אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 4547/14

החלטה 4547/14

תאריך פרסום : 14/07/2014 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
4547-14
09/07/2014
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
המבקש:
סיימון שלום
עו"ד משה אלון
המשיבה:
המחלקה לחקירות שוטרים
החלטה

 

                                                   החלטה
            בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיאה ד' ברלינר, סגן הנשיאה ג'' קרא והשופטת מ' סוקולוב) בע"פ 36144-09-12 מיום 29.4.2013, במסגרתו התקבל ערעורה של המשיבה על זיכויו של המבקש בפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט הבכיר ד' בארי) בת"פ 46327-02-11 מיום 27.6.2012.

רקע והליכים

 

  1. מעובדות כתב האישום שהוגש נגד המבקש עולה כי ביום 15.7.2010 בשעות הלילה הגיע במסגרת תפקידו כשוטר, יחד עם שוטרים נוספים, לבית באור יהודה, בעקבות תלונות על הפרעת מנוחה בעקבות מסיבה שהתקיימה בו. במהלך שהותו בבית רשם המבקש דו"ח לעורכת המסיבה, חרף מחאות הנמצאים במקום. לאחר מתן הדו"ח, אחיה של עורכת המסיבה (להלן: אביב) ניגש למבקש וגידף אותו. כתוצאה מכך, הודיע המבקש לאביב על עיכובו, הוא סירב לעיכוב, ובעקבות כך נעצר והוכנס בכוח לניידת המשטרה שהייתה במקום. בסמוך להכנסתו לרכב, נזרקה אבן על הניידת על ידי אחר שזהותו אינה ידועה, והשמשה האחורית של הניידת התנפצה. בתגובה, המבקש הטיח באביב כי הוא אשם בהתרחשויות, חנק אותו וסטר לו. בן דודו של אביב (להלן: רועי) ראה את הסטירה וביקש מהמבקש להפסיק. בתגובה, שוטר אחר (להלן: השוטר איציק) ניגש אל רועי ותפס את ידיו לאחור. במקביל המבקש קירב את פניו לפניו של רועי, תפס בצווארו ונשך את שפתו בחוזקה. כתוצאה, רועי דימם משפתו ונגרם לו חוסר רקמה בשפה התחתונה, שני פצעים בסנטר, דימום תת עורי בשפה העליונה וכן בצווארו, והוא נזקק לניתוח. בגין מעשים אלה, הואשם המבקש בעבירת חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירת תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

 

  1. לאחר שמיעת הראיות, החליט ביום 27.6.2012 בית משפט השלום לזכות את המבקש מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו. הזיכוי התבסס על שני אדנים. ראשית, אי אמינותם של עדי התביעה, אשר מסרו "דברים לא מדוייקים במטרה לגמד חלקם באירוע שהתפתח ולהשחיר את פני השוטרים המעורבים ובמיוחד את פניו של הנאשם [המבקש – ס' ג'']" (פסקה 5 להכרעת הדין של בית משפט השלום). שנית, באשר לנשיכה בה הואשם המבקש,נקבע שהאישום בוסס על עדות רועי ועל חוות דעת של מומחית מטעם התביעה. באשר לעדות רועי קבע בית משפט השלום כי לא התרשם מהם באופן חיובי. באשר לחוות הדעת, מצא בית המשפט כי הקביעות בה אינן חד משמעיות, והממצאים מתיישבים גם עם אפשרויות אחרות עליהן הצביע המומחה מטעם המבקש – כך למשל האפשרות לפיה רועי נפל ונחבל בעקבות כך בפניו.

 

  1. המשיבה לא השלימה עם זיכויו של המבקש, וערערה על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי. המשיבה טענה כי גרסתו יוצאת הדופן של רועי, על אירוע נשיכה בשפתיים, נתמכה בראיות אובייקטיביות וחד משמעיות ובחוות דעת המומחים. לטענתה, בית משפט השלום התעלם מכך שהמומחית מטעמה שללה את אפשרות גרימת החבלה שהביאה אותו לקביעה כי יש ספק סביר בעניינו של המבקש. עוד טענה כי גם המומחה מטעם המבקש עצמו שלל אפשרות שהחבלה נגרמה בשל "נפילתו של רועי לקרקע ולאחריה גלגול". עוד הוסיפה המשיבה כי בית משפט השלום התעלם מהסימנים על צווארו של רועי שתאמו את גרסתו לעניין האחיזה בצוואר על ידי המבקש, טרם הנשיכה. באשר למבקש עצמו, טענה המשיבה כי אמירתו בחקירה ש"אינו זוכר" אם נשך את רועי היא "ראשית הודייה" ויש לצרפה לשאר הראיות שעמדה עליהן. לנוכח טענותיה, ביקשה המשיבה כי בית המשפט המחוזי יקבל את גרסתו של רועי, למצער בעניין הנשיכה, וירשיע את המבקש.

 

  1. ביום 29.4.2013 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה והרשיע את המבקש בעבירת חבלה חמורה, שיוחסה לו בכתב האישום. בפסק דינו, בית המשפט עמד על כלל אי ההתערבות בממצאי עובדה והחריגים לו, והבהיר מדוע התערב בהכרעת הדין של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי מצא שיש להעדיף את חוות דעתה של המומחית מטעם המשיבה על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, לאחר שהוא התייחס למכלול ההיבטים בהם דנו חוות הדעת, וקבע כי חוות הדעת מטעם המשיבה תואמת את גרסתו של רועי. באשר לנדירות הנשיכה, הטעים בית המשפט המחוזי כי היא דווקא שמחזקת את עדותו המפורטת של רועי והתאמתה לחוות הדעת. לאחר שהועדפה חוות הדעת מטעם המשיבה על ידו, נדרש בית המשפט המחוזי להערכה מחודשת של מהימנות העדים, מאחר שמצא שקביעותיו של בית משפט השלום אינן עולות בקנה אחד עם העדפת חוות דעת המשיבה, וביקש לחזק את קביעתו. בהקשר זה עמד בית המשפט המחוזי על כך שרועי מסר את גרסתו בצורה דומה ואף זהה מספר פעמים, ואילו הסתירות אותן ציין בית משפט השלום הן בעניינים שאינם בליבת אירוע הנשיכה עצמו ועל כן אין בהן כדי לפגוע במהימנות גרסתו; אף לגופו של עניין, לא מצא כי סתירות אלו אכן התקיימו. בית המשפט המחוזי הוסיף עוד כי בית משפט השלום התעלם מגורמים רלוונטיים להערכת משקל גרסתו של רועי. בהקשר זה ציין כי לא היה מקום להצהיר באופן גורף על אי אמינותם של עדי התביעה כפי שעשה בית משפט השלום. עוד צוין כי בית משפט השלום לא התייחס באופן ספציפי למספר עדויות שהיה בהן כדי לחזק את גרסת רועי, וכן התעלם מסתירות בעדויות השוטרים, שנכחו יחד עם המבקש באירוע, שיש בהן להשפיע על המשקל שניתן לגרסת המבקש.

 

  1. בעקבות ההרשעה, החזיר בית המשפט המחוזי את מלאכת גזירת הדין לבית משפט השלום, ודינו של המבקש נגזר לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 עשר חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לרועי בסך 10,000 ש"ח. עוד נקבע על ידי בית משפט השלום כי המבקש יחל לרצות את עונשו ביום 13.7.2014. 

 

הבקשה

 

  1. הבקשה מופנית כלפי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בלבד, ולא כלפי העונש שהושת על המבקש. לטענת המבקש הוא עומד במבחנים להענקת רשות ערעור כפי שנקבעו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה): ראשית, הסוגיה של "נשיכת שפתיו של אדם אחר שלא באקט של מעשה אהבים" היא סוגיה ייחודית המעלה חשיבות עקרונית, משפטית וציבורית; שנית, המקרה מעלה שיקולי צדק מפני שהמבקש הורשע לאחר שזוכה בבית משפט השלום, וללא זכות ערעור יגרם לו עיוות דין; ושלישית, סיכוייו של ערעורו להתקבל גדולים, וזאת כיוון שבית המשפט המחוזי התערב בממצאי עובדה, ללא שהעמיק בהם באופן מספק, תוך חריגה מ"המנדט אשר ניתן לו על ידי המשיבה". לטענת המבקש, המשיבה לא ערערה על ממצאי המהימנות, ואילו בית המשפט המחוזי השתית את עיקר פסק דינו על ממצאי מהימנות, ובהמשך לכך הרחיב המבקש לעניין ההכרעות השונות של הערכאות הקודמות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ