אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 4231-13

החלטה 4231-13

תאריך פרסום : 06/10/2014 | גרסת הדפסה
בר"ש
בית המשפט העליון
4231-13
06/08/2013
בפני השופטים :
1. א' רובינשטיין
2. ס' ג'ובראן
3. י' עמית


- נגד -
המבקש:
עו"ד שי חיימוב
המשיבים:
1. לשכת עורכי הדין
2. ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה
3. ועדת אתיקה מחוזית ת"א והמרכז של הלשכה

עו"ד מייק יורק ריד
עו"ד יוסי זויטיא
החלטה

השופט א' רובינשטיין:

 

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא דרורי) מיום 6.5.13 בעמל"ע 4393-09-12 ובעמל"ע 37443-09-12, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עורכי הדין אמסטר, אב"ד, בר טל ודרור) מיום 31.7.12 בבד"א 58/12, והתקבל ערעורה של המשיבה על פסק דין זה באופן שעונשו של המבקש הועמד על שש שנות השעיה בפועל חלף שנה אחת. הבקשה נסבה מיסודה על חומרת עונשו של המבקש.

 

רקע

 

ב.        ואלה עיקרי העובדות, העולות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי: כנגד המבקש הוגש לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו כתב קובלנה (בד"מ 133/09), המייחס לו שורה ארוכה של מעשים וביטויים קשים, הן בכתב והן בעל פה, אשר נוגעים לעניינים שונים שבהם פעל המבקש. בין היתר נטען, כי במסגרת הליכים הנוגעים לבוררות שקיימה חברה שבשליטתו ובניהולו של המבקש, יצאו מפרי עטו של המבקש ביטויים דוגמת "בני בליעל" שהופנה למשרד עורכי דין אחר, "בגלל חוסר הנאמנות, הרשעות, הטמטום שגילית", "רד לי מהתחת" ו"נראה כי השגעון שפגע באשתך פגע גם בך" שהופנו לבורר, וכיוצא באלה פנינים. כן יוחסו למבקש קבלת פסק דין במרמה, ניסיון להבריח רכוש מעוקל, התנהגות בלתי הולמת ועוד. עוד נטען, כי גם במסגרת הליך בהוצאה לפועל, שבו ייצג את החייב באותו הליך, התבטא כלפי עורכת הדין שייצגה את הזוכה בביטויים כגון "שקרנית", "גנבת" ו"מוצצת דם". כתב הקובלנה ייחס למבקש שורה של עבירות, בראש וראשונה פגיעה בכבוד המקצוע.

 

ג.        ביום 3.6.12 הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי (עורכי הדין בן ארי, אב"ד, אבירם ויקר) את המבקש בכל המיוחס לו בכתב הקובלנה. נאמר, כי הביטויים בהם השתמש המבקש – מקומם לא יכירם בקרב הנושאים את התואר עורך דין. בית הדין המשמעתי המחוזי קבע כי לא היתה הצדקה להתבטאויותיו של המבקש, ודחה את טענתו כי מדובר במעידה חד פעמית. בית הדין ציין, כי לא התרשם שהמבקש הפנים את חומרת הדברים, והוא לא הביע חרטה על מעשיו. נאמר, כי גם במסגרת ההליך בבית הדין התבטא המבקש באופן שאינו ראוי, הן כלפי באי כוח הקובל והן כלפי בית הדין עצמו. המבקש הורשע באישום השני על יסוד עדותה של המתלוננת. בסופו של יום הורשע המבקש בעבירות של היעדר יחס של כבוד למקצוע ופגיעה בכבוד בית המשפט; מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין; העלאת טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון; אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט; התנהגות מחוסרת דרך ארץ לצד שכנגד במסירת טיעונים בבית משפט; והתנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע.

 

ד.        בגזר דין מיום 25.10.11 הטיל בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש שלוש שנות השעיה בפועל, החל מיום 15.6.12; שלוש שנות השעיה על תנאי; ותשלום הוצאות בסך 4,000 ש"ח.

 

ה.        המבקש עירער לבית הדין המשמעתי הארצי (בד"א 58/12). בפסק דינו מיום 31.7.12 דחה בית הדין המשמעתי הארצי (עורכי הדין אמסטר, אב"ד, בר טל ודרור) את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית הדין המחוזי, ונעתר חלקית לערעורו על גזר הדין. נקבע, כי המבקש ירצה עונש השעיה בפועל בן שנים עשר חודשים החל מיום 15.9.12, ועונש השעיה על תנאי בן שנים עשר חודשים נוספים. בית הדין הארצי דחה על הסף את ערעורה של הלשכה על גזר דינו של בית הדין המחוזי (בד"א 68/12) מחמת איחור בהגשתו. 

 

ו.        המבקש עירער לבית המשפט המחוזי על הרשעתו ועל חומרת העונש שהוטל עליו (עמל"ע 4393-09-12), ומנגד הגישו המשיבים 3-2 ערעור על קולת העונש (עמל"ע 37443-09-12). בפסק דין מיום 6.5.13 (מפי סגן הנשיא דרורי) נדחה ערעורו של המבקש, והתקבל ערעורם של המשיבים. בפסק הדין נאמר, כי "לבית המשפט קיימת הסמכות, להטיל עונש חמור יותר, מאשר זה אשר התבקש על-ידי הלשכה, בין אם בשוגג ובין אם מסיבה אחרת" (פסקה 178), וכי אין קיימת "חובה חקיקתית המוטלת על בית המשפט לקבל את עמדת התביעה" באשר לענישה (פסקה 167). בית המשפט המחוזי ציין, כי מתחילה ראוי היה לגזור על המבקש עונש השעיה לצמיתות, אולם נוכח ההלכה כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם, אין מקום לעשות כן בגדר הערעור. לאחר בחינתם של השיקולים השונים – בראש וראשונה סירובו של המבקש להתנצל, סירוב שזקף בית המשפט המחוזי במלוא החומרה לחובתו – הוטלו על המבקש שש שנות השעיה בפועל ושנתיים השעיה על תנאי. ביום 2.6.13 דחה בית המשפט המחוזי את פנייתו של המבקש לעיכוב ביצוע.

 

הבקשה

 

ז.        מכאן בקשת רשות הערעור מיום 13.6.13, בה נטען, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו בהטילו על המבקש עונש השעיה כולל בן שמונה שנים. נטען, כי עונש זה אינו סביר. נטענו גם טענות נוספות, ובהן באשר לחוסר סמכות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ