אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 4937/14

החלטה 4937/14

תאריך פרסום : 09/09/2014 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
4937-14
08/09/2014
בפני כבוד השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשים:
1. עלאאאלדין בן אחמד אלבזיאן
2. עדנאן בן מחמד מראג'נה
3. רג'ב בן מוחמד טחאן
4. נאסר בן מוסא עבד רבו
5. ג'מאל בן חמאד אבו סאלח
6. איסמעיל עבדאללה חג'אזי

עו"ד אביגדור פלדמן
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד אבינעם סגל-אלעד
החלטה

 

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ב' ארבל והשופטים י' אברהם וי' שטרית) מיום 10.7.14 בעת"א 54225-06-14, במסגרתו נדחתה עתירת המבקשים נגד החלטות ועדת השחרורים (בראשות השופט (בדימוס) א' מלמד) מיום 20.6.14 ומיום 26.6.14. בהחלטות אלה התקבלו בקשות המשיב להורות על הפקעה זמנית של רשיון שחרורם של המבקשים, עברייני ביטחון ששוחררו ב"עסקת שליט". 

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.        ענייננו בשישה מבקשים, תושבי מזרח ירושלים, שהורשעו במסגרת הליכים שונים ובתקופות שונות, בעבירות בטחוניות חמורות אשר בגינן הושת על כל אחד מהם מאסר עולם בעבירות רצח; ב-2011, במסגרת העסקה לצורך החזרת החייל החטוף גלעד שליט, הוחלט לשחרר את המבקשים בתנאים מבית האסורים. בהתאם, ומכוח סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה וסעיף 30(ב) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, יצאו מתחת ידו של הנשיא כתבי הקלה בעונש. שחרור המבקשים הותנה, בין היתר, בכך שהמבקשים לא ישתייכו שוב לארגון טרור או להתאחדות בלתי מותרת מכל סוג שהוא, וכן שלא יהיו מעורבים בפעילות טרור.

 

ג.        ביום 18.6.14 נעצרו המבקשים בנימוק שהפרו את תנאי השחרור, וביום 20.6.14 הגישה המדינה בקשות לביטול שחרורם ולחייבם לריצוי מלוא תקופת העונש המקורי שנגזר עליהם; זאת מכוח סעיף 20 לחוק, שכותרתו "ביטול שחרור בשל עבירה נוספת", וסעיף 21 לחוק, שכותרתו "ביטול שחרור בשל הפרת תנאי אחר". בהחלטות מיום 20.6.14 ומיום 26.6.14 החליטה ועדת השחרורים (בראשות השופט (בדימוס) א' מלמד) להפקיע, באופן זמני, את שחרור המבקשים, וזאת עד להחלטה סופית בעניין ביטול שחרורם; זאת, לאחר שעיינה בחומר הראיות נגדם והשתכנעה כי יש בסיס לטענות בדבר הפרת תנאי השחרור על-ידיהם, ונוכח המסוכנות העולה מן המעשים בהם הורשעו המבקשים והחשש מאי-הגעתם לדיונים.

 

ד.        ביום 10.7.14 דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקשים נגד החלטות ועדת השחרורים להפקיע את שחרורם באופן זמני. עיקר פסק הדין מתמקד בטענת בא-כוחם של המבקשים, הזהה לזו שהועלתה בבקשה הנוכחית, לפיה בהיעדר סמכות מפורשת בחוק להפקיע באופן זמני את שחרור המבקשים, לא הייתה הועדה רשאית להורות על כך, ולכן בטלה החלטתה. בית המשפט קבע, כי נתונה הייתה לועדת השחרורים הסמכות להפקיע באופן זמני את שחרורם של המבקשים, וביסס קביעתו זו על סעיף 17(ב) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, הקובע כי "הסמכה לעשות דבר או לכפות עשייתו – משמעה גם מתן סמכויות עזר הדרושות לכך במידה המתקבלת על הדעת". כיון שאין חולק כי לועדת השחרורים סמכות להורות על ביטול שחרורם של המבקשים באופן סופי (כאמור, מכוח סעיפים 20 ו-21 לחוק), הנה – כך נומק – מכוח סעיף 17(ב) – ברי כי בסמכותה גם להורות על הפקעת שחרורם באופן זמני, כסמכות עזר לביטול סופי של השחרור; זאת, כל עוד הדבר נעשה "במידה מתקבלת על הדעת". בית המשפט קבע לעניין זה, כי החלטת הועדה להפקיע את שחרורם של המבקשים התחייבה מן הנסיבות, שכן עיון בחומר הסודי מעלה חשש סביר, כי המבקשים אכן הפרו את תנאי שחרורם, וכיון שמדובר באסירים שהורשעו בעבירות ברף החומרה הגבוה ביותר, היה מקום להפקיע את שחרורם באופן זמני. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.

 

ה.        לשלמות התמונה יצוין, כי מתגובת המדינה לבקשה זו עולה, שביום 15.7.14, יום לאחר הגשת הבקשה, הורתה ועדת השחרורים על ביטול שחרורם של המבקשים ממאסר באופן סופי. ביום 22.7.14 עתרו המבקשים נגד החלטותיה הסופיות של ועדת השחרורים לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, ועל פי האמור בתגובתו של המשיב מיום 25.8.14, עתיד הדיון בכל העתירות יחד להישמע ביום 2.10.14.

 

הבקשה

 

ו.        עיקר בקשה זו נסב על היעדר סמכותה, לפי הנטען, של ועדת השחרורים להפקיע באופן זמני את שחרורם של המבקשים. נאמר לעניין זה, כי בהתאם לעקרון היסוד בדבר חוקיות המינהל וככל רשות ציבורית, מוסמכת ועדת השחרורים לפעול אך בהתאם לסמכות שהוקנתה לה מפורשות בחוק, ושעה שסמכות זו לא הוקנתה לה בחוק, כנטען, לא היה בסמכותה להפקיע את שחרורם של המבקשים באופן זמני; הדברים נאמרים ביתר שאת שעה שעסקינן בזכותם הבסיסית של המבקשים לחרות, זכות המוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. בהמשך לכך נטען, כי בית המשפט שגה בהסתמכותו על סעיף 17 לחוק הפרשנות לצורך הגעה למסקנה אליה הגיע; כך, שכן בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אין לאפשר שימוש בסעיף זה כמקור סמכות לרשות מנהלית לפגוע בזכויות אדם.

 

ז.        עוד נטען, כי סעיף 20(א) לחוק, עליו התבססה ההחלטה לשחרר את המבקשים, מצריך קביעה שיפוטית לפיה המבקשים עברו עבירה, ואילו בענייננו הועדה לא קבעה כן, ולא יכולה היתה לקבוע כן כיון שנמנעה מעיון בחומר הראיות (פרט לעיון בחומר הנוגע למבקש 1). אשר על כן, מתבקש בית משפט זה להורות על שחרורם של המבקשים, וכן להורות על פסילת הרכב הועדה וחידוש הדיון בפני ועדה אחרת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ