אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.פ. 2088/06

החלטה בתיק ת.פ. 2088/06

תאריך פרסום : 19/04/2007 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2088-06
02/11/2006
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד זהר גיאת
הנתבע:
1. ראמי אלגעאפרה
2. שרון טל אזרזר

עו"ד אחמד עואודה
עו"ד אנדרה רוזנטל
החלטה

נגד הנאשמים 1 ו-2 הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות מרמה והונאה בנסיבות מחמירות. לנאשם 1 (להלן: "הנאשם") יוחסו גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") כפרה בכל האישומים שיוחסו לה.

בטרם ניתנה תשובת הנאשם לכתב האישום, טען בא-כוחו, עו"ד אחמד עואודה, שלוש טענות מקדמיות, בהן תעסוק החלטה זו.

טענה ראשונה - חוסר סמכות עניינית

1.         לטענת ב"כ הנאשם, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בעבירות נשוא כתב האישום, מכוח הוראת סעיף 51(א)(1)(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לפיה הסמכות העניינית לדון בעבירות המנויות בחלק א' לתוספת השניה נתונה לבית משפט השלום, למעט אם החליט פרקליט המחוז להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי. לדבריו, החלטת פרקליט המחוז לא הוגשה יחד עם הגשת כתב האישום, ולפיכך בית המשפט המחוזי אינו מוסמך  לדון בו.

            ב"כ הנאשם מבקש לבטל את כתב האישום ולחלופין להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום בירושלים, וזאת בהתאם לסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"). לשיטתו, תיקון כתב האישום אינו אפשרי, שכן הוא כרוך בפגיעה חמורה בהגנתו של הנאשם, משום שמשמעות התיקון היא ייחוס עבירות חמורות יותר לנאשם שאינן בסמכותו של בית משפט השלום. עוד נטען, כי לא ניתן לרפא את הפגם על ידי הגשת הסכמת פרקליט המחוז בדיעבד: הדרישה להסכמה הינה מהותית ולא פורמליסטית ואין המדובר בתקלה בלבד; מדובר בפגם היורד לשורש ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום, וההחלטה נעשתה בהעדר סמכות ובידי מי שאינו מוסמך לכך על פי חוק. לתמיכה בטענתו הפנה ב"כ הנאשם לפסק הדין בע"פ 6/80 חסבלה נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(4) 725 (1980) (להלן: "פרשת חסבלה"), אשר אומץ, בהקשר אחר, על ידי חברתי, כב' השופטת ח' בן עמי (ת.פ. (מחוזי - ירושלים) 120/03 מדינת ישראל נ' ג'עברי (לא פורסם), החלטה מיום 10.7.03).

2.         בתגובתו טוען ב"כ המאשימה, עו"ד זהר גיאת, כי לפרקליט המחוז שיקול הדעת להחליט אם להגיש את כתב האישום במקרה דנן לבית המשפט השלום או לבית המשפט המחוזי, וזאת משום שהנאשם הואשם, בין היתר, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), המנויה בחלק א' לתוספת השניה לחוק בתי המשפט. לטענתו, החוק אינו כולל דרישה לצרף הסכמה כתובהשל פרקליט המחוז והדבר אף אינו נהוג, שכן כתבי אישום מוגשים דרך שגרה לערכאות השונות, ללא צירוף "מכתב החלטה".

            ב"כ המאשימה ביקש לאבחן את הפסיקה עליה סמך ב"כ הנאשם טיעוניו, וציין כי בענייננו מדובר בהחלטה בין מספר אפשרויות, פררוגטיבה מלאה של התביעה, שאין צורך להעלותה על הכתב, וזאת בניגוד למקרים אחרים בהם נדרשת הסכמה מיוחדת להגשת כתב אישום משום שמדובר בחריגה מהרגיל, כגון במקרים בהם נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום נגד קטין לאחר שנה מביצוע העבירה, ובמקרים בהם נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין של קטין ובגיר יחדיו. לפיכך נטען, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ניתנה כדין ובסמכות, לאחר הפעלת שיקול דעת, בחינת הראיות בתיק, הנסיבות המחמירות המפורטות בכתב האישום וחומרת העבירות.

3.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי אין בידי לקבל את טענות ב"כ הנאשם לעניין הסמכות העניינית.

סעיף 51(א)(1)(א) לחוק בתי המשפט מעניק את שיקול הדעת אם להגיש את כתב האישום לבית המשפט השלום או לבית המשפט המחוזי לגבי עבירות מסוימות, לפרקליט המחוז, וזו לשונו:

"(א) בית משפט שלום ידון באלה :

(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוז..." (ההדגשה שלי - א.פ.).

הסעיף האמור נוקט לשון " החלטה". במקרים אחרים בהם נדרשת "החלטה" של גורם מוסמך כלשהו במערכת התביעה נוקט החוק לשון " אישור" (ראה, למשל: סעיף 354(א) לחוק העונשין, שעניינו הגשת כתב אישום בעבירות מין מסוימות שנעברו בקטין, לאחר שחלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה), ולעיתים נוקט החוב לשון " הסכמה" (ראה, למשל: סעיף 4(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, שעניינו העמדה לדין של קטין ובגיר יחדיו; סעיף 14 לחוק הנ"ל שעניינו העמדה לדין של קטין לאחר שחלפה שנה מיום ביצוע העבירה). במקרים שמנינו, לרבות במקרה שלפנינו, לשון החוק אינה מחייבת כי ה"החלטה", או ה"אישור", או ה"הסכמה" יינתנו בכתב דווקא, זאת בניגוד למקרים רבים בהם החוק מחייב הסכמה בכתב מאת הגורם המוסמך (ראה, למשל: סעיף 9(ב) לחוק העונשין, שעניינו העמדה לדין על עבירת-חוץ; סעיף 123 לחוק העונשין, שעניינו העמדה לדין בעבירות לפי פרק ז' לחוק העונשין (עבירות ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים); סעיף 135 לחוק העונשין שעניינו העמדה לדין בעבירות של מעשי המרדה או פרסומי המרדה; סעיף 214(ד) לחוק העונשין, שעניינו הגשת כתב אישום בעבירה של פרסום והצגת תועבה; סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ד-1973, שעניינה העמדה לדין של אזרח או תושב ישראל בגין עבירת חוץ שהינה עבירה לפי הפקודה; ועוד). מטעם זה בלבד יש לדחות את הטענה בדבר העדר סמכות עניינית. די לי בהצהרת נציג המאשימה, בדיון מיום 12.9.06, כי אישור פרקליט המחוז להגשת כתב האישום בבית המשפט המחוזי ניתן לאחר התייעצות עימו, אם כי לא ניתן בכתב (השווה: ת.פ. (מחוזי - ת"א) 40136/05 מדינת ישראל נ' בולוס, תק-מח 2005(4) 4233 (2005); עתירה שהוגשה לבג"צ על ההחלטה בעניין זה נדחתה אף היא: בג"ץ 1620/06 סיד נ' פרקליטות מחוז תל אביב, תק-על 2006(2) 3364 (2006); כן ראה דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ (מחוזי - באר שבע) 7190/97 אלפסי נ' מדינת ישראל, תק-מח 98(1) 145 (1998), פסקה 5 ואילך, המקובלים עליי). גם לדידי, יש טעם בדברי הביקורת שנשמעו בפסיקה שהוזכרה, כי ראוי ורצוי שהתביעה תנהג ב"דרך המלך" ותעלה על הכתב החלטות ואישורים מעין אלו על מנת לייתר התדיינות מיותרת לעתיד לבוא.

בנוסף לאמור לעיל, גם פסק דינו של כב' השופט מ' שמגר בפרשת חסבלה, אינו יכול להועיל לנאשם, הן משום ששם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב, מה שאין כן בענייננו, והן משום שההסכמה האמורה ניתנה שם רק בדיעבד ורק במהלך הדיון בערעור, ואילו בענייננו הצהיר ב"כ המאשימה כי ניתן אישור בעל-פה עובר להגשת כתב האישום.

4.         למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם אם אניח שהחלטתו של פרקליט המחוז היתה צריכה להינתן בכתב, כפי שראוי היה לעשות, אינני סבור כי העדרה בטרם הוגש כתב אישום מוביל לבטלות כתב אישום או להעברתו לבית משפט השלום, וזאת בהסתמך על עיקרון הבטלות היחסית. בע"פ 10189/02 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3) 3505 (2005), נדונה שאלת נפקותו של אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום שעניינו עבירות מין בקטין לאחר שחלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה, אישור שניתן כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום, ורק לאחר שההליכים הגיעו לשעת מתן הכרעת הדין. כב' השופט א' גרוניס קבע כך:

"מבלי לקבוע מסמרות בעניין נראה, כי במקרה הרגיל, כאשר האיחור במתן האישור אינו רב וכאשר אין חשש שייגרם עיוות דין לנאשם, לא תהיה הצדקה לקבוע כי כתב האישום בטל מעיקרו..." (פסקה 9 לפסק הדין).

בענייננו, גם אם החלטת פרקליט המחוז תועלה על הכתב בשלב זה, בטרם נתן הנאשם תשובתו לכתב האישום, אין חשש שייגרם עיוות דין לנאשם, או כי תיגרם פגיעה חמורה בהגנתו, כטענת ב"כ הנאשם, ואין לקבל הטענה כי לנאשם יוחסו עבירות חמורות יותר רק משום שכתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי, שכן העדר החלטה של פרקליט המחוז להגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי לא היתה משנה את תוכנו של כתב האישום, או את העבירות בהן הואשם הנאשם.

5.         לאור האמור, לא מצאתי מקום להורות על ביטול כתב האישום או על העברתו לבית משפט השלום. למען הסדר הטוב, הנני מורה למאשימה להמציא, תוך 10 ימים מהיום, את החלטת פרקליט המחוז בדבר הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי.

טענה שניה - אי קיום "חובת השימוע"

6.         סעיף 60א' לחסד"פ, הדן ב"חובת השימוע", כותרתו "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע", ולמען הנוחות נביאו במלואו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ