אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה מתוקנת בתיק בש 2091/06

החלטה מתוקנת בתיק בש 2091/06

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
2091-06
08/06/2006
בפני השופט:
האשם ח'טיב

- נגד -
התובע:
לאוניד לנצינסקי
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה מתוקנת
 

1.         על העורר הוגש כתב אישום לביהמ"ש השלום בנצרת, שייחס לו תחילה 4 עבירות, ובשלב מאוחר יותר תוקן כתב האישום, נמחקו סעיפים מעובדות כתב האישום וגם שני אישומים, כך שעל פי כתב האישום המתוקן, מואשם המערר בתקיפה חבלנית הגורמת חבלה של ממש, ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

2.         עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים, ואכן ביהמ"ש נעתר לבקשה זו, והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שהמערר אף לא היה מסוגל להציע חלופת מעצר כלשהי.

3.         עבירת התקיפה החבלנית המיוחסת לנאשם, הינה בגין תקיפת אשתו המנוחה.

            להשלמת התמונה יצויין, כי במהלך תקופת מעצרו של המשיב ארכה כחודשיים, נפטרה אשתו (ללא כל קשר למעשה האלימות שהעורר ביצע כלפיה על פי הנטען בכתב האישום), בעקבות כך הוגשה בקשה לעיון חוזר במעצרו של העורר, ובימ"ש השלום (כב' השופטת לילי - יונגר גופר) החליטה ביום 30/05/06 לשחרר את המבקש בחלופת מעצר, בכך שהטילה על המערער מעצר בית מלא בביתו ברח' הנריטה סולד מס' 39 בעפולה, תוך מתן רשות למערער לצאת את מקום מעצר הבית בין השעות 16:00 - 18:00.

            בנוסף נאסר על פי החלטת בימ"ש קמא, על העורר לצרוך משקה אלכוהול מכל סוג שהוא, וכן להחזיק בביתו משקה אלכוהולי מכל סוג.

            בנוסף חוייב המשיב להתייצב בהמשך בירור משפטו ולהבטחת זאת חוייב בחתימה על התחייבות כספית בסך - 5,000 ש"ח.

4.         הערר שבפניי מופנה כנגד התנאים המגבילים של מעצר הבית, ושל האיסור על שימוש באלכוהול. לטענת ב"כ העורר, לא היה צידוק לכך שיוטל על המערער מעצר בית כמעט מלא, ובנוסף ייאסר עליו שימוש באלכוהול או אחזקת אלכוהול בביתו.

            הסניגור ציין כי, שירות המבחן בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של העורר קבע שהוא מתקשה לגבש עמדה לעניין המסוכנות של העורר, יחד עם זאת, לא קבע שירות המבחן כי הדבר נובע מבעיית אלכוהול, אלא משום שלא היה בידי שירות המבחן אינפורמציה מספקת אודותיו.

            ב"כ העורר אף הסכים להוסיף תנאי מגביל של איסור יציאת העורר מהארץ על מנת להבטיח התייצבותו לדין.

5.         מנגד, ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הן על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית והן על פי תסקיר המעצר, המדובר באדם אלים, שהקורבן האחרון לאלימותו הייתה אשתו המנוחה, וכי מתסקיר המעצר וחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי למערער בעיה של אלכוהול, על כן סבורה ב"כ המשיבה כי התנאים המגבילים של מעצר בית ואיסור שימוש באלכוהול, הינם תנאים הנדרשים לצורך הגנה על שלום הציבור ומניעת מסוכנות מצד העורר לשלום הציבור. מה עוד והסניגור אשר הגיש את הבקשה לעיון חוזר הסכים לכל תנאי מגביל שביהמ"ש יקבע. עוד ציינה ב"כ המשיבה כי טיעוני הצדדים לעונש אמורים להתקיים בתאריך 21/06/06, אז יינתן גזר הדין, וממלא העניין של התנאים המגבילים לא יהיה רלוונטי יותר.

6.         בהחלטת ביהמ"ש קמא נקבע כי עם פטירת אשתו של העורר שהייתה קורבן האלימות שלו, לא נותרה מסוכנות כלפי המתלוננת, יחד עם זאת, על מנת לשמור על שלום הציבור ולהבטיח התייצבותו של העורר לדין, קבעה את התנאים המגבילים ובניהם שני התנאים עליהם משיג העורר בערר שבפניי.

            מטרתם של התנאים המגבילים שביהמ"ש מוסמך לקבוע הינה להבטיח קיום של מטרות המעצר, דומה כי בענייננו וכאשר מהעבירות בהם הואשם המערער נותרו שתי עבירות, האחת אלימות כלפי אשתו והשניה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הרי לכאורה מטרת המעצר הינה להבטיח התייצבות של העורר לדין.

            צודקת אומנם ב"כ המשיבה, כי למערער קיימת כנראה בעיה של שימוש באלכוהול, יחד עם זאת, דומני כי החלטה של איסור מוחלט על אדם להשתמש באלכוהול הינה פגיעה שאינה פגיעה מידתית בחירותו ופרטיותו של המשיב.

7.         לאחר ששקלתי כלל הנסיבות ואת טענות שני ב"כ הצדדים, אני מחליט לקבל את הערר במובן זה שהאיסור על צריכת העורר משקאות אלכוהול מכל סוג שהוא יחול רק במקומות ציבוריים, על מנת להסיר ספק, נאסר על העורר לשתות כל משקה אלכוהולי במקומות ציבוריים כלשהם, האיסור על שתיית אלכוהול ושתיית אלכוהול בביתו של העורר שהוטל על פי החלטת ביהמ"ש קמא, מבוטל בזאת. בנוסף אני מורה על צמצום שעות מעצר הבית באופן שהעורר ישהה במעצר בית במקום שנקבע ע"י ביהמ"ש קמא, החל משעה 19:00 ועד שעה 07:00 למחרת היום.

            בהסכמת הסניגור נאסר בזאת על העורר לצאת את הארץ וזאת על לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, ועד לריצוי כל עונש שיוטל עליו אם יוטל במסגרת האישום הנ"ל.

            העורר יפקיד את דרכונו בביהמ"ש ככל שיש לו דרכון כזה, וזאת לא יאוחר מיום 15/06/06.

            כל שאר התנאים שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש קמא, יישארו על כנם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ