אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 4902/14

החלטה 4902/14

תאריך פרסום : 20/07/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
4902-14
16/07/2014
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
בן צבאן
עו"ד כרמל בתו
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

 

 החלטה 

  1. לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים ד' ברלינר; ג' קרא – סג"נ; מ' סוקולוב), בעפ"ג 31047-03-14, מיום 25.6.2014, בגדרו התקבל ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ה' נאור), בת"פ 49717-11-11, מיום 3.2.2014.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. בית משפט השלום בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש, על יסוד הודאתו, בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין. האיומים והעלבונות כוונו כלפי סוהרים, שעה שהמבקש שהה בין כתליו של בית מעצר. באותה העת, היה תלוי ועומד נגד המבקש עונש מאסר מותנה למשך 5 חודשים (ת"פ (ראשל"צ) 4468/08).
  2. בהמשך לכך, הורה בית משפט השלום על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, בעניינו של המבקש. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית, אך לבקשתו של המבקש, בית המשפט הפנה אותו בשנית לשירות המבחן, על מנת לבחון את האפשרויות הטיפוליות העומדות על הפרק. ואולם, לאחר כשלושה חודשים, הפסיק המבקש לקחת חלק בהליך הטיפולי, ואף נעצר בחשד לביצוע עבירת אלימות. לפיכך, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על המשך מעורבות טיפולית או על הארכת עונש המאסר המותנה. בשלב זה, ביקש בית משפט השלום להטיל על המבקש עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ואולם חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות היתה שלילית.

 

  1. במסגרת הטיעונים לעונש, טען המבקש, כי במועד ביצוע העבירה הוא "לא שלט בעצמו" שכן הוא סבל מבעיות נויורולוגיות ופיזיולוגיות, עקב אירוע אלים שעבר, במהלכו נורה בראשו. בית המשפט לא נתן לכך משקל מכריע, וקבע כי "גם אם עבר הנאשם [המבקש] טראומה ממשית שעליה אין חולק, לא זה מה שגרם לנאשם [המבקש] לבצע את העבירות אלא אישיותו של הנאשם [המבקש] ובחירותיו [...]". זאת, על רקע עברו הפלילי של המבקש, והחשד בדבר מעורבותו בביצוע עבירת אלימות נוספת, כאמור. במסגרת גזר הדין, הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות שבוצעו על-ידי המבקש ואת חומרת נסיבותיהן, ולצד זאת שקל לקולה את אירוע התקיפה הטראומטי שעבר המבקש. בתוך כך נקבע, כי אין בנמצא נסיבות מיוחדות, המצדיקות להורות על הארכת המאסר המותנה, חלף הפעלתו.

 

           לאחר זאת, השית בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: הפעלת עונש מאסר על תנאי למשך 5 חודשים; 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר 3 מתוכם במצטבר, כך שהמבקש ירצה בסך הכל 8 חודשי מאסר; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש כל עבירת אלימות; וחודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש עבירה של העלבת עובד ציבור.

 

  1. המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לאחר ששמע את טענות הצדדים, המליץ בית המשפט המחוזי להקל בעונשו של המבקש, כך שתקופת המאסר תקוצר ותרוצה כולה בחופף להפעלת עונש המאסר המותנה. זאת, נוכח כוונתו הראשונית של בית משפט השלום, להשית על המבקש עונש של עבודות שירות; וכן לנוכח הזמן הממושך אשר חלף מאז ביצוע העבירות. המשיבה קיבלה את המלצת בית המשפט, ונקבע כי רכיב המאסר לריצוי בפועל יעמוד על חמישה חודשים, בסך הכל. בית המשפט המחוזי הדגיש, "כי בכך נעשה חסד עם הנאשם [המבקש]".

 

הבקשה לרשות ערעור

 

  1. המבקש לא השלים עם העונש שנגזר עליו, ומכאן הבקשה לרשות ערעור. בבקשה נטען, כי היא מעוררת שאלות עקרוניות הנוגעות לגדרי שיקול הדעת של בית המשפט, בבואו לשקול הארכת מאסר מותנה, מכוח סעיף 56 לחוק העונשין. לשיטתו של המבקש, יש לדון בשאלה האם השיקולים הבאים עשויים להוות טעם מספק להארכת מאסר על תנאי: א. אורכו של המאסר המותנה; ב. מצב נפשי ופיזי קשה של הנאשם; ג. חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה; ד. עמדתו של בית המשפט, אשר צדדה, מלכתחילה, בריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות. בנוסף, מעלה המבקש את השאלה, האם רשאי בית המשפט להתייחס לחשד בדבר מעורבות בפלילים, במסגרת שיקולי הענישה, כאשר הבסיס לכך הינו תסקיר שירות המבחן. עוד נטען, כי הרקע לביצוע העבירות על-ידי המבקש, היה סירוב מצד הסוהרים לבקשתו לקבל מים ונייר טואלט, וכן מצבו הפיזי והנפשי של המבקש, עקב הפציעה והטראומה שעברו עליו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ