אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5868/14

החלטה 5868/14

תאריך פרסום : 15/09/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5868-14
11/09/2014
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
העורר:
פלוני
עו"ד יגאל דותן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן
החלטה

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתפ"ח 42124-10-12 שניתנה ביום 1.8.2014 על ידי כבוד השופטת ק' רג'יניאנו

 

1.        האם קביעה במסגרת צו פיקוח, לפיה על העורר לשהות במחיצת בִּתו אך ורק בנוכחות בגיר נוסף במשך שנה – ראויה היא? זוהי השאלה הניצבת בפני בערר זה. בית המשפט קמא (בית המשפט המחוזי מרכז (תפ"ח 42124-10-12), כב' השופטת ק' רג'יניאנו)) השיב על שאלה זו בחיוב במסגרת צו פיקוח שהוצא כנגד העורר לפי סעיפים 14-12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הגנת הציבור). תנאים נוספים שנקבעו בצו ניתנו בהסכמת העורר.

 

2.        העורר הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בריבוי מעשים מגונים בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה בתוך המשפחה, לפי סעיף 348(ב) יחד עם סעיף 351(ג)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על העורר הושתו 13 חודשי מאסר. המתלוננת בהליך הפלילי המדובר (להלן: המתלוננת) היא קטינה ילידת 1997, שהעורר הוא בן הזוג של אימהּ. על-פי כתב האישום המתוקן, במספר פעמים במהלך השנים 2012-2009 נכנס העורר בשעת לילה למיטתה של המתלוננת ונגע בגופה בניגוד לרצונה, לשם גירויו וסיפוקו המיני. לעורר נערכה הערכת מסוכנות במרכז להערכת מסוכנות, בהתאם לחוק הגנת הציבור. המשיב סרב להגיע לבדיקה במרכז להערכת מסוכנות, ולכן הוערכה מסוכנותו על סמך הודאתו, מסמכים שונים ובדיקות קודמות שנערכו לו. נקבע כי רמת המסוכנות הנשקפת מצד המשיב היא נמוכה-בינונית.

 

           על סמך הערכת מסוכנות זו, ניתנה המלצת היחידה לפיקוח על עברייני מין, לפיה יש להטיל על העורר מספר הגבלות. בית המשפט קמא קיבל את מרבית ההמלצות בהסכמת העורר, והורה על מתן צו פיקוח ומעקב הכולל, בין השאר, הוראות על שיתוף פעולה עם קצין פיקוח וחובת קיום מפגשים עמו; איסור יצירת קשר עם המתלוננת; איסור לעבוד עם קטינות; איסור התחברות או שהייה ביחידות עם קטינות; ביחס לבנות משפחה, תותר שהייתו בנוכחות צמודה של בגיר נוסף המודע לעבירה שביצע העורר ולמגבלה זו. בהליך קמא העורר חלק על שני מרכיבים בהמלצת יחידת הפיקוח על עברייני מין. האחד, משך תוקפו של הצו. לגביו קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת העורר וקיצר את התקופה משנתיים לשנה אחת. השני, כי התנאי של נוכחות אדם בוגר בעת מפגש העורר עם בנות משפחה יחול גם על בתו הביולוגית, ילידת 2011. בית המשפט דחה את עמדת המבקש ומכאן הערר שלפנינו.

 

           לטענת העורר, לפי קביעות הערכת המסוכנות משיכתו של העורר אל המתלוננת והפגיעה בה לא נבעו ממשיכה פדופילית, ואין בהערכת המסוכנות כל ביסוס לאיסור השהייה ביחידות עם בתו הביולוגית. כן טוען העורר כי לאור המעשים בהם הורשע, המגבלה שהוטלה עליו איננה עומדת בתנאי המידתיות. מנגד, סומכת המשיבה ידיה על המלצת היחידה לפיקוח על עברייני מין, לפיה ממצאי הערכת המסוכנות עולה כי לא ניתן להשיג את מטרות הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי הגבלה שפגיעתם בעורר פחותה. כן טוענת המשיבה כי טענות העורר אינן מתבססות על חוות דעתו של איש מקצוע. עוד הוסיפה המשיבה כי העורר סרב להגיע לבדיקה במרכז להערכת מסוכנות, וכי אם הוא חולק על מסקנות הערכת המסוכנות ביכולתו לחקור את מעריכת המסוכנות על דוכן העדים – דבר שלא נעשה במקרה דנן. לבסוף טוענת המשיבה כי המגבלות שהוטלו על העורר הינן מידתיות בנסיבות העניין. 

 

3.        על מנת להכריע בשאלה שלפנינו ראוי לעמוד תחילה על תכליתו של חוק הגנת הציבור. כפי שנקבע בסעיף 1 לחוק, מטרתה של הערכת המסוכנות, ושל צווי ההרחקה המוצאים בעקבותיה, להגן על הציבור מפני רצידיביזם מצד עברייני מין, וזאת באמצעות הערכת מסוכנותם, מעקב ופיקוח על אופן התנהלותם (בש"פ 4223/13 פלוני נ' מדינת ישראל (04.08.2013)). סעיף 13(ב)(7)לחוק מסמיך את בית המשפט לקבוע "מגבלה על התחברות עם קטינים". בית המשפט מוסמך אפוא לקבוע מגבלה על שהיית העורר במחיצת בתו הקטינה, והשאלה היא האם הדבר ראוי בנסיבות המקרה הנוכחי. המחוקק הישראלי בחר בגישת הבחינה האינדיבידואלית, לפיה יש לבחון את מצבו של עבריין המין הקונקרטי (בש"פ 9220/10 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (6.1.2011). באותו עניין צויין שסעיף 13 לחוק מונה שלוש קבוצות של תנאים, בעלות חומרות שונות. אף כי בנידון דידן מדובר על "הקבוצה השניה" מבין הקבוצות, בנסיבות המקרה הנוכחי הקטינה המדוברת היא בתו של העורר. נדרשת אפוא בחינה עניינית של המגבלה תוך מודעות לעוצמת הפגיעה.

 

           הטענה שבפי העורר נוגעת לשאלת מידתיות ההגבלה. כפי שפורט בבש"פ 8763/12 פלוני נ' מדינת ישראל, בפס' 13-11 לפסק הדין (23.12.2012) ובפסקי הדין המובאים בו, חוק הגנת הציבור קובע מערכת של איזונים ובלמים, שנועדו להביא לכך שהמגבלות שתוטלנה על פי החוק תהיינה רק לתכלית ראויה ובאופן מידתי. מבחן זה עולה מסעיף 13(ב) לחוק, לפי יטיל בית המשפט מגבלה על עבריין המין "[...] אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת". לפיכך על המגבלה הקבועה בצו הפיקוח לתת מענה ישיר לסיכון הפרטני הנשקף מן המפוקח, ולא די בכך שנקבע כי מהתנהגותו עולה מסוכנות כללית (בש"פ 1179/09, פלוני נ' מדינת ישראל (24.02.2009). הנה כי כן, עלינו לבחון מהי המסוכנות הספציפית המיוחסת לעורר במקרה דנא, והאם המגבלה שנקבעה בצו הפיקוח נותנת מענה מידתי למסוכנות זו.

 

4.        נקודת המוצא לבחינת טענת העורר היא הערכת המסוכנות בעניינו. בהערכת המסוכנות נותחה אישיותו של העורר בהרחבה, בפרמטרים הרלבנטיים לסיכון האפשרי שיעבור עבירות מין נוספות. ישנה התייחסות לקווי אישיותו, ליחס לעצמו, לתפיסתו כלפי נשים, עיוותי חשיבה בתחום והדינמיקה הפנימית אשר הביאה אותו לביצוע העבירות בהן הורשע. עוד נקבע כי לא ניתן לשלול קיומה של משיכה מינית הבפילית – משיכה למתבגרים.

 

           בכל אלה אין כדי להצביע על כך שמן העורר נשקפת מסוכנות לבתו. אכן, העורר הורשע בביצוע עבירה מעוררת סלידה. המעשים אותם ביצע התרחשו בהיותה של המתלוננת, קרבן העבירה, בין הגילאים 15-12. מן האמור בהערכת המסוכנות עולה כי הקטינה ראתה בעורר דמות אב, שמה בו מבטחה וחיה בביתו. במקום להעניק למתלוננת מקום מקלט בטוח, חום ואהבה, הוא ניצל את מעמדו כלפיה ואת אמונהּ לעשיית מעשים מבחילים. בית משפט זה כבר עמד פעמים רבות על חומרתם הרבה של עבירות מסוג זה (ע"פ 7899/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 31 לפסק הדין (24.06.2014))

          

           אולם כאמור, מטרתו של צו הפיקוח אינה עונשית. הצו מוצא כנגד מי שריצה את עונשו, והוא מהווה פגיעה משמעותית בזכויותיו של המפוקח. עליו לעמוד בתנאי המידתיות, ובכלל זה במבחן התאמת האמצעי למטרה. מן האמור בהערכת המסוכנות בעניינו של העורר לא נגזרת על פני הדברים מסוכנות ביחס לבתו. הערכת המסוכנות עוסקת, כאמור, באישיותו של העורר ובנקודות בעייתיות שונות שלא ניתן להקל בהן ראש. נקבע גם כי לא ניתן לשלול קיומה של משיכה מינית הבפילית (מונח המכוון לקבוצת גילאים גבוהה בהרבה מזו שלה שייכת בתו של העורר (Ray Blanchard et al., Pedophilia, hebephilia, and the DSM–V, 38(3) Archiv. of Sex. Behav. 335 (2008))). העורר אף לא הלין על מרבית התנאים אשר נקבעו בצו הפיקוח בהסכמתו. אולם סוף סוף, לא נמצאת בהערכת המסוכנות כל התייחסות לקטינים בגילאי 3. אין אזכור לבעיות אשר עלולות להוביל למסוכנות כזו לכאורה ואין כל התייחסות לנטייה פדופילית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ