אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 5062/14

החלטה 5062/14

תאריך פרסום : 05/08/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5062-14
04/08/2014
בפני כבוד השופט :
א' שהם

- נגד -
העורר:
יעקב חזון
עו"ד בני נהרי; עו"ד שוש חיון
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שרית משגב
החלטה

 

החלטה 

1.        לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 3.7.2014, בתיק מ"ת 21202-04-14, שניתנה על-ידי כב' השופט ע' מודריק – סג"נ, בגדרה נעצר העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

 

כתב האישום שהוגש נגד העורר

 

2.        כעולה מכתב האישום, העורר נשוי ל-ד.ח. (להלן: המתלוננת) מזה כ-22 שנים, ובני הזוג מתגוררים, ביחד עם ילדיהם הבוגרים, י.ח. ו-א.ח., בדירה בחולון. עובר ליום 2.4.2014, הודיעה המתלוננת לעורר כי היא מבקשת להתגרש ממנו, ובמשך מספר ימים ניהלו בני הזוג שיחות בנוגע לבקשתה זו של המתלוננת. באותן שיחות טען העורר בפני המתלוננת כי הוא חושד שהיא בגדה בו עם אחר. נטען בכתב האישום, כי ביום 2.4.2014 בשעות אחר הצהריים, בהיות העורר והמתלוננת בדירה, מסרה המתלוננת לעורר "כתב תביעה ובו פרוט בקשתה לגירושין". במהלך הערב שוחחו השניים על בקשת הגירושין, והעורר ניסה להניע את המתלוננת לחזור בה מבקשתה. בשלב מסוים, בסמוך לשעה 22:30 פנו השניים לחדר השינה המשותף, והמתלוננת נכנסה למיטתה, כאשר הם ממשיכים בשיחתם עד שהמתלוננת נרדמה. לטענת המאשימה, בסמוך לשעה 04:45 גמלה בליבו של העורר ההחלטה לגרום למותה של המתלוננת. הוא קרב למיטתה, התיישב על בית החזה של המתלוננת "עם כל כובד משקל גופו", אחז בצווארה של המתלוננת והחל לחנוק אותה באמצעות ידיו "וזאת במטרה לגרום למותה". המתלוננת נעורה משנתה כתוצאה ממעשיו של העורר, זעקה לעזרה, והחלה להיאבק בעורר. בשלב מסוים שמעה הבת י.ח., אשר ישנה בחדר סמוך, את זעקתה של המתלוננת ונזעקה לחדר השינה. עם הגיעה לחדר, היא ראתה את העורר כשהוא יושב על המתלוננת וחונק אותה. י.ח. הבחינה כי המתלוננת הפסיקה להיאבק בעורר "ושפתיה כחולות". בשלב זה, החלה י.ח. לצעוק על העורר ואף ניסתה לתפוס אותו כדי למנוע ממנו מלהמשיך במעשיו, אך העורר הדף אותה ממנו והמשיך לאחוז בצווארה של המתלוננת, באומרו ל-י.ח. כי המתלוננת "גרמה לי לעשות את זה". נטען בכתב האישום, כי כתוצאה ממעשיו של העורר איבדה המתלוננת את הכרתה.

 

           בשלב כלשהו של האירוע, הלכה י.ח. למטבח הבית, נטלה סכין ואיימה על העורר כי תפגע בו אם ימשיך במעשיו. העורר לא שעה לבקשתה של י.ח. והמשיך לאחוז בצווארה של המתלוננת ולחנוק אותה. או אז, ועל מנת לגרום לעורר לחדול ממעשיו, פצעה י.ח. את העורר בזרוע ימין שלו, באמצעות הסכין, אך העורר "המשיך לאחוז בחוזקה בצווארה של המתלוננת ולחונקה". בשלב זה, התקשרה י.ח. למשטרה, ולאחר מכן יצאה לחדר המדרגות וביקשה את עזרתם של השכנים. מששבה י.ח. לחדר השינה היא הבחינה בעורר כשהוא ממשיך לחנוק את המתלוננת, אשר שכבה במיטה "ללא הכרה ומחרחרת". בשלב מסוים "ובחלוף דקות ארוכות שבהם חנק [העורר] את המתלוננת וזו שכבה ללא תגובה על המיטה", חדל העורר ממעשיו והלך למטבח. העורר הצטייד בסכין והלך לסלון הדירה, שם כרך חוט טלפון סביב צווארו "וניסה לפגוע בעצמו". כעבור זמן מה, הגיעו כוחות המשטרה למקום ועצרו את העורר, ואילו המתלוננת פונתה באמצעות מד"א לבית חולים לצורך קבלת טיפול רפואי. נמסר בכתב האישום כי, כתוצאה ממעשיו של העורר נגרמו למתלוננת דימומים תת עוריים בצוואר, פצעי שריטה, פצעי שפשוף, דימומים בשפתיים ובפה, וחבלות נוספות.

 

3.        המאשימה טוענת כי במעשיו אלה ניסה העורר לגרום למותה של המתלוננת מבלי שקדמה לכך התגרות בתכוף למעשה, ולפיכך יוחסה לעורר עבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

 

 

הבקשה למעצר עד לתום ההליכים

 

4.        בבקשתה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו, טענה המשיבה כי ברשותה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובכלל זאת: הודעותיה של המתלוננת המפרטות את הרקע לביצוע המעשה ואת שהתרחש בליל האירוע; הודעות י.ח., בתם של העורר והמתלוננת, באשר לאירועים שהתרחשו בבית ההורים ומעשיה באותו לילה; הודעות השכנים בבית המגורים של העורר, שהיו עדים לניסיונותיה של הבת להזעיק עזרה; הודעותיו של העורר אשר קושר עצמו לאירוע, אך טוען כי "אינו זוכר" את שהתרחש; ותעודות רפואיות בנוגע לחבלות שנגרמו למתלוננת. אשר לעילת המעצר, נטען כי קמה נגד העורר עילת מסוכנות סטטוטורית, הן מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), שעניינו בעבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות, והן מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים, העוסק בעבירת אלימות שבוצעה בבן משפחה. עוד נטען, כי אין כל חלופה אחרת שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר, ולפיכך התבקש בית משפט קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

 

החלטות בית משפט קמא בעניינו של העורר

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ