אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5707/14

החלטה 5707/14

תאריך פרסום : 31/08/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5707-14
28/08/2014
בפני כבוד השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
העוררת:
מדינת ישראל
עו"ד מורן פולמן
המשיב:
פלוני
עו"ד מחמוד רבאח

 

החלטה 

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) במ"ת 49056-07-14 מיום 25.8.2014, בה הוחלט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. 

 

כתב האישום

 

  1. נגד המשיב, קטין יליד יום 31.8.1996, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 49014-07-14) ביום 25.7.2014. לפי עובדות כתב האישום, לקח המשיב, יחד עם אחרים, חלק בהתפרעות בכפר עיסוויה שבמזרח ירושלים ובמהלכן יידה אבנים לעבר כלי רכב שאת נוסעיהם זיהה כיהודים, בעודם נוסעים על כביש ירושלים מעלה אדומים הישן. צוין כי המשיב והאחרים יידו לפחות חמש אבנים כלפי רכבים בכוונה לפגוע ביושביהם ולסכן את ביטחון המשתמשים בדרך. בהמשך לכך גם יידו המשיב והאחרים אבנים לעבר כוחות הביטחון שהוזעקו למקום לעצור את מפרי הסדר, ואף ניסה להימלט מהמקום. בגין מעשים אלה הואשם המשיב בעבירת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירת התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין וניסיון לעבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) יחד עם סעיף 274(2) וסעיף 274(3) לחוק העונשין.

 

הליכי המעצר

 

  1. עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשתה טענה העוררת כי נגד המשיב קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, וכן כי מעשיו חמורים ומקימים עילות מעצר מכוח סעיפים שונים לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ועל רקע התקופה הקשה והמתוחה, במהלכה מתרחשות הפרות סדר ברחבי הארץ, אין מנוס מלעצור אותו עד תום ההליכים. בדיון בבקשה ביום 27.7.2014 טען בא כוח המשיב באשר לעוצמת הראיות ובאשר לגרסת העד שהפליל את המשיב, וציין כי לשניים היה סכסוך קודם, כי יש סתירות ובעיות בגרסת העד המפליל וכי למשיב טענת אליבי וגרסה עקבית לפיה כלל לא היה במקום בזמן שיודו האבנים, אלא עם בן דודו, אלא שזה לא נחקר כלל. לחילופין ואף שביקש לשחררו לאלתר, הציע בא כוח המשיב חלופת מעצר. בא כוח העוררת טען מנגד שאותו סכסוך הסתיים מזמן ולא היה בין השניים עוד ריב, עוד ציין הוא כי תרגיל חקירה שנעשה בין המשיב להוריו העלה כי הוא הדריך אותם באשר לטענת האליבי שלו ולמעשה היה מחוץ לבית בשעה בה התרחשו המעשים. באשר לבן הדוד, טען בא כוח העוררת כי על אף הניסיון למצאו באמצעות מספר הטלפון שסיפק המשיב, לא הצליחה המשטרה לעשות כן. בהחלטה שנתן בית המשפט המחוזי בבקשה באותו היום העדיף הוא את גרסת העוררת על פני גרסתו של המשיב וקבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב. עוד קבע בית המשפט כי נוכח העבירות, ובייחוד עבירת יידוי אבנים לעבר נתיב תחבורה, קיימת עילת מעצר וכן מסוכנות, אף בימים רגועים, ואלה מתחזקות כשמדובר בביצועה על רקע אידיאולוגי ובתקופה מתוחה כמו זאת ששורה באזור שבו התרחשו המעשים בימים אלה. עם זאת, כיוון שהמשיב קטין, בית המשפט קבע כי על פי חוק מתחייבת קבלת תסקיר שירות מבחן טרם בחינת שחרורו לחלופת המעצר שהציע, ולכן הורה על עריכתו של תסקיר שירות מבחן.

 

  1. בתמצית, תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי ביום 4.8.2014, העלה כי המשיב הוא נער אחראי שגדל במשפחה נורמטיבית. הוריו גינו את העבירה והופתעו מעצם קישורו אליה, וטענו שעדי התביעה סיבכו אותו בעבירה עקב סכסוך ביניהם. הורי המשיב טענו כי הוא נער שקט שאינו מעורב בפלילים או באלימות. עם זאת צוין שבעברו חשד לביצוע עבירה של תקיפת שוטר בעודו מזוין ועבירת חבלה במזיד ברכב. עוד צוין כי למשיב קשיי הסתגלות ושינה במעצר. לבסוף, לאחר שבחן את חלופות המעצר שהציע המשיב, מצא שירות המבחן שלא להמליץ על אף אחת מהן, ולהותירן לשיקול דעתו של בית המשפט, כיוון שסבר שראוי שתימצא חלופה מרוחקת יותר מזירת העבירה מאלו שהוצעו. בעקבות התסקיר ביקש בא כוח המשיב להציע חלופה מרוחקת יותר, ובהסכמת העוררת, אִפשר זאת בית המשפט המחוזי ביום 10.8.2014 וקבע ששירות המבחן ישלים את התסקיר ויתייחס לחלופה החדשה. בתסקיר המשלים מיום 20.8.2014 המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא, תחת פיקוח הוריו, בשכונת בית חנינה, המרוחקת ממקום מגוריו, בדירה אותה שכרו לשם כך.

 

  1. בדיון ביום 25.8.2014 טענה באת כוח העוררת כי במעשיו של המשיב יש חומרה רבה, שכן הוא סיכן חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה שהעונש בגינה הוא עשרים שנות מאסר, והוסיפה שברקעה מניע גזעני. באשר למשיב עצמו, ציינה באת כוח העוררת כי מדובר במי שניסה להדיח את הוריו לדבר שקר ונתפס בתרגיל חקירה, והוריו הציגוהו בתסקיר שירות המבחן כקורבן בדיוק מאותן סיבות שהוכח שהן שקריות, ולכן אין לתת בו או בהם אמון. באת כוח העוררת אף התנגדה לחלופת המעצר כשלעצמה, וטענה שגם היא באזור שבו התפרעויות. עוד היא הוסיפה כי על רקע התקופה הנוכחית, מתקבלות בקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים, גם במקרים שנסיבותיהם קלות יותר משל המשיב. באת כוח העוררת אף ביקשה להגיש דוח שכולל את האירועים באזורים השונים בעיר ירושלים. בא כוח המשיב התנגד להגשת הדוח והעלה בהקשר זה טענות שונות. עוד הוא טען כי בית משפט זה קבע לאחרונה כי אין לומר באופן גורף שלנוכח התקופה יש לעצור נאשמים דוגמת המשיב עד תום ההליכים ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו (והפנה ל: בש"פ 5322/14 פלוני נ' מדינת ישראל (12.8.2014) (להלן: בש"פ 5322/14); בש"פ 5641/14 מדינת ישראל נ' חאמד (22.8.2014)). כיוון שענייננו בקטין הפנה בא כוח המשיב גם להוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) וציין שהמעצר צריך להיות האפשרות האחרונה. הוא עמד על כך שלמשיב אין עבר פלילי והתסקירים שהוגשו לגביו חיוביים, תוך שמשפחתו מוכנה להשקיע מאמצים כדי לשמור על תנאי מעצר הבית ומבינה את תפקידה. עוד טען בא כוח המשיב נגד תנאי המעצר הקשים של המשיב, באגף בטחוני ללא ביקורים וללא שיחות טלפון. באת כוח העוררת טענה כי ההחלטות עליהן נסמך בא כוח המבקש עניינן בעבירות קלות יותר, כי למשיב עבר פלילי שאמנם לא התגבש לכדי כתבי אישום אך הוא שהה במעצר בעברו ולא שינה מדרכו, וכן כי את טענותיו באשר לתנאי המעצר יש להפנות לערכאה המתאימה.

 

  1. בהחלטתו מיום 25.8.2014 בית המשפט המחוזי קיבל את המלצת שירות המבחן והחליט לשחרר את המשיב לחלופת המעצר שהוצעה. את החלטתו ביסס על קטינות המשיב, מעצרו הקשה, התגייסות הוריו לפיקוח עליו והריחוק של מקום מעצר הבית ממקום מגוריו שם בוצעו האירועים המיוחסים לו. כל זאת על אף המסוכנות העולה מן העבירות שבוצעו לכאורה. לפיכך הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בדירה האמורה בבית חנינה, כאשר נקבע כי בכל עת שהותו ישהה עימו אחד מהוריו, הוא יפקיד 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט וכל אחד מהוריו יחתום על ערבות בסך 10,000 ש"ח. עוד קבע בית המשפט כי המשיב יהיה רשאי לצאת לפגישות בשירות המבחן במידת הצורך. לבקשת בא כוח העוררת, ולנוכח כוונתה של העוררת להגיש ערר על ההחלטה, הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ליום 27.8.2014 בשעה 11:00.

 

הערר

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ