אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה הנוגעת לפרסום קלטת שיחזור בעניינו של ארז אפרתי

החלטה הנוגעת לפרסום קלטת שיחזור בעניינו של ארז אפרתי

תאריך פרסום : 13/06/2010 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
17600-12-09
10/06/2010
בפני השופט:
1. חאלד כבוב - אב"ד
2. ד"ר דפנה אבניאלי
3. מאיר יפרח


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ארז אפרתי (עציר)
החלטה

האם יש להתיר פרסום קלטת תיעוד שיחזור שביצע נאשם, בטרם הוחל בשמיעת הראיות במשפטו? זו תמצית השאלה הניצבת להכרעה בענייננו.

הרקע העובדתי הרלוונטי

1.          המאשימה הגישה כתב אישום נגד הנאשם שבו ייחסה לו בין היתר עבירות של ניסיון לביצוע מעשה סדום בנסיבות אינוס בנסיבות מחמירות וניסיון אינוס בנסיבות מחמירות. הנאשם הודה בחלק הארי של הפרק העובדתי שבכתב האישום, כפר ביתרתו והעלה טענות הגנה המבקשות ליטול את העוקץ המשפטי מן ההודייה החלקית בעובדות. לשון אחר, הנאשם כופר באחריותו למעשים המיוחסים לו וטוען כי לא היה מודע למעשיו מחמת צריכת משקאות אלכוהוליים מזוייפים. עקב הכפירה החלקית, עומדת המאשימה על הוכחת כל העובדות שבמחלוקת. שמיעת הראיות במשפט טרם החלה. היא קבועה ליום 15.6.10. ביום 2.5.10 הגישה המאשימה תיק מוצגים. בין המוצגים שהוגשו, מצוי דיסק המתעד חזותית שיחזור שביצע הנאשם ביום 3.12.09 (ת/63; להלן: " קלטת השיחזור"). בו-ביום הורינו כי על הסניגוריה להודיענו, לא יאוחר משבעה ימים לפני פתיחת שלב הראיות, את עמדתה לגבי הגשה מוסכמת של ראיות.

2.          חברת החדשות הישראלית בע"מ (להלן: " חברת החדשות") עותרת להתיר לה לפרסם קטעים מקלטת השיחזור. לשיטתה, אמונה חברת החדשות, מתוקף תפקידה וחובתה המקצועית, על "דיווח אמין לציבור במדינת ישראל על אירועים והתרחשויות המעוררים מעצם טיבם עניין לציבור" (סעיף 1 לבקשה). על כן לאור הודיית הנאשם, חברת החדשות " מעוניינת ... לעסוק בפרשה במסגרת תוכניות החדשות שלה" (סעיף 3 לבקשה). הבקשה מעוגנת בטענה כי מדובר בפרשה בעלת חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה, שבה הודה הנאשם בעבירות מין ובתקיפה. זכות הציבור לדעת ולקבל מידע מרשויות הציבור בעניינים שעל סדר היום הציבורי, מהווה תנא דמסייע לקבלת הבקשה.

3.          הסניגוריה הודיעה ביום 24.5.10 כי אינה מתנגדת לבקשה.

4.          המאשימה מתנגדת לבקשה. עילתה המרכזית נעוצה ברצון לשמור על טוהר ההליך השיפוטי (ומהיבט אחר: החשש מ"זיהום" הראיות במהלך המשפט). חשיפת קלטת השיחזור עלולה להשפיע (אף שלא במודע) על גרסתם של עדי הראייה שנכחו בזירת העבירה בעת התרחשותה וחלקם אף שיחזרו את שאירע. כך הוא במיוחד עת עדותם של עדי הראייה טרם נשמעה.

המתווה הנורמטיבי

5.          הדין אוסר על פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה בלא רשות בית המשפט. איסור זה מעוגן בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב - 2002 (להלן: " חוק חקירת חשודים"), המורה כי העבריין צפוי לעונש של שנת מאסר. הוראה עונשית זו כלולה, כאמור, בחוק חקירת חשודים, שתכליתו הכללית היא " להבטיח את תקינותם של הליכי חקירת חשודים ואת זכויות הנחקרים ליחס הוגן ואנושי במהלך החקירה" (ע"פ 10994/08 מדינת ישראל נ' תורג'מן, ניתן ביום 14.5.09, פורסם במאגר נבו; להלן: "פרשת תורג'מן"). תכליתו של האיסור היא מניעת פגיעה בהליך המשפטי לגופו כמו גם  שמירה על פרטיותם וכבודם של מוסרי ההודעות או העדויות (בש"פ 4275/07 רשות השידור נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 17.9.07, פורסם במאגר נבו; להלן: "פרשת זדורוב").

6.          היקף תחולתה של הוראת סעיף 13 לחוק חקירת חשודים הוא נרחב: מעת היווצרותו של התיעוד ואילך, ללא קשר לשאלה אם יתקיים משפט פלילי אם לאו. נוכח כלליותו של האיסור מחד גיסא, ונוכח חוקתיותו של עקרון פומביות הדיון מאידך גיסא, התווה בית המשפט העליון בפרשת תורג'מן (בעיקר מפי כב' השופטת פרוקצ'יה) את האופן בו ראוי להפעיל את שיקול הדעת בשאלת מתן ההיתר לפרסם התיעוד. האיזון בין השיקולים השונים המתחרים על הבכורה, הן מן ההיבט המושגי והן מן ההיבט הקונקרטי, הוא אשר יכתיב את התוצאה הפרטנית שתידרש בכל מקרה ומקרה לגופו. איזון זה יביא בחשבון את הערכים שעליהם נועד איסור הפרסום להגן (ראשית, הפגיעה בפרטיותם ובכבודם של נחקרים או צדדים שלישיים שאינם מעורבים בחקירה; שנית, פגיעה ביעילות חקירות המשטרה בדרך כלל מחמת הרתיעה של נחקר פלוני מסירת גרסה שלמה לחוקריו, אם זו עלולה לצאת מחדרי החקירה ולהתפרסם בהרחבה בתקשורת; שלישית, השפעה אפשרית על האפשרות לנהל דיון שיפוטי ענייני, יעיל והוגן, והסטת הדיון מאולם המשפטים אל הזירה הציבורית) וכן את הערכים הנוגדים, התומכים בפרסום (דוגמת עקרון פומביות הדיון המקרין במישרין על חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ועל קידום תכלית השקיפות בחקירות המשטרה). כמו כן, יש להתחשב בשלב שבו מצוי ההליך הפלילי (לאמור: בשלב החקירה; לאחר הגשת כתב האישום; עם תום המשפט). מכאן, שהאיזון שנדרש עת היה ההליך בשלב מסויים, יכול שישתנה עם התקדמות ההליך הפלילי (אם כי אין הכרח בדבר). אין צריך לומר שבית המשפט נותן דעתו אף לעמדת הנאשם לבקשת ההיתר לפרסם, אם כי עמדת הנאשם אינה מכריעה בכגון דא. שיקול דעתו של בית המשפט אינו כרוך אחר עמדת הנאשם, שכן על בית המשפט לבחון את בקשת ההיתר מפרספקטיבה רחבה יותר מזו של הנאשם, והדברים מובנים.

7.          אנו סבורים כי ככלל, נקודת המוצא היא איסור הפרסום. התרתו היא החריג, במיוחד כאשר טרם הוחל בשמיעת הראיות. מבקש ההיתר נדרש לשכנע את בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות חריגות אשר מצדיקות חריגה מן הכלל (פרשת זדורוב).

מן הדין אל בעלי הדין

8.          בהינתן המתווה הנורמטיבי האמור, ולאחר הצפייה בקלטת השיחזור, אנו סבורים כי אין להיעתר לבקשה. להלן, נבאר הטעמים שבבסיס הכרעתנו.

9.          בשאלת מימד הזמן בו אנו מצויים, נדגיש כי חקירת המשטרה תמה, המאשימה גיבשה עמדתה והגישה כתב אישום ביום 15.12.09. מן הבחינה הדיונית, נפתח המשפט בכך שכתב האישום הוקרא לנאשם. תגובתו נשמעה. אולם, שמיעת הראיות טרם החלה. תיק המוצגים שהגישה המאשימה טרם הפך לחלק מחומר הראיות, שכן הנאשם טרם הביע את דעתו באשר להגשה מוסכמת של ראיות.פשיטא שנוכח טענות ההגנה של הנאשם, יהא עלינו להידרש לשמיעת ראיות לגופו של עניין ואפשר וניזקק לצפות בקלטת השיחזור.

10.      המאשימה סבורה כי פרסום קלטת השיחזור כבר בשלב מוקדם זה, שבו טרם נשמעה עדות כלשהי, עלול לשבש את הליכי המשפט. ביטויו של השיבוש האפשרי, הוא השפעה (גם אם בלתי מודעת) על עדויות עדי הראייה שנכחו בזירת העבירה. כך, למשל, סבורים אנו כי שמיעת עדויות עדי הראייה לאחר פרסום קלטת השיחזור, לא תאפשר לנו להתרשם בבטחה מגרסתם, קרי: אם זו מיוסדת על מה שראו ושמעו בזמן אמת, או שמא מבוססת היא על התרשמותם הישירה ממראה עיניהם בעת האירוע בשילוב עם החומר שבקלטת השיחזור, עד כדי כך שהשניים דבקו זה בזה והיו לאחד, שאינו בר הפרדה. השמירה על טוהר ההליך השיפוטי מהווה שיקול ראשון במעלה בשים לב לשלב הדיוני דהאידנא. כך, למשל, בפרשת תורג'מן, התיר בית המשפט העליון את פרסום הקלטת רק בשלב שלאחר הסדר טיעון והרשעת הנאשם בדין ועובר לגזירת הדין, שכן שוב לא היה חשש לפגיעה ממשית בהליך השיפוטי. לא זו בלבד, אלא שבפרשת תורג'מן לא היו צפויות להישמע עדויות העלולות להיות מושפעות מן הפרסום. כל אלה אינם מתקיימים בענייננו.

11.      לא שמענו מפי חברת החדשות כל טענה שיהא בה כדי להפיג את החשש מפני הפגיעה בהליך השיפוטי, ולא בכדי. ההצעה להשמיט קטעים כאלה או אחרים מקלטת השיחזור ולפרסם את יתרתה, שקולה בעינינו לאי פרסום הקלטת על קרבה וכרעיה, שכן אין בקלטת קטעים בני הפרדה שיאפשרו מצב שבו חלקה יפורסם וחלקה יוותר חסוי (פרט לקטע הפתיחה שבו מתועדת הסכמת הנאשם לבצע שיחזור ולקטע המסיים את השיחזור, וברור שלא בכך מעוניינת חברת החדשות).

12.      נציין כי חברת החדשות לא הצביעה על אותן נסיבות חריגות שבעטיין ראוי להתיר פרסום קלטת השיחזור כבר עתה. חשיבותו הציבורית של העניין או העניין הציבורי הרב הנטען להימצא בפרשה, אינם חורגים משורת הטעמים הרגילים המועלים כהצדקה לפרסום. הטענה כאילו אין לבדוק בציציות התקשורת בשאלת העניין הציבורי המחייב פרסום קלטת השיחזור, אין בה ממש ואף היא אינה עולה כדי הנסיבות החריגות המצדיקות את הפרסום. הוא הדין באשר לטענה כאילו הנאשם הודה בעובדות המקרה. אגב, טענה זו שהעלתה המבקשת, אינה מדוייקת. הנאשם לא הודה בכל העובדות שבכתב האישום אלא בחלקן בלבד כאמור לעיל. ברם, אפילו היה הוא מודה בכל העובדות, עדיין לא היה בכך כדי להצדיק חריגה מן הכלל. אין בפי חברת החדשות טענה דוגמת זו שהועלתה בפרשת תורג'מן, על אודות אופן התנהלות חקירת המשטרה, אשר משקף עניין ציבורי ממשי הראוי לקידום באמצעות פרסום הקלטת (וראו דברי כב' השופט רובינשטיין בעניין זה בחוות דעתו בפרשת תורג'מן).

13.      האיזון הכולל המתחייב מנסיבות העניין, הוא כאמור שאין להתיר לעת הזו את פרסום קלטת השיחזור. נקודת האיזון בנקודת הזמן הנוכחית אינה בהכרח נקודת האיזון הקבועה. כך, למשל, ייתכן וההתפתחויות במהלך המשפט תהיינה כאלה אשר לא תעמודנה לחובת איסור פרסום הקלטת.

14.      נוסיף ונציין כי חרף צפייתנו בקלטת השיחזור, לא ראינו לנכון לפרט את שראו עינינו, על מנת שלא נקהה את הטעמים המניעים את איסור פרסומה.

בטרם נעילה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ