אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה שעניינה : אופן נטילת דגימה לצורך ביצוע בדיקת רקמות ביחס לתושבי הרשות הפלסטינאית במסגרת תביעת אבהות- נוהל מת"ק או נוהל רגיל ?

החלטה שעניינה : אופן נטילת דגימה לצורך ביצוע בדיקת רקמות ביחס לתושבי הרשות הפלסטינאית במסגרת תביעת אבהות- נוהל מת"ק או נוהל רגיל ?

תאריך פרסום : 18/03/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
55724-09-16
08/03/2018
בפני סגן הנשיאה:
אלון גביזון

- נגד -
תובעים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית

נתבע:
XXX ב"כ היועמ"ש/ פרקליטות מחוז דרום - אזרחי
החלטה

בענין הקטינים:
1. XXX יליד 2012. XXX יליד 2014. XXX יליד 2015
(להלן: "הקטינים")


1. החלטה זו עניינה שאלת אופן ביצוע בדיקה גנטית לצורך הוכחת שאלת האבהות, כאשר האב  הנטען הינו אזרח ישראלי,  האם  תושבת  הרשות הפלסטינית ללא מעמד בארץ, והקטינים חסרי מעמד בארץ. 
יודגש, כי פסק הדין המכריז על אבהותו של האב הנטען על הקטינים, נדרש למעשה   לצורך הסדרת מעמדם של הקטינים בארץ .  2. בתובענה שבתיק זה עתרו התובעים למתן פסק דין הצהרתי, הקובע את אבהותו של התובע 1 על הקטינים.
עפ"י הנטען בכתב התביעה, הקטינה XXX נולדה לתובע 1 ולתובעת 2 , אשר נישאו ב- 2011  בהתאם להסכם הנישואין מבית הדין השרעי , ואילו הקטינים XXX וXXX נולדו לתובע 1 ולתובעת 3, אשר נישאו ב – 2012 בהתאם להסכם הנישואין בבית הדין השרעי.
3. ביום 27.3.2017 ניתנה החלטה על ידי הדוחה את התביעה (לאחר שסברתי כי התובעים אינם זכאים לסעד שביושר נוכח היות התובע גבר פוליגמי  ותובעות 2-3 שהות בלתי חוקיות ), אך החלטה זו בוטלה ע"י בית המשפט המחוזי בפסק הדין מיום 16.11.2017 במסגרת תיק עמ"ש 40251-05-17.
4. בהחלטתי מיום 21.11.2017, בעקבות פסק הדין בעמ"ש 40251-05-17, נתבקשו הצדדים להודיע עמדותיהם באשר לאופן המשך ההליכים בתיק.
5. הצדדים הביעו הסכמתם, בהודעתם מיום 26.11.2017, לעריכת בדיקה גנטית לבירור שאלת האבהות, אלא שביום 28.12.2017 הודיע ב"כ התובעים כי ב"כ היועמ"ש דורש כי הבדיקה תערך בנוהל מת"ק.יובהר כי בדיקת רקמות בנוהל מת"ק  (מנהל תיאום וקישור) פרושו כי  הדגימה לצורך ביצוע בדיקת הרקמות תילקח  במטה המנהל האזרחי בבית אל ותועבר לבית חולים ישראלי בארץ. 
6. בדיון, אשר התקיים ביום 22.1.2018, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הוריתי לצדדים להגיש עיקרי טיעון ביחס לעמדותיהם באשר לאופן ביצוע הבדיקה (בנוהל מת"ק או בנוהל רגיל- לפיו נטילת הדגימה נעשית בבית חולים ישראלי בארץ ).
7. בעיקרי הטיעון מטעמו, טען ב"כ היועמ"ש כי התובעות 2-3 והקטינים הינם תושבי האזור ללא מעמד בישראל, אשר שוהים בישראל באופן לא חוקי.
ב"כ היועמ"ש צירף תצהיר מטעם המת"ק של סא"ל באיו"ש- מר אייל זאבי, ולפיו לא תאושר כניסה לישראל לשם ביצוע בדיקה גנטית לתושבי האזור, משישנה אפשרות לביצוע הבדיקה באיו"ש בהתאם לנוהל מת"ק. 
על כן, לטענת ב"כ היועמ"ש, ככל שיינתן צו לביצוע הבדיקה בישראל, ישנה סבירות גבוהה כי התובעות והקטינים ייקחו חלק בבדיקה בעודם שוהים באופן בלתי חוקי בישראל. כאשר יהיה בכך כמעין "הסכמה מכללא" ואישור בדיעבד או במתפרש ולגיטימציה של המדינה לשהייה בלתי חוקית.
עוד נטען ע"י ב"כ היועמ"ש כי יש להורות על ביצוע הבדיקה ביחס לתושבים פלסטינים ללא מעמד בישראל בבית אל (נוהל מת"ק), כנגזרת מהוראות תקנה 4(א) לתקנות מידע גנטי (להלן: "תקנה 4(א)"). 8. ב"כ התובעים טען, מנגד, כי החלת הוראות תקנה 4(א) נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט  באם להורות על נטילת הדגימה מחוץ לישראל אם לאו.
כן טען ב"כ התובעים כי אין מקום להחלת תקנה 4(א) לעיל שכן מקום מושבם בפועל של התובעות ושל הקטינים הוא בישראל ושלושת הקטינים אף נולדו בביה"ח "סורוקה" בבאר שבע (כמוכח בתעודות לידת חי).כאשר, לטענתו, ב"כ היועמ"ש ורשות האוכלוסין מודעים לתופעת "השהייה הבלתי חוקית", אך בכל ההליכים המנהליים והפליליים לא הוחלט  על גירוש אישה בשל העדר מעמד ו/או בשל שהייה בלתי חוקית.בנוסף, לטענתו, התקנה הנ"ל מתייחסת ליחסים בין מדינות כאשר יש בין המדינות יחסים ונציגות דיפלומטית או קונסולרית, ולא במצב בו מדובר במעברים נשלטים ע"י כוחות צה"ל.
9. בתשובת ב"כ היועמ"ש לעיקרי הטיעון מטעם התובעים, ציין ב"כ היועמ"ש כי ישנו נוהל כניסת האוכלוסייה הפלסטינית לישראל של מתאם פעולות הממשלה בשטחים ולפיו, ככלל לפלסטינים תושבי אזור יהודה ושומרון או רצועת עזה, אין זכות מוקנית להיכנס לשטחה של מדינת ישראל. ועל כן, התובעות והקטינים הינם שוהים בלתי חוקיים ומתן צו לעריכת הבדיקה בארץ יהווה לגיטימציה להתנהגות מנוגדת לחוק.
טענת התובעים כי מרכז חייהם ומקום מגוריהם בפועל הוא במדינת ישראל אין בה, לשיטת ב"כ היועמ"ש, כדי להכשיר שהייתם הבלתי חוקית בארץ ולהכשיר החלטה על נטילת הדגימה בתחום מדינת ישראל.
מוסיף ומציין ב"כ היועמ"ש כי כנגזרת הוראות תקנה 4(א) נקבע נוהל עבודה המאפשר נטילת דגימת רוק במשרדי המנהל האזרחי באיו"ש (לשכת מרשם האוכלוסין). נוהל אשר נועד לסייע בידי התובעים להשתתף בבדיקת הרקמות לצורך קבלת הסעד המבוקש, על אף שאינם בעלי מעמד חוקי בישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ