אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5704/14

החלטה 5704/14

תאריך פרסום : 07/09/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5704-14
07/09/2014
בפני כבוד השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד נעימה חנאווי
המשיב:
פלוני
עו"ד נועם בונדר
החלטה

 

 

בקשה בהסכמה להארכת מעצר שביעית מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

 

 


בקשה שביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. 

 

           עניינו של המשיב נסקר בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה. משכך, אסקור את הרקע וההליכים עד כה בקצרה.

 

  1. ביום 9.7.2012, הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו מספר רב של עבירות אינוס, מעשי סדום, מעשים מגונים, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטינה ואיומים, אותן נטען כי ביצע כלפי בתו הקטינה, ילידת 1994 (להלן: המתלוננת). בנוסף, הואשם המשיב בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על-פי המתואר באישום הראשון, בין השנים 2008 ל-2012 נהג המשיב לאנוס את המתלוננת, לבצע בה מעשי סדום ומעשים מגונים תוך שהוא מאיים עליה ומפעיל כלפיה אלימות קשה. באישום השני פורטו מעשי אלימות פיסית קשה בהם נקט המשיב כלפי המתלוננת מאז שהייתה רכה בשנים. בין היתר צוין, כי המשיב נהג לחבוט במתלוננת במקל מטאטא ולהצליף בה עם כבל חשמלי, עד שהיה גורם לה חבלות גוף של ממש. במקרה אחד גרם לה כוויות ובפעם אחרת היא נזקקה לטיפול רפואי. כאשר המתלוננת אמרה למשיב כי תספר על מעשיו, הוא איים עליה כי "ישלח אותה שוב" לבית חולים. על-פי המתואר באישום השלישי נטען כי המשיב סרב לשתף פעולה עם שוטרים שהגיעו לעצור אותו ביום 26.6.2012 על ידי כך שעשה מעשים בכוונה להפריע להם למלא את תפקידם.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, וביום 18.7.2012 נעתר בית המשפט המחוזי בבאר שבע לבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. צוין, כי קיימות ראיות לכאורה "ברמה משמעותית ביותר" ביניהן הודאת המשיב בחלק גדול מן המיוחס לו, והודעותיהן של המתלוננת ושל עובדות הפנימייה בה היא שהתה. בית המשפט המחוזי קבע גם כי נשקפת מן המשיב "מסוכנות מחרידה" נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו, וציין וכי "לא תסכון לו למשיב חלופת מעצר באשר היא". המשיב הגיש שתי בקשות לעיון חוזר בהחלטת המעצר עד תום ההליכים. האחת, בעילת כרסום בראיות והשנייה, לצורך בחינת שחרור לחלופה. שתי הבקשות לעיון חוזר נדחו, כאשר ערר על ההחלטה הראשונה נדחה גם (בש"פ 6253/12).

 

  1. משמשפטו של המשיב לא הסתיים בתום תשעה חודשים, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים. ביום 3.4.2013 קיבל השופט י' עמית (בש"פ 2158/13) את הבקשה והורה על הארכת מעצרו של המשיב. בין לבין, הגיש המשיב בקשה שלישית לעיון חוזר, בה הציע חלופת מעצר בבית אמו בפיקוח ארבעת אחיו ובתנאים מגבילים נוספים. ביום 2.5.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע כי מדובר בחלופה שנדחתה בעבר. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו, נדחה על-ידי השופט א' רובינשטיין (בש"פ 3538/13). יחד עם זאת, צוין כי לכאורה המסוכנות קיימת רק כלפי המתלוננת, וכי יש לבחון האם ניתן לנטרל אותה באמצעות פיקוח, איזוק והרחקה. נוכח האמור נקבע, כי המשיב יפנה לבית המשפט המחוזי לאחר מסירת עדות המתלוננת, ויוזמן תסקיר עדכני בעניינו כדי לאפשר בחינה של חלופות מעצר אפשריות. בחלוף פרק זמן נוסף, הוארך מעצרו של המשיב בהסכמתו (בש"פ 4782/13).

 

  1. המשיב הגיש בקשה רביעית לעיון חוזר, במסגרתה טען כי יש לשחררו ממעצר וזאת משום שהמתלוננת עזבה את הארץ ומשכך לא נשקפת עוד מסוכנות ממנו. ביום 25.7.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה תוך שקבע מסוכנותו של המשיב אינה רק כלפי המתלוננת. בית המשפט ציין גם כי יש ממש בטענה כי המתלוננת "הועזבה" מן הארץ. בערר שהוגש לבית משפט זה, קבע השופט רובינשטיין (בש"פ 5371/13) כי לא קיימות הוכחות ממשיות לכך שהמשיב הבריח את המתלוננת, והורה על עריכת תסקיר מעצר אשר יבחן אם מסוכנות המשיב ממוקדת רק במתלוננת וכן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. ביום 27.8.2013 הוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר. בקצרה יאמר כי התסקיר היה שלילי. בתסקיר מתואר המשיב כאדם שנוהג באלימות כדי להשליט את רצונותיו על סביבתו, ובין היתר בשל כך, הוערך כי מסוכנותו אינה ממוקדת אך במתלוננת. שירות המבחן התרשם כי המפקחים שהוצעו אינם מבינים את משמעות המיוחס למשיב, וכי החלופה המוצעת מעצימה את רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת ממנו. לנוכח האמור, דחה בית המשפט המחוזי ביום 27.8.2013 את בקשת המשיב לשחררו לחלופת מעצר.

 

  1. מיום 17.9.2013 ועד היום, הוארך מעצרו של המשיב ארבע פעמים נוספות (בש"פ 8612/13; בש"פ 1451/14; ובש"פ 3740/14). במהלך תקופה זו, המתלוננת אותרה ושמיעת הראיות חודשה. משמשפטו של המשיב לא הסתיים ולא צפוי להסתיים במסגרת ההארכה השישית, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, בה היא מבקשת כי יוארך מעצרו של המשיב בפעם השביעית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ