אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק 002696/04

החלטה בתיק 002696/04

תאריך פרסום : 17/05/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
002696-04
20/07/2006
בפני השופט:
דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
1. רורברג קבלנות והשקעות (1963) בע"מ
2. מנחמי-בוני מגדלי דוד ר"ג בע"מ
3. מנחמי רן
4. מנחמי נילי

עו"ד רון זהבי
הנתבע:
1. עבדי אילנה
2. עבודי יעקב
3. שרר עפרה
4. שרר אהרון
5. אשר עדנה
6. אשר רוני
7. נציגות הבית המשותף-פרויקט

עו"ד דורון רוזנברג
החלטה

בפני בקשה לדחייה על הסף של תביעת משיבה מספר 7, נציגות הבית המשותף, וזאת מכוח תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

עובדות העניין:

עניינו של הסכסוך שבין הצדדים הוא פרוייקט מגורים אשר נבנה על ידי מבקשות 1 ו- 2 (להלן: "השותפות") בפרוייקט המגורים בשכונת תל ברוך בצפון בתל אביב (להלן: "הפרוייקט"). מדובר במתחם של 6 בתים משותפים ואשר בו 142 דירות מגורים. קומת המרתף משותפת לכל הפרוייקט בשטח כולל של 6,000 מ"ר. במסגרת הסכמי המכר של דירות בפרוייקט, הוצאו מחסנים במרתף, ובכללם השטח נשוא המחלוקת, מכלל הרכוש המשותף כדין. מחסנים אלה הוצמדו לאחת הדירות אותה רכשה מבקשת 2, שהשכירה את אחת מדירות הגג שברשותה למבקשים 4-3 יחד עם המחסנים שהוצמדו לדירה.

לאור העובדה כי מכירות הדירות בפרוייקט החלה טרם קבלת היתרי הבנייה גיבוש תוכניות סופיות, וכי לאחר הוצאת היתר הבניה הוצא היתר נוסף, ששינה את ההיתר הראשון, הוצא שטח המחסנים שבמחלוקת מהרכוש המשותף. בחוזיהם של רוכשים אחרים, שרכשו דירותיהם קודם להוצאת ההיתר הראשון, הוגדר שטח המחסנים בתשריט שצורף להסכם כ"שטח התעמלות".

שטח המחסנים, המוגדר בשונה אצל חלק מהדיירים, הוצמד לדירת הגג של משיבים 3-4 הינו במחלוקת. בכתב התביעה נתבקש בית המשפט להצהיר כי שטח אולם ההתעמלות, הממוקם במרתף, שייך לרכוש המשותף של הדיירים; ליתן צו המורה למבקשים 3-4 להשיב את אולם ההתעמלות לרשות הדיירים בפרוייקט; כמו כן נתבקש בית המשפט להורות למבקשים 3-4 להפסיק כל פעילות עסקית מטעמם בשטח אולם ההתעמלות, שכן נטען כי נעשה בו שימוש האסור על פי דין והוא מהווה מטרד לכלל דיירי הפרוייקט

טענות המבקשים

למבקשים שני טיעונים:

א.      נציגות הבית המשותף חרגה מסמכותה - בהסתמך על סעיף 69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969  (להלן: "חוק המקרקעין") המגדיר את סמכות הנציגות. אין לנציגות סמכות לעסוק בשאלות קנייניות.

ב.      נציגות הבית המשותף לא הוסמכה כדין להגיש את התובענה - דיירי הפרוייקט לא הסמיכו את הנציגות באמצעות פרוטוקול מסודר להגיש תביעה בשמם, אלא נהפוך הוא, חלק מן הדיירים מתנגד להליכים המשפטיים. באסיפת דיירים הוחלט להסמיך את הנציגות לפנות לקבלת ייעוץ בעניין, אך לא הייתה הסמכה מפורשת להגשת התובענה, ולא לממנה מהקופה הציבורית.     

טענות המשיבים:

טוענים המשיבים כי כחלק מסמכות נציגות בית משותף לפי סעיף 69 לחוק המקרקעין הוא להיות צד בכל הליך משפטי. יתרה מכך, היות שהפרויקט טרם נרשם כבית משותף, חלות עליו הוראות התקנון המצוי שבתוספת לחוק, מכוח סעיף 64 לחוק המקרקעין. עוד טוענים המשיבים כי הנציגות אף מוסמכת לפעול מכוח דיני השליחות בשם בעלי הדירות שהעניקו לה הרשאה כאמור, והפעילות תחייב רק את שולחיה.

דיון:

לבית המשפט סמכות לסלק תובענה עלה סף, כאשר גם אם תתברר התובענה עד תומה, לא יקבל התובע בסופו של יום את הסעד אותו הוא מבקש. הדין החל על בקשה לדחיה על הסף קבוע בתקנה 101 לתקנות שזו לשונה:

"101. דחיה על הסף

 (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

 (1) מעשה בית דין;

 (2) חוסר סמכות;

 (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע..."

הלכה היא כי בטרם תידחה תובענה, ינקוט בית המשפט במשנה זהירות, שעה שהוא בוחן את סיכויי התביעה ומקום שקיימת אפשרות כי לאחר שמיעת מסכת הראיות בתיק, תתקבל התובענה והתובע יזכה בסעד המבוקש, לא יורה בית המשפט על סילוק התובענה. זכות הגישה של תובע לערכאות הינה זכות חוקתית, אשר לגביה רווחת הדיעה בפסיקה כי יש להמעיט בהתרת סילוק תביעות על הסף, ויש ליתן לתובע יומו בבית המשפט. ההלכה מכירה בכך שעיקר עיסוקו של בית המשפט הוא בפתרון סכסוכים שבין הצדדים המתדיינים, והכלל העומד לנגד עיניו של בית המשפט הוא כי אין נועלים את שעריו בפני תובע המבקש לו סעד, אלא מטעמים כבדי משקל. (יפים לעניין זה דברי כב' השופט ריבלין בע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577).

המחוקק ייחס חשיבות לכינון נציגות בבית משותף, על מנת שזו תפעל לניהולו של הרכוש המשותף והחזקתו התקינה של הנכס. לכן, נקבע בסעיף 65 לחוק המקרקעין כי לכל בית משותף תקום נציגות לשם ניהול ענייניו. הנציגות, שהינה למעשה "וועד בית" נבחרת על ידי בעלי הדירות, ומשמשת כגוף מורשה מטעם כל בעלי הדירות בבית משותף. מקור הסמכות למעשי נציגות הבית המשותף נעוץ בסעיף 69 לחוק המקרקעין שזו לשונו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ