אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 3948/14

החלטה 3948/14

תאריך פרסום : 20/07/2014 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון
3948-14
16/07/2014
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד מוטי אפרתי
המשיבים:
1. פלוני ז"ל 2. פלונית

החלטה 

           לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר, ר' למלשטריך-לטר וע' זרנקין) שקיבל ברוב דעות את ערעור המשיבה 2 על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בקריות והורה כי חוזה מתנה המקנה למבקש את דירת אביו המנוח – בטל.

 

  1. המשיב 1 (להלן: המנוח), יליד 1921, הוא אביהם של המבקש ושל המשיבה 2, המסוכסכים מספר רב של שנים. המנוח היה הבעלים של חלקת מקרקעין שעליה בנה בית בן שני מבנים ובו שלוש דירות. הוא העניק לכל אחד מילדיו, המבקש והמשיבה 2, דירה באחד ממבני הבית. המשיבה 2 מתגוררת בדירה שהוענקה לה עד היום, ואילו המנוח התגורר בדירה שהוענקה למבקש עד סמוך למועד פטירתו. הדירה השלישית (להלן: דירת המחלוקת) נמצאת במבנה השני, והיא חולקה ליחידות דיור המושכרות למספר דיירים. בדמי השכירות השתמש המנוח, בין היתר, כדי לתמוך כלכלית במשיבה 2. בערוב ימיו ביקש המנוח להבטיח כי המשיבה 2 תוסיף לקבל תמיכה כלכלית מדמי השכירות, אולם חשש כי אם יעניק לה את הבעלות בדירת המחלוקת היא לא תוכל לעמוד בנטל ניהול השכירות השוטף וכי יהיו מי שינצלו לרעה את חולשתה. בחפשו אחר פתרון פנה המנוח למבקש בהצעה שלפיה תוענק לו הבעלות בדירת המחלוקת, והוא יעניק למשיבה 2 את פירותיה למשך כל ימי חייה. המבקש הסכים להצעה בכפוף לתנאים שעוגנו במסמך התחייבות מיום 28.3.2010 (להלן: מסמך ההתחייבות) כדלקמן: הדירה ניתנת ללא תמורה למבקש; המבקש ישלם למשיבה 2 סכום של 4,000 ש"ח מדי חודש עד הגיעה לגיל 62, וסכום של 3,000 ש"ח מדי חודש לאחר שתחצה את גיל 62 ועד סוף ימיה. עוד צוין בכתב ההתחייבות כי מטרתו להגן על זכותה של המשיבה 2 לקבל את התשלום בגין דמי השכירות; כי הוא יפוג בהתקיים נסיבות מסוימות, לרבות אם המשיבה 2 תגלה התנהגות שאינה "סבירה ונאותה" כלפי המבקש ומשפחתו או כלפי הדיירים המתגוררים ביחידות הדיור; כי כל עוד המנוח בחיים ישולמו הסכומים לו והוא יעבירם למשיבה 2; וכי ככל שיימכר הנכס יועבר למשיבה 2 תשלום קבוע בסך של 3,000 ש"ח מדי חודש. באותו יום שבו נחתם כתב ההתחייבות, נחתמו במשרדו של עורך הדין שייצג את המנוח (להלן: עו"ד לוריג) מספר מסמכים נוספים, ובהם ייפוי כוח בלתי חוזר לעו"ד לוריג לפעול להעברת דירת המחלוקת על שם המבקש (להלן גם: ייפוי הכוח) וכן צוואת המנוח. זמן קצר לאחר חתימת כתב ההתחייבות, פנה המנוח למשיבה 2 ועדכן אותה כי לאחר מותו תקבל סכום כסף כמפורט לעיל מדי חודש ולמשך כל ימי חייה.

 

  1. בחודש יוני 2010, מספר חודשים לאחר חתימת כתב ההתחייבות, התחרט המנוח על כך שחתם על כתב ההתחייבות ועל כך שנתן את ייפוי הכוח להעברת דירת המחלוקת על שמו של המבקש. השניים הגיעו יחד למשרדו של עו"ד לוריג, ולאחר שנשמעה עמדת המנוח כאמור, נשאל המבקש אם יהיה מוכן לחזור בו מדרישתו לרשום את דירת המחלוקת על שמו והשיב על כך בשלילה. משלא נפתרה המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, הגיש המנוח ביום 19.7.2010 תביעה לבית משפט לענייני משפחה בקריות, שבמסגרתה דרש להורות על ביטול העברת דירת המחלוקת למבקש. המנוח טען כי נלקח למשרדו של עו"ד לוריג והוחתם על המסמכים האמורים בחופזה ומבלי שניתנה לו אפשרות לעיין בהם; מבלי שקיבל לידיו עותק; ותוך שהופעל עליו לחץ רב. לחלופין טען המנוח כי המדובר בעסקת מתנה שטרם הושלמה ברישום ועל כן עומדת לו זכות שבדין לחזור ממנה; וכי מכל מקום התנהגותו המחפירה של המבקש כלפיו מאפשרת לבטל את עסקת המתנה. המבקש, מצדו, התנגד לתביעה ועמד על כך שהמשיבה 2 לחצה על המנוח עד שנפגם רצונו החופשי; וכי לא הייתה כל התנהגות מחפירה מצדו. ביני לביני ביטל המנוח את הצוואה שעליה חתם כאמור וחתם על צוואה חדשה שבמסגרתה הורה להוריש את כל רכושו למשיבה 2.

 

  1. ביום 30.4.2013 דחה בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט א' נאמן) את התביעה. בית המשפט קבע כי המנוח היה צלול בדעתו שעה שחתם על המסמכים האמורים והבין את תוכנם; כי עו"ד לוריג, שייצג אותו, היה מודע לרצונותיו להבטיח את כלכלתה של המשיבה 2 וקיים עמו פגישות מקדימות לקראת החתימה; וכי חתם על כתב ההתחייבות ועל ייפוי הכוח מרצונו החופשי. עוד ציין בית המשפט כי יש לראות בייפוי הכוח הבלתי חוזר משום ויתור בכתב על זכות החזרה מהתחייבות המנוח ליתן מתנה, ועל כן יש לראות את המתנה כמושלמת. בית המשפט שלל את הטענה בדבר התנהגות מחפירה מצד המבקש וחייב את עיזבון המנוח בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ש"ח לטובתו.

 

  1. המשיבה 2 ועיזבון המנוח ערערו על פסק הדין ובית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור ברוב דעות (כב' השופטים ר' למלשטריך-לטר וע' זרנקין, נגד דעתה החולקת של השופטת ש' שטמר). שלושת השופטים היו תמימי דעים כי גזרת המחלוקת שהועמדה לפניהם צרה, והיא נסבה על השאלה מה הנפקות המשפטית שראוי ליחס בנסיבות העניין לכך שהמנוח, שעה שחתם על ייפוי הכוח, לא היה מודע לכך שהוא מוותר בכתב על זכות החזרה מהתחייבותו ליתן מתנה. המותב היה מוכן להניח אפוא כי המנוח לא היה מודע לכך שהוא מוותר בכתב על זכות החזרה בעת שחתם על ייפוי הכוח הבלתי חוזר לטובת עו"ד לוריג, כדי שזה האחרון יפעל להעברת דירת המחלוקת לבעלות המבקש. דעת המיעוט (כב' השופטת ש' שטמר) גרסה כי בהעדר ראיות אחרות ייפוי כוח בלתי חוזר כולל בתוכו ויתור בכתב על זכות החזרה מהתחייבות ליתן מתנה; כי מבדיקה קונקרטית של ייפוי הכוח דנן עולה כי לא הייתה בו כל כוונה לשמור על זכותו של המנוח לחזור בו מההתחייבות ליתן מתנה; וכי יש לדחות את טענת המערערים שלפיה משום שהמנוח הוחתם על ייפוי הכוח בלא שידע על מה הוא חותם חלה טענת "לא נעשה דבר" (non est factum). לעניין טענה אחרונה זו נקבע בדעת המיעוט כי הנטל הכבד המוטל על הצד המבקש להשתחרר מהחוזה באמצעותה לא הורם. בצד האמור, סברה דעת המיעוט כי יש להפחית את ההוצאות שהושתו על המשיבה 2 בבית המשפט קמא כך שיעמדו על 15,000 ש"ח בלבד.

 

  1. לעומת זאת קבעה דעת הרוב (כב' השופט ע' זרנקין שאליו הצטרפה השופטת ר' למלשטריך-לטר) כי אמנם יש לראות בייפוי כוח בלתי חוזר משום ויתור בכתב על זכות החזרה מהתחייבות ליתן מתנה, אלא שוויתור זה איננו "מלכודת פתאים" שלא ניתן להיחלץ ממנה וכי ניתן לחשוב על נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שבהתקיימן יפחת משקלו של ייפוי הכוח. המקרה שלפנינו שבו הוחתם במהירות ישיש בן למעלה מ-90 אשר נקלע לסכסוך כאוב בין ילדיו, כך סברה דעת הרוב, עולה בגדר נסיבות חריגות המותירות את זכות החזרה מהתחייבות ליתן מתנה בידיו של הנותן. שופטי הרוב הוסיפו וקבעו כי המסקנה האמורה מתחזקת במקרה שלפנינו נוכח נסיבות נוספות, ובהן העובדה שלמנוח לא ניתן עותק מהמסמכים שעליהם חתם; העובדה שההחלטה לחזור בו מההתחייבות ליתן מתנה גמלה בלבו של המנוח חודשים ספורים בלבד לאחר שחתם על ייפוי הכוח; פנייתו המהירה לעו"ד לוריג והגשת התביעה דנן המעידות על רצונו האמיתי; וההשערה הסבירה כי לא הבין את נפקות המסמך שעליו חתם וכי זו לא הוסברה לו. החזקה שלפיה אדם החותם על מסמך קרא אותו והבין את תוכנו, כך נפסק, נסתרת במקרה דנן כך שיש לראות את המנוח כמי שזכות החזרה נותרה בידו אף בהינתן ייפוי הכוח הבלתי חוזר שעליו חתם.

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוען המבקש כי יש להשיב את פסק הדין של בית המשפט קמא על כנו. לשיטתו, בקשתו מעוררת שאלות עקרוניות החורגת מעניינו הקונקרטי ובהן מעמדו של ייפוי כוח בלתי חוזר כמהווה ויתור בכתב על זכות החזרה מהתחייבות למתנה; והנסיבות המיוחדות המצדיקות חזרה ממתנה חרף קיומו של ייפוי כוח בלתי חוזר כאמור. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי שעה שהתערב בקביעות העובדתיות ובממצאי המהימנות של בית המשפט קמא, שהתבססו על התרשמותו הבלתי אמצעית מהמנוח. המבקש מציין כי ייפוי הכוח שעליו חתם המנוח חוסם את אפשרותו לחזור בו מההתחייבות ליתן את המתנה; וכי לא מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל. המבקש מוסיף וטוען כי לא ניתן לייחס לו כל התנהגות מחפירה כלפי המנוח; וכי האופן האקטיבי שבו יזם המנוח את העסקה מעיד על רצונו האמיתי. התנהגותה של המשיבה 2 והשפעתה על המנוח, כך נטען, הן שהביאו אותו לבקש לחזור בו מן המתנה לפי רצונה.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את פסקי הדין של הערכאות שקדמו לי באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן, כידוע, כשמתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית שאינה תחומה בעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); בע"ם 128/12 עיזבון פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (26.3.2012); בע"ם 957/14פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (5.3.2014)). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשה אצטלה של שאלה כזו, אין היא באה בגדר אמת המידה האמורה. נפקותו של ייפוי כוח בלתי חוזר כוויתור בכתב על זכות החזרה מעסקת מתנה (סעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968), או מהתחייבות ליתן מתנה, איננה שאלה חדשה והיא זכתה להתייחסות מפורטת הן בפסיקתו של בית משפט זה הן בכתבי מלומדים (ראו, למשל, ע"א 493/91 מזרחי נ' מזרחי, פ"ד נ(1) 199, 207-206 (1996); ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא(2) 477 (1987); ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410 (1991); ע"א 6369/98 גרינברג נ' גרינברג, פ"ד נד(4) 409, 420-419 (2000); דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א, 487-485 (1991) (להלן: פרידמן וכהן); גד טדסקי "הרשאה בלתי-הדירה לביצוע מתנה לאדם שלישי" משפטים יט 205 (1989); מרדכי ראבילו "התחייבות ליתן מתנת מקרקעין" ספר ויסמן 557, 599-582 (שלום לרנר ודפנה לוינסון-זמיר עורכים, 2002)). ככלל, במקרים המתאימים, ניתן לראות בייפוי כוח בלתי חוזר שעליו חתם נותן מתנה (או המתחייב לתתה), במטרה להביא להשלמת עסקת המתנה, משום ויתור בכתב על זכות החזרה. אלא שבדומה לכל חוזה, על ייפוי כוח בלתי חוזר מהסוג האמור חלים, לבד מדיני המתנה, גם דיני החוזים הכלליים והוא כפוף לכללים הידועים בדבר פגמים בכריתה וברצון (סעיפים 18-14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; ע"א 495/80 ברקוביץ' נ' קלימר, פ"ד לו(4) 57, 63-62 (1982); ע"א 6296/05 כהן נ' עזבון כתון ז"ל, פסקה ח(4) (5.8.2007); והשוו: פרידמן וכהן כרך ב, בעמ' 777-769)). הדעות בבית המשפט המחוזי במקרה שלפנינו נחלקו בשאלה כיצד יש לפרש את החוזה הקונקרטי שעמד לבחינה – ייפוי הכוח הבלתי חוזר שעליו חתם המנוח – בנתון לנסיבות הפרטניות שבו נחתם ולביטויי הכוונה והרצון המשתקפים בו. עריכת בחינה מעין זו, במנותק מהתוצאה הנובעת ממנה, איננה מעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה. טענותיו של המבקש נוגעות אפוא לטעויות שנפלו, לשיטתו, באופן שבו יישם בית המשפט המחוזי את הדין. אף אם אניח לצורך הדיון שאכן נפלה שגגה ביישום הדין בבית המשפט המחוזי (ודוקו: מדובר בהנחה בלבד), הרי שהלכה היא כי טעות ביישום הדין אינה מגלה כשלעצמה עילה לרשות ערעור כאמור (רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס, פסקה 7 (16.6.2011); בע"ם 3906/14 אטיה נ' אברהם, פסקה 4 (17.6.2014); בע"ם 3078/14 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (13.5.2014)).

 

           הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ