אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק 1469/12

החלטה בתיק 1469/12

תאריך פרסום : 16/04/2012 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית הדין הצבאי לערעורים
1469-12
18/03/2012
בפני השופט:
סא"ל צבי לקח

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד קמ"ש ערן לוי
הנתבע:
אסמעיל פאדל אבראהים אלמצרי
עו"ד נרי רמתי
החלטה

המשיב נעצר בחודש מאי 2010, והוגש נגדו כתב אישום כעבור כחודש של חקירה. כתב האישום  כלל שבעה פרטי אישום שעניינם שוד כלי רכב תוך שימוש בכוח (שני פרטי אישום), מסחר בכלי רכב גנובים (שלושה פרטים), גניבת רכב ושיבוש הליכי משפט. עם הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בעקבות הליך הוכחות, זוכה המשיב לאחרונה מהעבירות העיקריות שבכתב האישום, שעניינן השוד והמסחר בכלי רכב גנובים, אולם הורשע ברוב דעות בעבירות של גניבת רכב ושיבוש הליכי משפט. מן הראוי לציין כי לדעת שופט המיעוט היה ראוי לזכות את המשיב גם מעבירת גניבת הרכב. בגין הרשעתו זו נגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל (עונש הנמוך מימי מעצרו) כמו גם מאסר מותנה.

עם מתן גזר הדין, ביום 12/3/12, ביקשה התביעה את המשך מעצרו של המשיב ל-72 שעות על מנת להגיש ערעור על הכרעת הדין המזכה בעיקרה. ערעור זו הונח לפתחו של בית המשפט לערעורים ביום 15/3/12. יחד עם ערעור זה הגישה התביעה בקשה למעצרו של המשיב עד למתן החלטה בערעור.

העניין שלפניי התמקד בשאלה האם ישנו מקום להמשך מעצרו של המשיב עד שיוכרע עניינו באופן סופי ויינתן פסק דין בערעורה של התביעה.

טענות הצדדים

התביעה הצבאית טענה כי יש להיעתר לבקשתה לעצור את המשיב עד תום ההליכים בערעור אותו הגישה. התביעה ציינה כי המעשים שיוחסו למשיב הינם חמורים. לטעמה, מעשים אלה הקימו בעבר, ועדיין מקימים, עילת מעצר של מסוכנות, ללא חלופת מעצר. התביעה ציינה כי אמנם המשיב זוכה בערכאה הראשונה, אולם לדעתה, סיכויי ערעורה טובים. התביעה ציינה כי ערעורה מסתמך על ניתוח ראיות ועל צפייה בסרטי וידאו מהחקירות של המעורבים השונים, שהוגשו כראיות בערכאה הראשונה, ועל כן אין לערכאה הראשונה יתרון ממשי כלשהו על פני ערכאת הערעור.

התביעה הוסיפה כי לנוכח חומרת העבירות, כמו גם רמת הענישה שנקבעה לשותפיו של המשיב שהורשעו באותן עבירות, הוא צפוי לעונש שיכול להיות בין ארבע לשש שנות מאסר בפועל. שחרורו לעת הזו עלול להוביל גם לחשש ממשי להימלטות מאימת הדין, לנוכח העונש לו הוא צפוי אם יורשע.

המשיב טען בתחילה לעצמו, אולם בשלב מאוחר יותר נאות לייצגו בהליך המעצר שלפניי עו"ד רמתי. המשיב ציין כי הוא מבקש להשתחרר, כי אחיו יוכלו לחתום ערבות בעבורו, כי מצבו הכלכלי קשה, וכי הוא מעוניין לראות את ילדיו. סניגורו של המשיב ציין כי מעצר לאחר זיכוי בערכאה הראשונה צריך להיות מקרה חריג ביותר וזהו אינו מקרה חריג. הסניגור הדגיש כי מדובר במי שכבר נקבע כי זוכה לאחר ששהה שנתיים במעצר, וכעת החשש להימלטותו מאימת הדין אינו גבוה, ולכל הפחות ניתן להפיגו באמצעות חלופה מתאימה.

המסגרת הנורמטיבית

מעצר לאחר זיכוי, בין באופן מלא ובין מעיקר העבירות, הינו חריג. לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בע"פ 5127/02 מדינת ישראל נ' עפיף דניאל, פ"ד נו(5) 267, 274-275:

"כאשר מבקשת המדינה לעצור נאשם עד תום ההליכים עליה להראות שיש בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה. בשלב זה של ההליך הפלילי נבחנת רק השאלה אם יש לעצור את הנאשם, ועדיין אין מתבררת חפותו או אשמתו. שלא כבהליך העיקרי, שבו מידת ההוכחה הנדרשת היא מעבר לספק סביר (עיינו, בין היתר, ע"פ 347/88 דמיאניוק נ' מדינת ישראל [9], בעמ' 644), הרי בהליך המעצר, כאשר טרם נסתרה חזקת החפות, מבוססת ההכרעה על תשתית ראייתית לכאורית הצופה אל המעצר בלבד. "הבחינה היא של חומר ראייתי גולמי שטרם עבר את העיבוד של ההליך הפלילי. התשתית הראייתית מבוססת על ראיות אשר אספה המשטרה, תשתית המשקפת את עמדתה הראשונית של המדינה. חומר הראיות לא עבר את מסננת החקירה הנגדית. עמדת ההגנה, באמצעות עדיה וראיותיה, לרוב טרם הוצגה" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת זאדה [10]), בעמ' 146). קיים אפוא הבדל מהותי בין ראיה לכאורה הנבחנת לצורך המעצר ובין ראיה הנבחנת לצורך הכרעת -הדין. ראיה לכאורה היא "...ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי" (פרשת זאדה הנ"ל [10], בעמ' 146), אולם פוטנציאל זה יכול שלא יתממש בסיום ההליך . אפילו היה ניתן לומר בעת פתיחת ההליכים כי בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת האשמה, הרי משניתנה הכרעת -הדין המזכה יש לקבוע כי בידי הנאשם "ראיה ניצחת" לכך שלא היה בראיות התביעה כדי להרשיעו. במצב דברים כזה יקשה מאוד על התביעה להראות שאף -על -פי -כן ולמרות הכול יש לעצור את הנאשם עד ההכרעה בערעור.

לפיכך בבואנו לבחון אם יש הצדקה להאריך את מעצרו של מי שזוכה עד להכרעה בערעור - הגוברת על זכותו לצאת לחופשי - יש לתת את הדעת, בעיקר, על טיב הטענות המועלות בערעור ועל "...הפוטנציאל הגלום בהן להשפיע על תוצאות הערעור" (ע"פ 111/99א שוורץ נ' מדינת ישראל (להלן - פרשת שוורץ [11]), בעמ' 280). לעניין זה יש לבחון, לדוגמה, אם דברים אמורים בהשגות על מימצאי מהימנות או בהשגות על פרשנות משפטית של הוראות דין . השיקול המרכזי שיש להביא אפוא בחשבון הוא סיכויי הערעור. ככל שסיכוייו הלכאוריים של הערעור גדולים יותר, תגבר הנטייה לצוות על מעצרו של מי שזוכה. כמו כן יישקלו גם מסוכנותו של הנאשם, חומרת העבירה, משך הזמן שבו היה נתון במעצר, החשש של הימלטות מן המעצר ושיקולים נוספים"  (ההדגשות שלי - צ.ל.)

באזור, השיקולים הינם זהים לאלה שנקבעו בישראל. עמד על כך כב' הנשיא משניות בעד"י 3175/08 התביעה הצבאית נ' זעאריר:

"לפיכך, אף באזור כשבאים אנו לדון בשאלת מעצרו של מי שזוכה בדינו עד תום ההליכים בערעור נפעל על פי העקרונות אשר מורה אותנו חוק המעצרים"

הבחינה שיש לערוך אינה כוללת רק את קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, אלא בנוסף גם את סיכויי הערעור. כאמור בעניין עפיף לעיל, כיום יש בידי המשיב ראיה ניצחת לחפותו והיא פסק דין מזכה בכל האמור בעבירות המרכזיות שבכתב האישום, שניתן פה אחד על ידי שלושה שופטים בערכאה הראשונה. וכפי שקבע כב' הנשיא משניות בעניין זעאריר:

"הנה כי כן, בל נשכח כי בעת הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים בערעור לא עסקינן יותר בנאשם אשר עומדת לו אך "חזקת החפות", אלא במשיב, אשר חפותו כבר הוכחה במשפט, ומשכך, נאשם זה יצא מחזקת חף מפשע, שאולי תוכח אשמתו, ובא בגדר חף מפשע, שחפותו הוכחה במשפט.משכך השימוש בסמכות המעצר יעשה באופן זהיר ביותר ורק לעיתים נדירות ובמקרים המתאימים"

מן הכלל אל הפרט

במקרה שלפנינו המדובר במשיב אשר נתון במעצר מזה קרוב לשנתיים. הוא זוכה מהעבירות העיקריות, כאשר נימוקי הכרעת הדין מתייחסים בעיקרם לממצאי מהימנות באשר לעדי התביעה המרכזיים. אכן, חלק מממצאי המהימנות מבוססים על ניתוח סרטוני וידאו שהוגשו כראיה, אולם לא רק על כך. כך למשל, בפרשה המתייחסת  לשוד רכב מסוג דוקאטו, לא הופלל המשיב באופן ישיר - עדות אחד המפלילים הינה עדות שמועה ואילו העדות השנייה מתייחסת לשלב שאחרי השוד עצמו. ביחס לשלב השוד, העדות היחידה הינה של המתלונן, מר אג'מן, לגביו צויינה מפורשות ההתרשמות השלילית מעדותו בבית המשפט. יש לומר כי ביחס לאירוע השוד הנוסף קבע בית המשפט כי יש להעניק משקל מלא לעדות המתלונן, מר צדוק, אולם אין להתעלם מכך שעד זה לא זיהה אף אחד מהמעורבים בשוד.

בית משפט קמא הוא זה ששמע את העדים בבית המשפט, והתרשמותו מעדותם שם הינה בעלת משמעות גם ביחס למסקנותיו באשר לניתוח סרטוני הוידאו. המדובר בנדבכים מצטברים. יתר על כן, בית המשפט מנה את הסתירות הרבות בין העדויות של המפלילים ובינן לבין עצמן, ואף נתן משקל לכך שלא נעשו בדיקות מצידה של המשטרה - כבדיקות זיהוי קול ומחקרי תקשורת  - אף שעלה בבירור הצורך לעשות כן. אין ספק כי ביצוע לפחות חלק מהבדיקות היה יכול לאשש או להפריך את עדויות המפלילים. בהעדרן של בדיקות אלה, המסקנות אליהן הגיע בית המשפט אינן מופרכות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ