אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 4318/14, 5032/14

החלטה 4318/14, 5032/14

תאריך פרסום : 21/10/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט המחוזי תיק ע"ח 47511-01-14 מיום,,2014
4318-14, 5032-14
21/10/2014
בפני כבוד השופטים :
1. א' רובינשטיין
2. ע' פוגלמן
3. נ' סולברג


- נגד -
המבקש / העורר:
1. בבש"פ 4318/14 - אייל זלמן
2. בבש"פ 5032/14 - לויטן מקסימוב

עו"ד יעקב שקלאר
המשיבים:
1. בבש"פ 4318/14 - 1. מדינת ישראל 2. בנק לאומי לישראל בע"מ 3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
2. בבש"פ 5032/14 - מדינת ישראל

עו"ד נעמי זמרת
עו"ד ערן רייף
עו"ד סיון גל
עו"ד אתי שובל
החלטה
 

 

בש"פ 4318/14: בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק) בתיק ע"ח 47511-01-14 מיום 14.5.2014

בש"פ 5032/14: ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא א' יעקב) בתיק מ"ת 8964-09-12 מיום 16.7.2014

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           לפנינו בקשת רשות ערר וערר שמועלית במסגרתם שאלה משפטית דומה ועל כן החלטנו לדון בהם במאוחד.

 

בש"פ 4318/14

 

  1. במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד המבקש 1 (להלן: המבקש) בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, הורה בית המשפט על חלופת מעצר שאחד מתנאיה הוא הפקדת ערבות בסך של 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט. הסכום הופקד. לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, הורה בית משפט השלום על השבת הסכום לבא כוח המבקש. או אז הוטלו עיקולים על הסכום בידי המשיבים 4-3 במסגרת הליכי הוצאה לפועל שהם מנהלים נגד המבקש. בא כוח המבקש פנה למזכירות בית המשפט וביקש לשחרר את הכסף למרשו. ביום 5.1.2014 החליט בית משפט השלום (כב' השופט ש' מלמד) שאין זה מסמכותו להתערב בהליכי הוצאה לפועל ודחה את הבקשה. המבקש ערר על כך. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק) דחה את הערר בקבעו כי אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט השלום. הוטעם כי בדין קבע בית משפט השלום שאין לו סמכות לשלול את תוקפו של צו העיקול שהוטל בידי ההוצאה לפועל. כל עוד מופקדים כספי הערובה בקופת בית המשפט כדי לקיים תכלית מסוימת שנקבעה בצו של בית המשפט, הכספים כמו הופקעו מידי בעליהם ולא ניתן להעבירם לכל אדם או לכל גורם בלי הוראה מתאימה של בית המשפט. אולם משבטל הצורך בכספי הערובה והם "משוחררים" כדי להחזירם לבעליהם, סרה מהם חסות בית המשפט וניתן לעקל אותם כפי שניתן לעקל כל כסף או רכוש אחר. בשולי הדברים העיר בית המשפט כי לתוצאה זו עלולות להיות השלכות לא פשוטות, שכן רוב המשוחררים בערובה שנדרשים להפקיד סכומי כסף לשם שחרורם אינם יכולים להפקיד כסף משלהם בשל חיסרון כיס, אלא נעזרים בקרובי משפחה וידידים. אלה אינם מודעים לאפשרות שיוטל עיקול על הכסף, ואם יהיו מודעים לה ייתכן שיסרבו לסייע לעצור והדבר יוביל לפגיעה באפשרותו להשתחרר לחלופה. הערה שנייה שהעיר בית המשפט היא שאפשר שיש מקום להבחין בין נסיבות רגילות של הטלת עיקול, לבין נסיבות של הטלת עיקול על כספים המופקדים בקופת בית המשפט כדי להוות תנאי מתנאי שחרור בערובה. הפקדת הכסף בנסיבות כאלו היא "הפקדה מאולצת", כלשון בית המשפט, שכן העציר מפקיד את הכסף כדי להשתרר ממעצר, בשעה שאלמלא היה נעצר היה יכול לנתב את הכסף אל מיקום שמוגן מפני עיקול.

 

  1. מכאן הבקשה שלפנינו לרשות לערור, שבה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי אין לאפשר לעקל כספים שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר מהטעמים שמנה בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

 

בש"פ 5032/14

 

  1. במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד העורר בבית משפט המחוזי מרכז-לוד, הורה בית המשפט על חלופת מעצר שאחד מתנאיה הוא הפקדת ערובות כספיות. מר רפאל אבייב הפקיד (בשתי הפקדות) סך כולל של 22,000 ש"ח כתנאי לשחרורו של העורר לחלופה, והעורר שוחרר. לפי הנטען בערר, לאחר שניתן גזר הדין והעורר החל לשאת בעונש המאסר שהושת עליו, המחה את זכותו בכספי הערבות לבא כוחו בהליך שלפנינו כשכר טרחה המיועד להגשת ערעור. האחרון ביקש ממזכירות בית המשפט המחוזי להעביר את הכסף המופקד אליו. ביום 1.7.2014 נעתר בית המשפט (כב' השופטת ד' מרשק מרום) לבקשת הסנגור והורה על העברת כספי הערבות לידיו. לימים גילה הסנגור כי הועברו אליו רק 504 ש"ח ואילו היתרה עוקלה בתיקי הוצאה לפועל שונים המתנהלים נגד העורר. הסנגור הגיש בקשה לקיים את צו בית המשפט מיום 1.7.2014 ולהעביר את הכסף אליו. ביום 16.7.2014 הורה בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא א' יעקב): "על הגזברות לפעול בכפוף לעיקולים. ככל שכאלה קיימים, אין להעביר הכספים".

 

  1. מכאן הערר שלפנינו, שבו נטען, בתמצית, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שסירב להעביר את כספי הערבויות לידי בא כוח העורר; כי שגה בכך שלא קיים דיון בבקשת העורר; כי הכספים אינם כספי העורר כי אם כספו של מר רפאל אבייב ולכן לא ניתן היה לעקלם; וכי כספי הערבות לא נועדו לשמש בטוחה לתשלום עיקולים בהוצאה לפועל וגם מטעם זה הם אינם ניתנים לעיקול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ