אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 3382/14

החלטה 3382/14

תאריך פרסום : 29/07/2014 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
3382-14
28/07/2014
בפני כבוד השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
שמעון בר אור
המשיב:
שירות בתי הסוהר
עו"ד ראובן אידלמן

החלטה  

 

           לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל) מיום 30.4.2014 בעת"א 46590-02-14, במסגרתו נדחתה עתירת המבקש, שמעון בר אור (להלן: המבקש), נגד החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב) שלא להתיר בעת הזו את יציאתו לחופשות, בכפוף לכך שאפשרות הוצאתו לחופשות תישקל מחדש במהלך חודש אוגוסט 2014.

 

הרקע לבקשה והחלטת בית המשפט המחוזי מושא הערעור

 

1.          המבקש הינו אסיר המרצה החל מיום 14.5.2012 עונש מאסר בפועל בן ארבע וחצי שנים ועוד 137 ימים בגין ביטול רישיון אסיר, אשר הושת עליו בת"פ 36905-05-12 מדינת ישראל נ' בר אור (28.6.2012) בגין ביצוע שוד בנסיבות מחמירות ומספר עבירות תעבורה, וזאת כחודשיים לאחר שחרורו ממאסר קודם בגין הרשעתו בחמישה מעשי שוד. קורות מאסרים אלו נסקרו בפירוט בהחלטתו של בית משפט זה (רע"ב 5878/13 (השופט ח' מלצר) מיום 31.10.2013), במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעת"א 44664-06-13 (סגן הנשיאה (כתוארו אז) א' טל) מיום 21.08.2013, בו נקבע כי החלטת המשיב על עיכוב יציאתו של המבקש לחופשה עד לחודש פברואר 2014 היא סבירה. לפיכך, אעמוד על עיקרי הדברים בלבד, ובקצרה.

 

2.        במהלך מאסרו הקודם של המבקש, שהושת עליו בגין הרשעתו בחמישה מעשי שוד ואשר אותו החל לרצות בשנת 2009, הוגדר המבקש, על יסוד מידע מודיעיני שהיה בידי המשיב, כסג"ב (אסיר שקיים לגביו סיכון גבוה לבריחה). לאחר שעתירתו כנגד סיווגו כסג"ב התקבלה, יצא המבקש לחופשה, ממנה לא חזר עד שאותר על ידי גורמי שב"ס. בחודש מרץ 2012, שוחרר המבקש בשחרור על תנאי ממאסרו הקודם על פי החלטת ועדת השחרורים, לאחר ניכוי שליש מתקופת מאסרו. ואולם, חודשיים בלבד לאחר מכן, נעצר המבקש שוב בגין שוד שביצע והורשע, כאמור.

 

3.        נוכח העובדה שבמהלך המאסר הקודם לא שב המבקש מחופשה, הוגדר הלה בתחילה כסג"ב גם במאסר זה. בעקבות הליכים שיזם המבקש כנגד קביעה זו – כאשר בתווך, בחודש ינואר 2013, התדרדר מצבו הרפואי של המבקש ולאחר שכליותיו חדלו לתפקד הוא נזקק לטיפולי דיאליזה קבועים – קבע בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ד' צרפתי) ביום 12.2.2013 כי לאור מצבו הרפואי של המבקש, חלוף הזמן והיעדרו של מידע שלילי עדכני בעניינו, סיווגו כסג"ב אינו סביר ודינו להתבטל. בהמשך, בחודש יוני 2013 ביצע המבקש עבירת משמעת בבית הסוהר בגינה הושתו עליו קנס על תנאי ואזהרה חמורה. על רקע זה החליט המשיב כי המבקש לא ישולב בסבבי חופשות עד לחודש פברואר 2014. עתירתו של המבקש כנגד החלטה זו נדחתה, כאמור, על ידי בית המשפט המחוזי ביום 21.08.2013, אשר קבע כי:

 

"התנגדות המשיב ליציאת העותר [המבקש – י.ד.] לחופשות לעת הזו מוצדקת, במיוחד לאור התנהגותו השלילית של העותר, אך המשיב יוציא את העותר לחופשה במהלך פברואר 2014, בחלוף שנה מהסרת הגדרת העותר כסג"ב ובחלוף חצי שנה מאז התנהגותו השלילית של העותר, אלא אם תיווצר מניעה שאינה ידועה למשיב היום" (ההדגשה הוספה – י.ד.).

 

           בהמשך דחה בית משפט זה (השופט ח' מלצר) בקשת רשות ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי (רע"ב 5878/13). ביני לביני, ביום 14.8.2013, סווג המבקש כאסיר בקטגוריה ב/1, כמשמעותה בסעיף 7 לפרק ב בפקודת הנציבות "חופשות אסירים" מס' 04.40.00, קרי אסיר שיציאתו לחופשה כפופה לאישור משטרת ישראל. חרף החלטת בית משפט זה, שב המבקש ועתר פעמיים נוספות לבית המשפט המחוזי, ביום 7.11.2013 ובהמשך ביום 8.12.2013, להורות על שילובו בסבב חופשות לאלתר, כאשר עתירתו הראשונה נדחתה ואילו השנייה נמחקה בשל אופן הגשתה. בד בבד הגיש המבקש עתירה נוספת, שלישית במספר, לבית המשפט המחוזי, בה ביקש להוציאו לבדיקות רפואיות במסגרת תהליך בדיקת התאמתו להשתלת כליה (עת"א 16464-12-13). בתום דיון שהתנהל לפניו ביום 29.1.2014, ובשים לב להחלטתו הקודמת בדבר שילובו של המבקש בסבב חופשות בחודש פברואר 2014 ועל אף התנגדותו של המשיב, הורה בית המשפט המחוזי למשיב להוציא את המבקש לחופשה בת 48 שעות ביום 10.2.2014, במהלכה תבוצענה הבדיקות הרפואיות הנחוצות.

 

4.       ביום 9.2.2014 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.1.2014, בה נטען כי מאז הוחלט בחודש אוגוסט 2013 על יציאת המבקש לחופשה בחודש פברואר 2014, התקבל מידע מודיעיני חדש המצביע על מסוכנות ומהווה שינוי נסיבות שלאורו אין מקום להוצאתו לחופשה מיוחדת, בפרט בשים לב לכך שאין כל דחיפות בביצוע הבדיקות הרפואיות המבוקשות. לאחר שלושה דיונים שנערכו לפניו ולאחר שעיין בחומר המודיעיני העדכני החליט בית המשפט המחוזי ביום 26.2.2014 (הנשיא א' טל) על דחיית עתירתו של המבקש (עת"א 16464-12-13), בקובעו כי על אף היותו מידע בודד בעל מהימנות לא גבוהה, מצדיק המידע המודיעיני החסוי, נוכח עדכניותו, שלא להוציא את העותר לחופשות. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי במידה והמבקש ימציא מסמך רפואי המעיד על נחיצות בדיקתו לצורך בדיקת התאמתו להשתלת כליה, ישקול המשיב שוב את הוצאתו לחופשה מיוחדת (יצויין כי בכותרתה של החלטה זו צויין כי היא ניתנה במסגרת הליך עת"א 16490-12-13, ואולם מתוכן הדברים, ובשים לב כי הליך זה נמחק עוד ביום 29.1.2014, ברי כי היא ניתנה במסגרת עת"א 16464-12-13, כשמקור הבלבול בטעות סופר מצד המשיב, אשר שגה והגיש את בקשתו לעיון חוזר תחת מספר הליך שגוי). במהלך הדברים, ביום 23.6.2014, הגיש המבקש עתירה נוספת, רביעית במספר, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עת"א 46624-02-14), שעניינה אף הוא בהוצאתו מהכלא לבדיקת רפואיות לצורך בחינת התאמתו להשלת כליה. על אף התנגדותו של המשיב, ביום 30.4.2014 הורה בית המשפט המחוזי (הנשיא א' טל) למשיב להוציא את המבקש לחופשה מיוחדת לצורך עריכת הבדיקות הנדרשות בבית החולים "איכילוב", והלה אכן יצא לבדיקות רפואיות כאמור ביום 15.6.2014, לאחר שהתקבל זימון מתאים מבית החולים.

 

5.       ביני לביני, ביום 16.2.2014, הגיש המבקש עתירה נוספת (עת"א 46590-02-14) – היא העתירה מושא הבקשה שלפני – בה שב וביקש לשלבו בסבב חופשות. המשיב התנגד לבקשה וטען כי בשל הזמן הקצר שחלף מאז נדחתה ביום 26.2.2014 בקשת המבקש ליציאה לחופשה במסגרת עת"א 16464-12-13, אין מקום לדיון נוסף בסוגיה בשלב זה. כמו כן, הצביע המשיב על התנהגותו השלילית של המבקש במהלך מאסרו, על התנגדותם של גורמי הטיפול בבית הסוהר בו מוחזק המבקש ליציאתו לחופשות ועל התנגדותה של משטרת ישראל ליציאת המבקש לחופשה. ביום 30.4.2014, לאחר שהוצג לפניו המידע המודיעיני העדכני בעניינו של המבקש, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושא בקשת רשות הערעור, בו נקבע כי:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ