אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה לעצור עד למתן החלטה בעתירה להכריז על דוד בלומברג (סטפן אלעזרא) בר-הסגרה לצרפת

החלטה לעצור עד למתן החלטה בעתירה להכריז על דוד בלומברג (סטפן אלעזרא) בר-הסגרה לצרפת

תאריך פרסום : 30/11/2016 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
56590-11-16
28/11/2016
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
המבקש:
היועץ המשפטי לממשלה ע"י המחלקה לעניינים בינלאומיים פרקליטות המדינה
המשיב:
דוד בלומברג (סטפן אלעזרא) (עציר)
עו"ד איתן לירז ואח'
החלטה
לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב לפי סעיף 5 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954 (להלן – חוק ההסגרה), עד למתן החלטה בעתירה להכריז עליו בר-הסגרה (תה"ג 56517-11-16).

רקע

  1. ביום 17.11.16 נעצר המשיב על יסוד שתי בקשות שהגישה ממשלת צרפת לישראל ביום 28.2.16, להסגירו לידיה לשם ריצוי יתרת עונשי המאסר שהושתו עליו בגין עבירות כלכליות בהן הורשע (כפי שיפורט להלן); וכן על מנת להעמידו לדין בגין עבירת בריחה ממשמורת. עם מעצרו של המשיב, הוגשה עתירה להכרזתו כבר-הסגרה וכן הבקשה דנא, למעצרו עד למתן החלטה בעתירה.
  2. על פי בקשת ההסגרה, ביום 25.6.14 הורשע המשיב בבית המשפט לעניינים פליליים בעיר ליון שבצרפת בפסק דין חלוט ונדון ל-30 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירות של פשיטת רגל פלילית לפי סעיפים L654-1, L654-2, L654-3, L654-5, L654-6 לקוד המסחרי הצרפתי, עבירה שדינה 5 שנות מאסר וקנס בסך 75,000 אירו; שימוש לרעה ברכוש חברה בע"מ לפי סעיפים L241-3, L241-9 לקוד המסחרי הצרפתי, עבירה שדינה 5 שנות מאסר וקנס בסך 375,000 אירו; הלבנת הון בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 324-1, 324-2, 324-3, 324-4, 324-5, 324-6, 324-7, 324-8 לקוד הפלילי הצרפתי, עבירה שדינה 10 שנות מאסר וקנס בסך 750,000 אירו; ושימוש במסמך מזויף לפי סעיפים 441-1, 441-9, 441-10, 441-11 לקוד הפלילי הצרפתי, עבירה שדינה 3 שנות מאסר וקנס בסך 45,000 אירו.
  3. בנוסף, ביום 4.11.15, ובעודו מרצה את עונש המאסר שהושת עליו בגין הרשעותיו המפורטות לעיל, הורשע המשיב על ידי בית המשפט לעניינים פליליים בעיר גראסה שבצרפת ונדון לשנת מאסר בגין ניסיון מרמה לפי סעיפים 121-4, 121-5, 313-1, 313-3, 313-7, 313-8 לקוד הפלילי הצרפתי, שדינה 5 שנות מאסר וקנס בסך 375,000 אירו.
  4. עוד נטען בבקשה, כי ביום 24.11.15, לאחר שריצה 16 מתוך 30 חודשי המאסר שהושתו עליו בפסק הדין הראשון, לא שב המשיב מחופשה בת יומיים שניתנה לו, להמשך ריצוי יתרת מאסרו. ביום 26.11.15 נפתחה חקירה בגין הימלטות המשיב ממאסר, וביום 9.12.15 הוצא נגדו צו מעצר צרפתי. החקירה העלתה כי המשיב עזב את צרפת ביום 23.11.15 מיד עם שחרורו לחופשה, ככל הנראה לאיטליה, והגיע לישראל ביום 25.11.15. בבקשה צוין כי אין כל תיעוד על כניסתו של המשיב לישראל בדרכונים שהוצאו לו כדין, ולפיכך מועד כניסתו לישראל אינו ידוע למבקש.
  5. חומר הראיות התומך בבקשת ההסגרה כולל את פסקי הדין החלוטים נגד המשיב, במסגרתם הורשע ונידון לעונשי מאסר בפועל; מסמכים אודות בקשת המשיב ליציאה לחופשה; החלטת בית המשפט שנעתרה לבקשת המשיב ליציאה לחופשה; וכן דו"חות משטרתיים המפרטים את המאמצים הרבים שנערכו לאיתור המשיב לאחר שלא שב מחופשתו מהכלא.

טענות הצדדים

  1. לטענת ב"כ המבקש, המסמכים שצורפו לבקשת ההסגרה מבססים תשתית ראייתית מספקת נגד המשיב לכך שהורשע ונדון למאסר, וכן לכך שביצע לכאורה עבירה של בריחה ממשמורת;

עוד נטען, כי הבריחה ממשמורת המיוחסת למשיב, אשר כללה תכנון מוקדם, תחכום ותעוזה, מקימה חשש ממשי להימלטותו מאימת הדין גם ביחס להליך הכרזתו כבר-הסגרה. העובדה שאין כל תיעוד על כניסתו של המשיב לישראל מצביעה על יכולותיו לנוע ברחבי העולם באופן בלתי חוקי לכאורה, תוך טשטוש עקבותיו;

לא זו אף זו, משהורשע כדין, לא עומדת למשיב חזקת החפות ויש בכך להטות את הכף באופן ברור לטובת מעצרו;  

ב"כ המבקש אף ציינה את השיקול המיוחד של עמידה בהתחייבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה מדינת ישראל כלפי מדינות החתומות על האמנה;

לבסוף נטען, כי נוכח הראיות המוצקות נגד המשיב, ונוכח עילת המעצר נגדו – אין כל חלופת מעצר אשר תוכל לאיין את החשש המובנה מהימלטותו מאימת הדין.

  1. ב"כ המשיב, מצדו, אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך לטענתו אין כל חשש למסוכנות או לשיבוש הליכי משפט ועל כן יש לשחרר את המשיב בערובה או לחלופת מעצר. זאת, מאחר שמרכז חייו של המשיב בישראל, לאחרונה הוא נישא, אשתו בהריון, כך שהוא עבר שינוי והתבגר;

בנוסף נטען, כי העבירות שעבר המשיב אינן מן החמורות שבספר החוקים, בוודאי ביחס לעבירות אחרות שבגינן, בדרך כלל, מתבקשת הסגרה.  

לבסוף נטען, כי המשיב יסכים לתנאים מגבילים הדוקים ביותר הכוללים: פיקוח אלקטרוני; איסור יציאה מהארץ; הפקדת דרכונים; מספר מפקחים במשך 24 שעות ביממה; הפקדת ערבויות אישיות וערבויות צד ג'; שיעבוד נכס; והתייצבות יומית במשטרה.

  1. ב"כ הצדדים הפנו, מזה ומזה, לפסיקה התומכת בטיעוניהם.

דיון

  1. הלכה היא, כי השיקולים שבית המשפט נדרש לבחון במסגרת בקשת מעצר עד לתום הליכי ההסגרה דומים לאלו החלים בבקשות מעצר עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים בישראל על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים) (בש"פ 3453/11 ווין נ' מדינת ישראל, פס' 19 להחלטת כב' השופט י' דנציגר (13.5.11); בש"פ 5524/15 בן משה נ' מדינת ישראל, פס' 8 להחלטת כב' השופט י' דנציגר (19.8.15); בש"פ 725/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' אברג'יל, פס' 15-14 להחלטת כב' השופטת א' פרוקצ'יה (30.1.09) (להלן – עניין אברג'יל)). עם זאת, במסגרת הליכי הסגרה יש ליתן משקל מיוחד לחשש מפני הימלטות המבוקש מאימת הדין ולהתחייבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת את ההסגרה (בש"פ 5589/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 6 להחלטת כב' השופט א' גרוניס (4.8.10)). בית המשפט העליון עמד על כך בעניין אברג'יל:

"מסגרת השיקולים הרלבנטיים לענין מעצר בהליך הסגרה דומה, אף כי לא זהה לזו החלה בהליך מעצר רגיל. בשני ההליכים נשקלת תשתית הראיות, ונבחנת עילת מעצר. אלא שהמשקל הניתן לעילת המעצר, ובמיוחד זו המתמקדת בחשש להימלטות המבוקש, שונה בשתי המערכות. בהליך מעצר רגיל, מירווח הסיכון שניתן לקחת בשל חשש להתחמקות הנאשם מהדין (או שיבוש אחר בניהול המשפט) גדול ממירווח הסיכון הסביר שניתן לקחת בהליך הסגרה בשל טיבו המיוחד של ההליך ובשל מחוייבותה של המדינה לסייע באכיפת החוק במסגרת התחייבותה הבינלאומית. בהליך הסגרה ניתן לעילת המעצר בגין חשש להימלטות, ואף חשש לשיבוש הליכי משפט, משקל סגולי מיוחד בשל אופיו של ההליך, הטומן בחובו סיכון מובנה לתקלה, נוכח הקלות המאפיינת את תנועותיו של המבוקש בארצות העולם העומדת בדרך כלל ברקע בקשת ההסגרה, ונוכח עוצמתו של האינטרס הציבורי הכרוך בקיום חובותיה הבינלאומיות של המדינה" [שם, פס' 16].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ