אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 8080/12

החלטה 8080/12

תאריך פרסום : 07/08/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
8080-12
06/08/2014
בפני כבוד השופטים:
1. הנשיא א' גרוניס
2. השופט ס' ג'ובראן
3. השופט י' דנציגר
4. השופט נ' הנדל
5. השופט ע' פוגלמן


- נגד -
המערערת:
מדינת ישראל
עו"ד שי ניצן; עו"ד נעמי גרנות; עו"ד אריה פטר; עו"ד אורי קורב; עו"ד ירון גולומב
המשיב:
אהוד אולמרט
עו"ד אלי זהר; עו"ד רועי בלכר; עו"ד ירון ליפשס; עו"ד ליאת ארזי; עו"ד אלעד כהן
החלטה

 

 

החלטה

 

הנשיא א' גרוניס:

 

1.        לפנינו בקשה לגביית ראיות, בהתאם לסעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן – הבקשה לגביית ראיות או הבקשה; וחוק סדר הדין הפלילי). לאחר שעיינו בטענות בעלי הדין שהוגשו בכתב ושמענו את טעוניהם בעל-פה, ולאחר שעיינו בחומר שאותו מבקשת המדינה להגיש כראייה, בשלה העת להכריע בבקשה.

 

2.        ביום 30.8.2008 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד המשיב, אהוד אולמרט (להלן – אולמרט), ונגד נאשמת נוספת, שולה זקן (להלן – זקן). עד מספר חודשים טרם הגשת כתב האישום כיהן אולמרט כראש ממשלת ישראל, וזקן שימשה ראשת לשכתו ויועצת בכירה שלו. בכתב האישום יוחסו לאולמרט מספר אישומים, שכונו בשמות "פרשת ראשונטורס", "פרשת טלנסקי", "פרשת מרכז ההשקעות", "פרשת אלמליח" ו"פרשת אוסף העטים". בפרשות אלו הואשם אולמרט בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד. בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיאה מ' ארד, כבוד סגן הנשיאה י' צבן וכבוד השופט מ' סובל, ת"פ 426/09) החליט לזכות את אולמרט מן האישומים שהוגשו נגדו, למעט בנוגע ל"פרשת מרכז ההשקעות", שבה הורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין ההרשעה בעבירה זו הוטלו על אולמרט מאסר על תנאי למשך שנה וכן קנס. זקן הורשעה בחלק מהאישומים שהופנו נגדה בכתב האישום, וזוכתה מאחרים. על זקן נגזר מאסר על תנאי למשך תשעה חודשים וכן הוטל עליה קנס (הכרעת הדין וגזר-הדין של בית המשפט המחוזי יכונו להלן – פסק-הדין).

 

3.        ערעור המדינה על פסק-הדין הוגש נגד אולמרט ונגד זקן. לגבי אולמרט, הופנה הערעור נגד זיכויו מעבירות מסוימות שיוחסו לו בכתב האישום ב"פרשת ראשונטורס" וב"פרשת טלנסקי", וכן לגבי העונש שנגזר עליו. בימים 2.7.2013 ו-4.7.2013 קיימנו דיונים שבהם שמענו את טענות בעלי הדין בערעור. כתשעה חודשים לאחר מכן (ביום 7.4.2014), הגישה המדינה בקשה לחזור בה מערעורה לגבי זקן. הבקשה לחזרה מן הערעור לגבי זקן הוגשה על רקע הסכם שאליו הגיעו המדינה וזקן במסגרת תיק פלילי אחר, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"פ 10291-01-12). תיק פלילי זה הוגש נגד אולמרט, זקן ונאשמים נוספים, ועוסק בין היתר בפרשה הידועה בשם "פרשת הולילנד". המדינה מסרה, כי בהסכם שהושג בינה לבין זקן, התחייבה זקן להודות באשמה בתיק הפלילי העוסק ב"פרשת הולילנד" ולשתף פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה ולמסור עדות בכל הליך שיפוטי שתידרש. בתמורה, הסכימה המדינה לעתור לעונש מוסכם לגבי זקן בהליך הפלילי העוסק ב"פרשת הולילנד", וכן לחזור בה מערעורה בהליך שלפנינו. ביום 22.4.2014 נעתרנו לבקשת המדינה לחזור בה מערעורה בעניין זקן.

 

4.        ביום 27.4.2014 הגישה המדינה הודעה, שבה מסרה כי בכוונתה להגיש "בזמן הקרוב" בקשה לגביית ראיות. ביום 27.5.2014 הגישה המדינה את הבקשה לגביית ראיות שלפנינו. בבקשה זו טענה המדינה, כי הגיע לידיה חומר ראייתי מידיה של זקן, בעקבות ההסכם האמור שהושג ביניהן. לטענת המדינה, בחומר זה כלולות שתי קלטות שנטען כי הוקלטו על ידי זקן והן מתעדות שיחות בין זקן לבין אולמרט. קלטות אלו רלוונטיות, לגישת המדינה, לאישום נגד אולמרט ב"פרשת טלנסקי", ממנו הוא זוכה. המדינה מוסיפה, כי שתי קלטות אלו, "יחד עם הרישומים ביומניה של זקן (ת/49 ות/225)" (פיסקה 3 לבקשה), עשויים להשליך על התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי בפרשה זו. יוער, כי באשר ליומנים אלו נקבע בהכרעת הדין כי נוכח העובדה שזקן לא עלתה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי, לא ניתן היה לקבלם כראייה. בבקשה לגביית ראיות מבקשת המדינה, כי נורה לבית המשפט המחוזי לקבל הן את הקלטות הן את הרישומים ביומן, באמצעות העדתה של זקן כעדה, ולאחר מכן לשוב ולשקול את הכרעתו ב"פרשת טלנסקי".

 

5.        המדינה מוסיפה בבקשתה, כי היא מודעת לעובדה שהבקשה שהגישה הינה חריגה. המדינה טוענת כי למיטב ידיעתה, מעולם לא הוגשה בעבר על-ידיה לבית המשפט העליון בקשה לגביית ראיות לאחר זיכוי הנאשם בבית המשפט המחוזי. המדינה גם מודה כי הבקשה הוגשה "בשלב מאוחר מאוד" (בלשונה, בפיסקה 29 לבקשה). עוד טוענת המדינה, כי מקובל עליה שעל בקשה לגביית ראיות המוגשת על-ידי המדינה בערכאת הערעור לעמוד בסטנדרט מחמיר יותר מבקשה דומה המוגשת על-ידי הנאשם. עם זאת מוסיפה המדינה, כי בקשתה עומדת באמות מידה מחמירות אלו, וכי יש להיעתר לה. המדינה טוענת, כי לא היה באפשרותה להגיש את שתי הקלטות הנדונות בעת הדיון בבית המשפט המחוזי. זאת, שכן לטענתה היא התוודעה לראשונה לקיומן במגעים שנערכו בינה לבין זקן, לאחר מתן פסק-דינו של בית משפט קמא (ובאחת מהקלטות, כפי הנטען, מתועדת שיחה שמועדה לאחר מתן פסק-הדין). המדינה מוסיפה, כי יש לקבל את הבקשה נוכח תוכן הראיות שברצונה להגיש לבית המשפט המחוזי והפוטנציאל הגלום בהן להשפיע על תוצאת ההליך. נימוק נוסף בפי המדינה לקבלת הבקשה הוא, כי החומרים המצויים בידיה מלמדים על השפעה פסולה של אולמרט על זקן, השפעה שהובילה את זקן שלא להעיד במשפט. לטענת המדינה, השפעה פסולה זו תרמה לזיכויו של אולמרט בבית המשפט המחוזי. כן סבורה המדינה כי יש לקבל את הבקשה בשל האינטרס הציבורי הרב הקיים במיצוי הדין בהליך זה, לאור התפקיד הרם שנשא אולמרט בעת ביצוע המעשים הנטענים בכתב האישום.

 

6.        אולמרט, בתגובתו מיום 12.6.2014, מתנגד לבקשה לגביית הראיות. לטענתו, הבקשה הוגשה בשלב מאוחר ביותר, כשנה וחצי לאחר שהוגש הערעור, וכמעט שנה מאז מועדי הישיבות שבהן נשמעו טענות בעלי הדין לגוף הערעור. לטענת אולמרט, יש ליתן משקל בענייננו לעקרון סופיות הדיון, שמכוחו אין להתיר למדינה להגיש ראיות נוספות שלא הוגשו בערכאה הדיונית. עוד טוען אולמרט, כי קבלת בקשתה של המדינה תוביל לעינוי דינו, בייחוד בשל העובדה שמשפטו מתמשך זה שנים ארוכות. ככל שהדברים עוסקים ביומניה של זקן, הרי שלטענת אולמרט אין מדובר בראיות שלא ניתן היה להגישן בערכאה הדיונית. לטענתו, המדינה יכולה הייתה לנקוט בבית המשפט המחוזי צעדים לשם הגשתם כראייה (למשל, על-ידי הפרדת כתבי האישום והעדתה של זקן במשפטו של אולמרט). אולמרט מוסיף ומכחיש את טענות המדינה לגבי השפעה פסולה מצידו על זקן, שכביכול הובילה לאי-עלייתה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי.

 

7.        ביום 16.6.2014 קיימנו דיון שבו שמענו את טענות בעלי הדין לגבי הבקשה לגביית הראיות. בעלי הדין חזרו, למעשה, על הטענות שהועלו בכתב. ביום 6.7.2014 קבענו, ברוב דעות (בניגוד לדעתו החולקת של חברי השופט י' דנציגר), כי נעיין בחומר שאותו מבקשת המדינה להגיש, טרם ההכרעה בבקשה. ביום 10.7.2014 הוגש החומר לעיוננו. עיינו בחומר שהוגש, וזו החלטתנו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ