אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.פ. 156/08

החלטה בתיק ת.פ. 156/08

תאריך פרסום : 28/12/2008 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
156-08
11/06/2008
בפני השופט:
נאוה בן-אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
הנתבע:
1. נאהד בן מוחמד אברהים ת.ז. 026322032
2. ויסאם בן ג'מאל חלבי ת.ז. 032739286
3. סלים בן סאלח סעד ת.ז. 028228484
4. איחסאן בן פרחאן עימראן ת.ז. 029130192
5. עפיף בן ג'דאללה טריף ת.ז. 057041006
6. סמי בן מרעי טרביה ת.ז. 033397175

עו"ד גזואי
עו"ד אסלאן
עו"ד זידן מטאנס
עו"ד אדי ערטול
עו"ד וסים דאקוה
עו"ד מחמד אטראד
החלטה

1.         בפניי בקשה מטעם נאשמים 2-6 להפרדת האישומים המיוחסים להם, וכפועל יוצא מכך העברת ההליך הפלילי הנוגע להם לבית משפט השלום בירושלים.

רקע

2.         כתב האישום שבפניי מתייחס ל- 6 נאשמים, והוא כולל 11 אישומים. נאשם 1, שהוא החוט המקשר בין כל האישומים, היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שוטר בשירות קבע במג"ב. בחלק הכללי נטען, כי נאשם 1 קשר קשר עם שני סוכנים שהופעלו בידי המחלקה לחקירות שוטרים, ובמסגרת הקשר מכר נאשם 1 לאחד משני הסוכנים הללו כדורי רובה מסוג M-16, אותם גנב מבסיסו. כמו כן דובר ביניהם על עסקה למכירת רובה מן הסוג האמור, אולם זו לא יצאה אל הפועל.

3.         בנוסף, כך קובע החלק הכללי, "סחרו הנאשמים בדולרים מזויפים עם מוסא ועם עזאם" (השניים האחרונים הם סוכני מח"ש הנ"ל).

4.         עבירות הנשק (ועבירות נלוות) מיוחסות לנאשם 1 בלבד. המדובר ב- 6 מתוך 11 האישומים. אישום נוסף (אישום 1), מייחס לנאשם 1 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. לנאשמים 2-6 אין כל קשר לעבירות אלה. אין חולק כי עבירות נשק מצויות בסמכותו של בית משפט זה.

5.         4 מתוך 11 האישומים עניינם בעבירות של זיוף שטר כסף, או קשירת קשר לזיוף שטר כסף. עבירות אלה ביצע נאשם 1 עם יתר הנאשמים, בכל פעם בהרכבים שונים. לנאשמים 2 ו-3 מיוחסות 3 מבין 4 עבירות הזיוף; לנאשם 4 מיוחסות 2 מבין העבירות הללו; ולנאשמים 5 ו-6 מיוחסת עבירה אחת. עבירות אלה, כשהן לעצמן, מצויות בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. נאשמים 2-6 מבקשים, כאמור, כי עניינם יופרד מעניינו של נאשם 1.

6.         הציר המקשר בין פרשיות הסחר בנשק לבין פרשיות הסחר בדולרים מזויפים, הוא נאשם 1, אשר על פי הנטען כלפיו הוא סחר גם בנשק וגם בדולרים המזויפים. בנוסף, מח"ש הפעילה אותם סוכנים סמויים כדי לאסוף ראיות נגד נאשם 1, וממילא נגד מי שהיה מעורב עימו בעבירות השונות.

7.         השאלה העומדת על הפרק היא, אם כן, האם בדין צרפה המאשימה את הנאשמים ואת האישומים לכתב אישום אחד.

החוק והפסיקה

8.         חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) הוא החוק המסדיר את האפשרות לצרף אישומים ונאשמים לכתב אישום אחד.

9.         הוראת סעיף 86, שעניינה צירוף אישומים, לחוק קובעת כך:

"מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע".

10.       וזה לשונה של הוראת סעיף 87 לחוק, העוסקת בצירוף נאשמים:

"מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת ..."

11.       עינינו הרואות, כי בכל הנוגע לצירוף אישומים, התייחס המחוקק במפורש וקבע, כי ניתן לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם עבירות המצויות בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. המחוקק לא התייחס מפורשות לשאלה האם מותר להאשים בכתב אישום אחד, המוגש לבית המשפט המחוזי, גם אותם נאשמים שאין מיוחסת להם עבירה המצויה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. לשאלה זו השיב בית המשפט העליון בחיוב (בדעת רוב) בע"פ 866/95 סוסן נ. מדינת ישראל (פ"ד נ(1), 793). אלה דבריו של כב' השופט א' מצא:

"סעיף 86 סיפא קובע, כי בנסיבות בהן מותר לצרף אישומים, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון גם בעבירות שכרגיל אינן בתחום סמכותו. ... ההיתר לצרף אישומים, לפי סעיף 86, חל כאשר האישומים 'מבוססים על אותם עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת'. יצוין, שקיומה של מסכת עובדתית המהווה 'פרשה אחת' עשויה, על פי סעיף 87, לשמש יסוד גם לצירוף נאשמים בכתב אישום אחד. ואולם להכשרת הצירוף של נאשמים צריכים להתקיים גם תנאים נוספים המנויים בסעיף 87.

המבנה המשפטי העולה משילוב הוראות הסעיפים 86 ו- 87 לחוק סדר הדין הפלילי הוא, איפוא, זה: על מנת להאשים בכתב אישום אחד מספר נאשמים, יש לעמוד בדרישות סעיף 87. ואולם, אם דרישות אלה מתקיימות, ניתן להתייחס לכתב האישום בו מואשמים אותם נאשמים כאל 'כתב אישום אחד', לא רק לצורך סעיף 87, אלא גם לצורך סעיף 86. סעיף 86, מצידו, מקנה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון גם בעבירות המסורות לסמכות בית משפט השלום, ובלבד שאלו מבוססות על אותה פרשה עובדתית שעליה מבוססות העבירות האחרות הכלולות באותו כתב אישום, ואשר הסמכות לגביהן מסורה לבית המשפט המחוזי" (שם, פסקאות 3 ו-4 לפסק דינו של השופט מצא).

12.       על זאת יש להוסיף, כי בידי בית המשפט נתונה הסמכות להפריד את הדיון גם אם התקיימו התנאים לצירוף, אם הוא סבור כי הצירוף גורם עיוות דין (ת"פ(י-ם) 1256/01 מדינת ישראל נ. יונה כהן ואח', תק-מח 2003(1), 38608).

13.       המסקנה המתבקשת היא זו: על מנת שניתן יהיה לצרף אישומים ונאשמים, צריכים להתקיים התנאים שבשני הסעיפים. תנאי לצירוף אישומים הינו, שהם מבוססים על אותן עובדות, על עובדות דומות, או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת. ככל שיגיע בית המשפט למסקנה, כי צירוף אותם אישומים, המצויים בסמכותו העניינית של בית משפט השלום היה כדין, משום שמתקיימים בהם התנאים המפורטים לעיל, ממילא ניתן יהיה להאשים בכתב אישום אחד אותם נאשמים, אליהם מתייחסים האישומים הללו, ובלבד שהתמלאו גם התנאים הקבועים בהוראת סעיף 87, היינו שהם צדדים לאותן עבירות או לחלקן.

14.       ובענייננו, על פי המבחנים הקבועים בהוראת סעיף 87 לחסד"פ, אין ספק כי ניתן היה להאשים את הנאשמים כולם, בכתב אישום אחד, לו הוגש לבית משפט השלום, בכל האישומים של זיוף כסף. על פי עובדות כתב האישום, וודאי שמתקיים בהם התנאי, שהם צדדים לעבירות או לחלקן, ושהמדובר בסדרת מעשים המהווים פרשה אחת. המאשימה התייחסה לעניין זה בפירוט בתגובתה בכתב לבקשה להפרדת הדיון, ואיני רואה צורך להרחיב. כך גם, אין ספק, כי ניתן היה לצרף את כל אישומי הסחר בנשק (והעבירות הנלוות), המיוחסים לנאשם 1, בכתב אישום אחד. נראה כי באישומים אלה מתקיימת כל אחת מן החלופות הקבועות בהוראת סעיף 86 לחסד"פ. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ