אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה לפי סעיף 12 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מי

החלטה לפי סעיף 12 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מי

תאריך פרסום : 19/05/2015 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי ירושלים
27455-06-12
29/04/2015
בפני השופט הבכיר:
צבי סגל

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
המשיב:
פלוני
עו"ד אביחי חג'בי
החלטה

 

  1. לפניי בקשה למתן צו פיקוח ומעקב כנגד המשיב על פי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") וזאת למשך 24 חודשים בתנאים המפורטים בה.

רקע

  1. ביום 15.7.13 נגזר דינו של המשיב לאחר שהודה במסגרת כתב אישום מתוקן בשתי עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על המשיב הוטל עונש מאסר של 36 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי למתלוננת בסך 30,000 ₪. ביום 25.3.14 קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של המשיב באופן חלקי, הקל בעונש המאסר בפועל והעמידו על 32 חודשים.
  2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המתלוננת, ילידת 18.1.2002, היא שכנתו של המשיב. המשיב הודה כי בחודש מאי 2012, במועד שאינו ידוע במדויק, שהו המתלוננת ואחיה התאום בביתם. בין השניים התפתחה מריבה בנוגע לשימוש במחשב הביתי. המתלוננת יצאה בכעס מביתה והלכה לדירתו הסמוכה של המשיב על מנת להירגע מהמריבה וכדי לשחק עם ילדיו. המשיב ששהה אותה העת בדירה ביקש מהמתלוננת לשכב בסמוך אליו על הספה. המשיב הורה לבנו י', יליד 2002, להיכנס לחדרו שכן הוא חולה בדלקת ריאות ועלול להדביק במחלה את הסובבים אותו. משנכנס י' לחדרו, נטל המשיב את ראשה של המתלוננת והצמידו לאיבר מינו. המתלוננת התנגדה והזיזה את ראשה מצד אל צד. בסמוך לכך, החל המשיב לגעת בפטמותיה של המתלוננת ואף ניסה לגעת בחזהּ תוך שהוא תוחב את ידו מתחת לחולצתה. המשיב הודה כי תחב את ידו מתחת למכנסיה ותחתוניה של המתלוננת ושפשף באצבעו את איבר מינה. כתוצאה ממעשיו אלה פרצה המתלוננת בבכי. בסמוך לכך הציע המשיב למתלוננת כי תלקק את אצבעו אולם המתלוננת סירבה, חסמה את פיה באמצעות כף ידה ויצאה בוכיה מהדירה.

הערכת המסוכנות

  1. הערכת המסוכנות העדכנית שנערכה למשיב ביום 25.12.14 (להלן: "הערכת המסוכנות העדכנית" ו/או "חוות הדעת העדכנית"), קובעת כי מסוכנותו המינית הינה נמוכה-בינונית. הערכת המסוכנות מדווחת על אדם בעל קווי אישיות נרציסטיים, רקע רגשי בלתי יציב ועולם פנימי-מיני לא ברור. מחד גיסא, המשיב אינו רואה מניעה לשהות בגפו עם קטינות, ומאידך גיסא מגדיר עצמו כ"פדופיל" בכדי להפגין הישגים טיפוליים. לקחי הטיפול החלקיים שהפיק הינם ברובד הקוגנטיבי בלבד ללא תובנות רגשיות מגובשות. להתרשמות המעריכה, ניכר כי מדובר בעבריין מין נסוג, אשר נוטה להימשך לנשים בוגרות, ותחת מצבי דחק קיימת אצלו נטייה לפנות לקורבנות חלשים. עולמו הפנימי-מיני אינו ברור וייתכן אף קונפליקט בזהותו המינית.
  2. כגורמים סטטיים צוינו קיומה של הרשעה קודמת בעבירת אלימות, מספר המעשים המיניים באותה פגיעה כלפי המתלוננת והעובדה שהמתלוננת אינה בת משפחה. לצד זאת, צוינו גורמים שאינם מעלים או מורידים מרמת המסוכנות ובהם: ניהול מערכת יחסים זוגית, גילו של המשיב, שמירה על רצף תעסוקתי, ביצוע עבירות כלפי קרבן מוכר, ומיקום ביצוע העבירה (מקום פרטי).
  3. באשר לגורמים הדינאמיים צויינו לקיחת אחריות על ביצוע העבירות, דיווח על קיומה של משיכה מינית כלפי קורבן קטינה והבנת המניע לביצוע העבירות. מעריכת המסוכנות ציינה, כי על אף האמור, המשיב אינו סבור כי הוא מסוכן כלפי ילדות ואין מניעה מבחינתו כי ישהה בחברת ילדים ללא נוכחות מבוגר אחר. עוד הוסיפה, כי בעקבות הטיפול שעבר קיימת הבנה של חומרת המעשים והצורך להתרחק מקטינות, אך ללא תובנות רגשיות מעמיקות ומבוססות. לא ברור עד כמה אשתו מודעת לחומרת בעיותיו והאם היא יכולה לסייע בידו בזיהוי מצבי סיכון והימנעות מהם בעתיד.

המלצת יחידת הפיקוח

  1. בעקבות הערכת המסוכנות, בחנה יחידת הפיקוח בשב"ס ביום 31.12.14 את המשיב וציינה כי במהלך תקופת מאסרו הוא השתתף בטיפול במחלקה לטיפול בעברייני מין, וההתרשמות הינה כי הפיק מכך תועלת באופן חלקי בלבד. על יסוד הערכת המסוכנות ובחינת עניינו של המשיב, ולאחר שמצאה כי לא ניתן להשיג את מטרות הפיקוח והמעקב באמצעות תנאים מגבילים שפגיעתם פחותה, המליצה יחידת הפיקוח להטיל על המשיב צו פיקוח לתקופה של 24 חודשים בתנאים המגבילים הבאים: שיתוף פעולה מלא עם קצין פיקוח וחובת קיום מפגשים עמו, לרבות חובה להתייצב במרכז להערכת מסוכנות לצורך הערכת מסוכנות עתידית לקראת תום תקופת הפיקוח; איסור יצירת קשר עם המתלוננת והרחקה ממנה; איסור התחברות עם קטינות; וכן איסור לעבוד בעבודה הכרוכה בקשר וקרבה לקטינות.

טענות הצדדים

  1. הצדדים חלוקים ביניהם לגבי תנאי הפיקוח המומלצים על ידי היחידה לפיקוח על עברייני מין וכן לגבי משך תקופת הפיקוח. ב"כ המבקשת עומדת על קבלת התנאים המפורטים ע"י יחידת הפיקוח בשב"ס. מנגד, ב"כ המשיב טוען כי הערכת המסוכנות העדכנית, הקובעת רמת מסוכנות נמוכה-בינונית, מתעלמת מהקביעה בגזר הדין, לפיה מסוכנותו של המשיב נמוכה, כך שבפועל הערכת המסוכנות העדכנית קובעת רמת מסוכנות גבוהה יותר, וזאת לאחר שהמשיב ישב בכלא וריצה את עונשו במהלכו עבר הליך שיקומי-טיפולי. ב"כ המשיב לא התנגד לתנאים הנוגעים לאיסור יצירת קשר עם קורבן העבירה והרחקה ממנה, וכן לאיסור לעבוד בעבודה הכרוכה בקשר ישיר לקטינות; עם זאת עתר לקיצור משמעותי של תקופת הפיקוח והתנגד לעצם העמדת המשיב בפיקוח על ידי קצין הפיקוח ולסמכויות שהמבקשת עתרה ליתן לקצין הפיקוח.
  2. לטענת ב"כ המבקשת, חוות הדעת, שהוגשה לבית המשפט ביום 31.12.12 מטעם המרכז להערכת מסוכנות טרם מתן גזר הדין, הצביעה על מסוכנות בינונית-נמוכה, ואילו חוות הדעת העדכנית מצביעה על רמת מסוכנות נמוכה-בינונית. בהתאם למדרג רמות המסוכנות הנהוג במרכז להערכת מסוכנות, קיימות 6 דרגות: נמוכה; נמוכה-בינונית; בינונית-נמוכה; בינונית; בינונית-גבוהה; וגבוהה. כך, שבפועל לא מדובר בהחמרה אלא בהקלה במדרג. לטענתה, הקביעה בגזר הדין בדבר רמת המסוכנות הנמוכה נסמכה על חוות הדעת הפרטית מיום 11.3.13 מטעם המשיב, שהוגשה במסגרת הטיעונים לעונש.
  3. בדיון שנערך ביום 12.2.15 הורה בית המשפט על קבלת התייחסות לעניין זה מצד המרכז להערכת מסוכנות. בהבהרה שהוגשה לבית המשפט ביום 24.2.15 נמסר, כי טרם מתן גזר הדין הוגשו לבית המשפט שתי חוות דעת להערכת מסוכנות: האחת, מטעם המאשימה, שהצביעה על מסוכנות בינונית נמוכה; השנייה, מטעם ההגנה, שהצביעה על מסוכנות נמוכה. בית המשפט אימץ את חוות הדעת הפרטית, שאיננה הערכת מסוכנות כמשמעה בחוק. לטענת המרכז להערכת מסוכנות, קביעה משפטית לחוד ועמדה מקצועית לחוד, ואין הקביעה המשפטית יכולה לחייב את המומחה שמעריך את רמת המסוכנות להתבסס על חוות דעת העומדת בניגוד לדעתו ועמדתו המקצועית.
  4. ביום 12.3.15 הגיש ב"כ המשיב תגובה להבהרה וטען כי המרכז להערכת מסוכנות מסרב להפנים את גזר הדין, ושב על אותן טעויות שנעשו בהערכת המסוכנות שהועברה לבית המשפט עובר למתן גזר הדין. בנוסף טען, כי ב"כ המבקשת לא הצליחה להשיב לבית המשפט היכן ההבדל בבקשה להטלת תנאי פיקוח בין המשיב לבין משיבים אחרים שמסוכנותם נקבעה כגבוהה בהרבה.
  5. בתשובה לתגובה טענה ב"כ המבקשת כי ב"כ המשיב כלל לא ביקש לחקור את מעריכת המסוכנות בחקירה נגדית, ואף לא הציג חוות דעת עדכנית מטעמו הסותרת את הערכת המסוכנות העדכנית. עוד הוסיפה, כי התנאים המבוקשים הינם מידתיים וקשורים לנסיבות ביצוע העבירה ולרמת מסוכנותו של המשיב.

עד כאן הרקע וטענות הצדדים.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ