אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 2962/14

החלטה 2962/14

תאריך פרסום : 11/09/2014 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2962-14
10/09/2014
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
אור שעיבי (דרור)
עו"ד אורן בן
המשיב:
1. יואל גואל שמחי
2. עו"ד

החלטה

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מ' צ'רניאק) מיום 18.03.2014 ברע"א 42121-01-14

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד אורן בן

 

 

החלטה

 

א.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת מ' צ'רניאק) ברע"א 42121-01-14 מיום 18.3.14, שעתירת המבקש לביטולו נדחתה בהחלטה מ-27.3.14; בפסק הדין נתקבלה בקשת רשות הערעור של המשיב על החלטת בית משפט השלום בתל אביב בת"א (השופטת א' גזית) 12152-05-13 מיום 15.1.14, בה נדחתה בקשת המשיב לתיקון כתב תביעתו כנגד המבקש. תיקון זה הוא שבמוקד ההתדיינות.

 

רקע והליכים

 

ב.             בין הצדדים מתנהלים כיום הליכים בבית משפט השלום. המשיב, עורך דין במקצועו, תובע את המבקש בגין הפרת הסכם שכר טרחה; המבקש מצידו הגיש תביעה שכנגד בגין רשלנות מקצועית של המשיב. כעולה מן החומר, המשיב ייצג את המבקש בהליך בו נתבע על ידי בנק לאומי למשכנתאות. בין השניים סוכם, כי שכר טרחת המשיב יעמוד על 15% מסך חובו של המבקש לבנק. בכתב התביעה מיום 7.5.13 טען המשיב, כי המבקש לא שילם את שכרו; סכום התביעה הועמד על 15% מחובו של המבקש לבנק, כפי שסיכמו הצדדים. ביום 13.1.14 הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב תביעתו על דרך הגדלת סכום התביעה, מאחר שגילה, לטענתו, כי חובו של המבקש גדול מכפי שסבר בעת הגשת התביעה המקורית. בהחלטה מיום 15.1.14 דחה בית משפט השלום את בקשתו, בשל ההתרשמות כי היא מהוה "כלי ניגוח" ו"נועדה להוות משקל לתביעה שכנגד" (עמ' 2 להחלטה). על החלטה זו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בהחלטתו מיום 29.1.14 הציע בית המשפט המחוזי למבקש להסכים לביטול החלטתו של בית משפט השלום, כנגד פסיקת הוצאות לטובתו; נקבע, כי ככל שלא יסכים המבקש לכך, יגיב לבקשת רשות הערעור ולאפשרות שבית המשפט ידון בה כבערעור.

 

ג.              ביום 2.2.14 הגיש המבקש מסמך שכותרתו "הודעה מטעם המשיב", בה נאמר כי אין הוא מתנגד לביטול החלטת בית משפט השלום, בכפוף לכך שהמשיב יגיש בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולמבקש תינתן זכות תגובה בכתב בהתאם לקבוע בתקנה 241(ג). בפסק דינו מיום 18.3.14 החליט בית המשפט המחוזי לדון בבקשת המשיב כבערעור, לקבל את ערעורו ולאפשר לו לתקן את כתב תביעתו בבית משפט השלום. נאמר, כי המשיב לא השתהה והגיש את בקשתו מיד לאחר שגילה את עניין סכום החוב, וכי הבקשה הוגשה בשלב מקדמי בהליך, עוד בטרם התקיים דיון קדם המשפט הראשון. הוטלו על המבקש הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. ביום 27.3.14 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכים, בה טען כי הסכים להצעת בית המשפט, ושהודעתו לא היה בה משום תגובה לבקשת רשות ערעור של המשיב או התייחסות לאפשרות שתידון כערעור. כן טען המבקש, כי ככל שאין לראות בהודעתו הסכמה להצעת בית המשפט, יש ליתן לו הזדמנות להגיב לבקשת רשות הערעור. לחלופין עתר לביטול חיובו בהוצאות, שכן כלל לא נוהל דיון במעמד הצדדים, ולדבריו הוא שנפגע מקיומו של ההליך. לגופם של דברים טען המבקש, כי המשיב ידע בעת הגשת התביעה על סכום חובו לבנק, וכי אין בתביעה המתוקנת שינוי מן העובדות עליהן השתית את כתב התביעה המקורי. בהחלטה מאותו יום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך שנאמר כי המבקש לא הסכים להצעת בית המשפט ואף הציב תנאים מנוגדים לה, וכי על פי תוכן הודעתו ניתן היה להבין "בעליל" כי מדובר בתגובתו לבקשת רשות הערעור של המשיב.

 

 

הבקשה

 

ד.             בבקשה הנוכחית טוען המבקש, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו התקבלה בקשת רשות הערעור של המשיב, ניתן מבלי שנתקיימו הכללים הקבועים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי: לטענתו, בעת הגשת בקשת רשות הערעור לא הפקיד המשיב ערובה או ערבון להבטחת הוצאות המבקש כנדרש על פי תקנה 404(א), ולא קיבל פטור על כך. מוסיף המבקש וטוען, כי מקום שבית המשפט לא קבע מועד להגשת תגובתו, יש לפעול בהתאם לקבוע בתקנה 406(ב), לפיה היה והחליט בית המשפט כי הבקשה מצריכה תגובה, על המבקש להמציא למשיב את הבקשה, ותגובת המשיב תינתן עד 15 יום ממועד ההמצאה. אולם, כך נטען, תקנה 406(ב) מתנה את מסירת הבקשה למשיב לצורך תגובתו בכך שקיים המבקש את חובתו להפקיד עירבון או ערובה כאמור. בהתאם לכך טוען המבקש, כי לא ניתנה לו הזדמנות כדין להגיב לבקשת רשות הערעור של המשיב, משלא הפקיד המשיב עירבון או ערובה, ועל כן שלא כדין פעל בית המשפט המחוזי כאשר ביקש את תגובתו, דן בבקשה כבערעור וקיבל אותה. כן חוזר המבקש על טענותיו הקודמות, כי אין לראות בהודעה שהגיש בעקבות הצעת בית המשפט המחוזי משום תגובה לבקשת רשות הערעור, וכי גם לגופם של דברים אין הצדקה לאפשר למשיב לתקן את כתב התביעה. בהתאם לאמור עותר המבקש לביטול פסק דינו של בית משפט השלום, ולחלופין לביטול חיובו בהוצאות. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ