אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5451/14

החלטה 5451/14

תאריך פרסום : 24/08/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5451-14
22/08/2014
בפני כבוד השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העורר:
פלוני
עו"ד אבי כהן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד יאיר חמודות

 

החלטה

 

1.        בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.8.2014 (מ"ת 53139-01-14, השופטת ש' בן שלמה). בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי בקשה של העורר שהוגדרה על ידו כבקשה "לשחרורו ממעצר בהיותו נתון במעצר מזה שישה חודשים".

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        עיקרי העובדות הרלוונטיות לכתב האישום שהוגש נגד העורר פורטו בהחלטתי מיום 13.2.2014 (בש"פ  942/14), ועל כן יובאו להלן אך בתמצית. כאמור שם, כנגד העורר ונאשם נוסף הוגש ביום 27.1.2014 כתב אישום לבית המשפט המחוזי, שתוקן בהמשך במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום המתוקן מייחס לעורר עבירה של אינוס קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה תוך ניצול מצב (לפי סעיף 345(א)(3), סעיף 345(א)(4) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)).

 

3.        על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 18.1.2014 בשעת לילה, בילתה המתלוננת, קטינה שטרם מלאו לה 14, בבית חברתה ושתתה משקאות אלכוהוליים, עד כדי אובדן חושים. בסופו של אותו לילה, לפנות בוקר של יום המחרת, העורר, שהיה באותה עת עדיין קטין (בהיותו יליד מרץ 1996) והנאשם הנוסף (שיכונו יחדיו להלן: הנאשמים) הגיעו למקום ברכבם ועצרו בסמוך לבית החברה. המתלוננת שוחחה עם העורר, שאותו לא הכירה קודם לכן ואף נכנסה לרכבו. חברתה ניסתה להוציאה מהרכב ובתוך כך גם דפקה על דלתותיו. בשלב זה, העורר איים עליה לחדול מכך פן יכה אותה. או אז המשיכו הנאשמים בנסיעה לסוף הרחוב כשהמתלוננת ברכבם. המתלוננת סיפרה לנאשמים כי היא בת ארבע עשרה, וציינה כי היא "מסטולה". בשלב זה ניגש העורר למושב האחורי של הרכב, נשכב מעל המתלוננת, הפשיל את בגדיהם וניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, בעוד המתלוננת צועקת: "די די מה אתם עושים לי". בשלב זה, החל הנאשם הנוסף לצלם את המתרחש בטלפון הנייד שברשותו. לבסוף, הצליח העורר להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת והגיע לסיפוקו, בעוד המתלוננת שרויה בערפול הכרה. במקביל, נגע הנאשם הנוסף בחזה ובבטנה של המתלוננת לשם גירוי מיני ותוך ניצול מצבה. לאחר שהמתלוננת הבחינה במצב הדברים, היא יצאה מהרכב, וכאשר הבחינה בתחתוניה המושלכים מחוצה לו היא החלה לצעוק "מה עשיתם לי". הנאשמים מצידם נמלטו מהמקום והותירו את המתלוננת נסערת ובוכייה. מיד לאחר האירוע הורה העורר לנאשם הנוסף למחוק את התמונות והסרטונים שצילם בטלפון הנייד שברשותו.

 

4.        עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה מטעם המשיבה למעצרם של העורר והנאשם הנוסף עד לתום ההליכים נגדם. לצורך הדיון בבקשה זו הוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר מבחן. בהחלטתי האמורה מיום 13.2.2014 דחיתי ערר שהוגש על החלטה להאריך את מעצרו של העורר עד להגשתו של תסקיר משלים לצורך קבלת החלטה בבקשה לעוצרו עד תום ההליכים.

 

5.        ביום 24.2.2014, לאחר שהוגשו שני תסקירי מבחן בעניינו של העורר, קבע בית המשפט המחוזי (השופטת ד' מרשק-מרום) כי אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של העורר. מאחר שתסקיר המבחן האחרון שהוגש בעניינו של העורר המליץ על כך שהוא יועבר לראיון היכרות בהוסטל "שיטה", הורה בית המשפט המחוזי כי העורר יופנה לבחינתה של חלופת מעצר בהוסטל זה. לאחר קיום הראיון, המליץ שירות המבחן להעביר את העורר לחלופת מעצר בהוסטל, וביום 3.3.2014 ניתנה החלטה שהורתה כי לקראת קליטתו בחלופת מעצר זו ישהה העורר במעצר בית מלא בבית הוריו למשך כעשרה ימים, כך שייקלט בהוסטל משם. במהלך חודש מרץ 2014, נקלט העורר בהוסטל, אך לאחר מספר ימים של שהות במקום ברח ממנו, ובהמשך אף ברח מהמשטרה עת נתפס נוהג ברכבו. בשלב זה הוא נעצר מחדש.

 

6.        בעקבות התפתחויות אלו הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר. ביום 1.4.2014 קבע בית המשפט המחוזי (השופטת ד' מרשק-מרום) שנוכח התנהלות העורר ברי כי לא ניתן ליתן בו אמון וכי אין מקום להזמין בעניינו תסקיר נוסף, שכן לא נראה שקיימת חלופת מעצר ראויה עבורו – ועל כן הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

 

7.        בשלב זה, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר שבה הוא חזר ועמד על בקשתו כי יישלח לקבלת תסקיר, תוך שהוא עומד על כך שהנאשם הנוסף בפרשה הועבר לחלופת מעצר. ביום 24.4.2014 דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' פורג) את הבקשה לעיון חוזר וקבע כי קיימים הבדלים משמעותיים בין העורר לנאשם בנוסף, הן מהיבט חלקם בפרשה והן מהיבט פערי הגילאים ביניהם.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ