אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א 665/04

החלטה בתיק ת.א 665/04

תאריך פרסום : 12/10/2006 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
665-04,13907-05
13/12/2005
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
1. שובל דבי
2. ברוך שקד

עו"ד סולומונוב עמנואל
הנתבע:
1. עו"ד שחף נילי
2. יורשי המנוח ליאור פליישר ז"ל (הנתבעים 7-3)
3. דוריס פרקש
4. קורי א. אבוף
5. יהודה נ. אבוף
6. קליפורד ס. אבוף
7. מרים חיה פרקש
8. עו"ד שחף נילי (צד ג')

עו"ד י. לייזר
עו"ד רקפת ובנימין שפיים
החלטה

תביעה לאכיפת התחייבות למכירת מקרקעין בין מנהל עזבון לצד שלישי - האם בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי או של בית המשפט לענייני משפחה? על כך נסבה החלטה זו.

העובדות הצריכות לעניין

1.         המנוח ליאו פליישר ז"ל (להלן: " המנוח"), אשר התגורר בארצות הברית, נפטר ביום 4.9.2001 והותיר אחריו צוואה בעדים. ביום 11.2.2004 הורה בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בת"ע 3520/02, על קיום צוואתו של המנוח ומינה את המשיבה 1 למנהלת העיזבון (להלן: " מנהלת העיזבון"). יורשי המנוח, הם הנתבעים 2(א)-2(ה) (להלן: " היורשים"), חיים ומתגוררים בארצות הברית, ונציין כי אחד מהם הוא חסוי.

2.         בין נכסי העיזבון, נכס מקרקעין הידוע כגוש 18171 חלקה 37/1 ברחוב סוקולוב 17 בנהריה. הנכס הוא קרקע בשטח של כדונם, שעליה בנוי מבנה המשמש כיום את בית משפט השלום בנהריה, ומוחזק על ידי המדינה כדיירת מוגנת (להלן: " הנכס").

מנהלת העיזבון פרסמה הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס. התובעים (להלן: " הקונים") הגישו הצעה לרכישת הנכס, הפקידו ערבות, זכו בהתמחרות שערכה מנהלת העיזבון במשרדה והגדילו את הערבות בהתאם. הקונים ראו בהתנהלות מנהלת העיזבון כהתחייבות למכירת הנכס.

מנהלת העיזבון הודיעה לקונים, לאחר שזכו בהתמחרות, כי היורשים של העיזבון אינם מוכנים למכור את הנכס. לטענת הקונים, בינם לבין מנהלת העזבון נכרת הסכם מחייב, והודעתה של מנהלת העיזבון והימנעותה מלפעול לקבלת אישור בית המשפט לענייני משפחה למכירת הנכס, מהווה הפרת ההתחייבות למכירת הנכס.

            הקונים הגישו לבית משפט זה התביעה דכאן, ובה עתרו לאכיפת עסקת המכר של הנכס.

3.        מנהלת העיזבון טענה, בין היתר, כי הדגישה לאורך כל ההליכים הקשורים להצעת הנכס למכירה, שמכירת הנכס תלויה באישור היורשים שטרם נתקבל, וממילא לא נוצרה התחייבות למכירת הנכס.

היורשים מיוצגים בתביעה שלא על-ידי מנהלת העיזבון, ובינם לבינה נפתחה חזית, לאחר ששלחו הודעת צד ג' למנהלת העיזבון, לשיפוי בגין כל סעד שייפסק וכל נזק שייגרם להם אם תתקבל התביעה.

4.         המחלוקת המהותית בין הצדדים נסבה על שתי סוגיות מרכזיות:

(-) האם התגבשה התחייבות למכירת הנכס לקונים, והאם יכולה היתה להתגבש התחייבות כזאת, ללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, בהתחשב בכך שמדובר בנכס של העיזבון המנוהל על-ידי מנהל עיזבון.

(-) האם חרגה מנהלת העיזבון מסמכותה ו/או התרשלה בתפקידה בהליכי מכירת הנכס, ומה היקף ההרשאה שקיבלה מהיורשים ומבית המשפט לענייני משפחה לפעולותיה.

5.         היורשים העלו בכתב הגנתם טענת חוסר סמכות עניינית. לשיטתם, הסמכות העניינית לבירור התביעה, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. מנהלת העיזבון לא טענה להיעדר  סמכות עניינית, אך מתגובתה לבקשה לדחיית מועד מיום 5.4.2005, נמצאתי למד כי היא תומכת בגישת היורשים.

על הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה 

6.         בעקבות הקמת בית המשפט לענייני משפחה, תוקן סעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: " חוק הירושה") והסמכות העניינית הייחודית לדון בענייני ירושה הועברה מבית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"), קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט האמור, וסעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "ענייני משפחה".

            התכלית המרכזית שעמדה ביסוד חקיקתו של החוק היא לרכז את מלוא הסכסוך, באופן שיאפשר לערכאה אחת להקיף עד כמה שניתן את התמונה כולה, לרדת לשורשי המחלוקת ולנסות למצוא פתרונות כוללים, תחת שבעלי הדין ימצאו עצמם במצב בו נושאים מסוימים של הסכסוך, הסתיימו והוכרעו בעוד נושאים אחרים נותרו תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים. על מנת להגשים את תכלית החוק, ניטש מבחן "הסעד" ואומץ מבחן "סוג הסכסוך"- רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337; ע"מ 9948/04 פלוני נ. פלונית ואח' תק-על 2005(4) 349; ע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32.

            לשם כך, הוענקו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שונות. כך לדוגמה, סעיף 6(ה) לחוק, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למשוך תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון אצלו, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענייניו של אדם אחר שהוא צד לתובענה. וסעיף 6(ו) לחוק מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך.

            סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה  

7.         נחזור להגדרת "ענייני משפחה" בסעיף 1 לחוק, וניווכח כי לפנינו שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה:

סעיף 1(2): " תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". אין חולק כי חלופה זו אינה רלוונטית לענייננו, באשר איננו עוסקים בסכסוך שעילתו במשפחה.

            סעיף 1(6): " תובענה לפי חוקים אלה:...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ