן מן הראוי לאפשר לב"כ העוררים את מתן העדות.

על כן דעתי היא כי במקרה דנן יש להתיר את צירופו של עו"ד הורוביץ כעורר נוסף, וכן להתיר את עדותו למרות מעמדו כב"כ העוררים.

בקשה מטעם העוררים להורות על הגשת תעודת עובד ציבור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ