אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה 1075/15

החלטה 1075/15

תאריך פרסום : 09/03/2015 | גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון
1075-15
08/03/2015
בפני כבוד הנשיאה:
מ' נאור

- נגד -
המבקש:
אלי בלום
עו"ד אורי חן
המשיבה:
אנגלו סכסון - סוכנות לנכסים (ישראל - 1992) בע"מ
עו"ד רינה איילין-גורליק
החלטה

 

 

לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 4232/13, ובע"א 4563/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום (29.1.2015), בו קיבל בית המשפט העליון בחלקם את הערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט העליון קבע בפסק הדין כי בנסיבות העניין אין לאכוף הסכם זיכיון בחלוף כעשר שנים מיום הפסקת ההסכם. על קביעה זו נסבה הבקשה לדיון נוסף.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ (להלן: אנגלו סכסון) היא סוכנות תיווך נדל"ן כלל ארצית הפועלת באמצעות חוזי זכיינות עם סוכנויות תיווך ברחבי הארץ, לפיהם הזכיין מנהל סוכנות עצמאית תוך שימוש בסימני המסחר והשירות של החברה. המבקש (להלן: בלום) הוא מתווך אשר היה זכיין של אנגלו סכסון באזור העיר הרצליה משנת 1975 ועד לשנת 2006. היחסים בין הצדדים עוגנו בהסכם זיכיון שנחתם ביניהם ביום 11.1.1979 (להלן: ההסכם). על פי ההסכם הוקנתה לבלום ולשותפו זכות בלתי קצובה בזמן להפעיל סוכנות תיווך בהרצליה וברמת השרון. מאוחר יותר נחתמה תוספת להסכם בה נקבע כי במקרה של פטירת בלום רשאים יורשיו למנות את אחיו כזכיין. בשנת 1994 פוצל ההסכם בהסכמת אנגלו סכסון: בלום נותר הזכיין הבלעדי באזור הרצליה ושותפו הפך זכיין בלעדי באזור רמת השרון. לטענת בלום, הוא הפעיל את סוכנות התיווך שלו במשך כ-31 שנים יחד עם בת זוגו, והם התייחסו לסוכנות התיווך כאל עסק משפחתי.

 

  1. בשנת 2002 ביקש בלום למכור את הזיכיון לצד ג'. אנגלו סכסון נתנה הסכמה עקרונית למכירת הזיכיון, אך דרשה כי ההסכם שיחתם עם הזכיין החדש יכלול תנאים שונים מתנאי ההסכם שנחתם בשעתו בינה לבין בלום. השינוי העיקרי היה דרישתה של אנגלו סכסון להגביל את תקופת ההסכם. בלום טען כי לא הצליח למכור את הזיכיון בשל התנאים החדשים שאנגלו סכסון ביקשה להכניס להסכם. לטענת אנגלו סכסון, החל משנת 2002 חדל בלום לשתף עמה פעולה: לא העביר את דמי הזיכיון במועד; סוכניו לא השתתפו בחלק מהסדנאות שערכה, והוא לא מסר לה דיווחים סדירים על פעילות הזיכיון. משכך, ביום 2.4.2003 הודיעה אנגלו סכסון לבלום על כוונתה לבטל את ההסכם עימו תשעה חודשים לאחר מתן ההודעה. בין בעלי הדין התנהל משא ומתן ואולם, לבסוף הודיעה אנגלו סכסון לבלום כי החל מיום 1.12.2005 תיכנס הפסקת הזיכיון לתוקפה.

 

ההליך הראשון

 

  1. בעקבות הודעת אנגלו סכסון, הגיש בלום ביום 29.11.2005 תובענה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרתה עתר לסעד הצהרתי לפיו אנגלו סכסון אינה רשאית להפסיק או לבטל את ההסכם עמו (ה"פ 1356/05). אנגלו סכסון הגישה תביעה מצדה, בה עתרה להצהיר כי ההסכם הופסק על ידה כדין (ה"פ 1427/05). שתי התביעות נשמעו במאוחד. כמו כן, הגישו בעלי הדין בקשות הדדיות לצווים זמניים. ביום 8.1.2006 קיבל בית המשפט קמא (השופט י' זפט) את בקשת בלום למתן צו מניעה זמני שימנע מאנגלו סכסון להפסיק את ההסכם עמו (בש"א 25289/05). בלום הגיש גם בקשה לפיצול סעדים שהתקבלה ביום 12.2.2006.

 

  1. בפסק דין מיום 25.5.2006 (השופטת ר' רונן), נדחתה תביעתו של בלום. בית המשפט עמד על כך שההסכם בלתי קצוב בזמן, וקשה להלום מצב בו על פי ההסכם ניתנה לבלום זכות ביטול בעוד שלאנגלו סכסון לא ניתנה זכות כזו. נקבע, כי יש לפרש את ההסכם ככזה שאינו חייב לעמוד בתוקפו לעולם ועד. לחלופין, מאחר שמערכת היחסים בין בעלי הדין כוללת מרכיב משמעותי של אמון הדדי, הרי שההסכם בוטל כדין נוכח הפרתו על ידי בלום ובהתחשב באובדן האמון בין בעלי הדין עקב התערערות היחסים ביניהם.

 

  1. על פסק הדין הראשון ערער בלום לבית המשפט העליון. בקשותיו לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחו הן על ידי בית המשפט המחוזי הן על ידי בית המשפט העליון. עובר להכרעה בערעור, העבירה אנגלו סכסון את הזיכיון בתחום העיר הרצליה לזכיין אחר (להלן: הזכיין החדש). ההסכם נחתם לחמש שנים ולאנגלו סכסון ניתנה האפשרות להאריך את ההסכם בחמש שנים נוספות. לאחר ביטול ההסכם עמו המשיך בלום לעבוד כמתווך בעיר הרצליה והפעיל את סוכנות התיווך שלו באופן עצמאי בעזרת סוכני משנה.

 

פסק הדין של בית המשפט העליון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ