אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 6402/04

החלטה בתיק ת.א. 6402/04

תאריך פרסום : 29/03/2007 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
6402-04
21/06/2006
בפני השופט:
ג. כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
דויטש יצחק
עו"ד אסף פוזנר
הנתבע:
1. ד"ר אורון דן
2. המרכז הרפואי שערי צדק

עו"ד שירה מאק-רזמוביץ
החלטה

1.         בפני בקשות הדדיות, מטעם שני הצדדים, למחיקת טענות שברפואה מכתבי הטענות של הצד שכנגד.

התובע הגיש תביעה לפיצויו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לפי הנטען, בשל התרשלותם של הנתבעים. ההתרשלות הנטענת מיוחסת לטיפולים רפואיים שניתנו לתובע במרכז הרפואי שערי צדק במהלך שנת 2000, ואשר בעקבותיהם התפתח אצלו אוטם מוחי אשר גרם לשיתוק בפלג גופו הימני ולנכות תפקודית המגעת כדי תלות מוחלטת בעזרת הזולת.

במצורף לכתב תביעתו הגיש התובע חוות דעת רפואית של הנוירולוג ד"ר א. ורטמן, הקובעת כי נותרו לתובע 100% נכות לצמיתות, ומפרטת את צרכיו בשל נכותו.

התובע נדרש לעמוד לבדיקתו של פרופ' רכס, מומחה לנוירולוגיה מטעם הנתבעים. במכתבו לב"כ הנתבעים מיום 2.2.06 הודיע ב"כ התובע כי בדעת התובע להקליט את הבדיקה עמו, וכי בעת הבדיקה יהיה נוכח עמו מלווה מבני משפחתו. ב"כ הנתבעים התנגד לביצוע ההקלטה. משהגיע התובע לבדיקה שנקבעה, סירב המומחה לבדקו אם תוקלט הבדיקה, מן הטעם שיש בכך משום פגיעה באתיקה הרפואית וביכולתו לתפקד כמומחה רפואי.

השתלשלות עניינים זו הניבה שתי בקשות: האחת, בקשתו של התובע למחיקת טענות שברפואה מכתב ההגנה, ולחילופין, אם יורה בית המשפט על בדיקתו בידי מומחה הנתבעים, כי יורשה להקליטה (בש"א 1061/06). השנייה, בקשת הנתבעים למחיקת טענות שברפואה מכתב התביעה, ולחילופין, להורות לתובע להיבדק ע"י פרופ' רכס, המומחה מטעם הנתבעים, ללא התניה של הקלטת הבדיקה ו"תוך שיתוף פעולה במתן מידע מלא המתייחס למצבו הרפואי או הטיפולים הרפואיים נשוא התביעה" (בש"א 1775/06).

2.         הדיון בשתי הבקשות התמקד, למעשה, בסוגיית זכותו של התובע להקליט את מהלך בדיקתו ע"י המומחה מטעם הנתבעים.

לטענת ב"כ התובע, זכותו של התובע היא להקליט את השיחות הנערכות עמו ולתעד את דבריו, בין באופן סמוי ובין באופן גלוי. הקלטת הבדיקה אף רצויה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית מלאה על מהלך הבדיקה, ואף המחוקק, במספר הוראות חוק, הורה על תיעוד חזותי של חקירה. עוד הוא טוען כי התובע נזקק לתיעוד בדיקתו של המומחה על מנת שניתן יהיה לאשר את דברי המומחה או להפריכם, מקום בו זה יסמוך מימצאיו על דברי התובע, מבלי שבית המשפט יידרש להכריע בין שתי גירסאות נוגדות. ב"כ התובע מפנה להחלטת כב' השופט (בדימוס) ע. קמא בעניין שושני, שם הותרה הסרטה של מהלך בדיקתה של תובעת ע"י מומחה מטעם הצד שכנגד (ת"א (י-ם) 377/95 שושני נ' ד"ר יגל ואח', החלטה מיום 3.1.96), ולהחלטת כב' השופט ב. אוקון בעניין ונונו (בר"ע (י-ם) 883/05 ונונו דניאל נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 5.3.06), שם נקבע כי לא ניתן לפסול מראש את התנאת התובע להקלטת בדיקתו, וכי ככל שיהיה בתנאים שהוצבו משום הכבדה על יכולת המומחה ליתן חוות דעתו, יובא הדבר בפני בית המשפט אשר יבחן בדיעבד אם יש מקום להפעיל תרופות נגד התובע.

לטענת ב"כ הנתבעים, סבור המומחה מטעמם, כי יש בתנאי שהוצב ע"י התובע כדי לפגוע באתיקה הרפואית וביכולתו לערוך את הבדיקה. עוד היא טוענת, כי בהצבת דרישה זו מופר האיזון בין הצדדים, מקום בו נעשית בדיקתו של התובע ע"י מומחה מטעמו ללא הקלטה וללא עין בוחנת, ואילו בדיקתו ע"י מומחה הנתבעים מבוצעת רק היא בתנאים של שקיפות. הנתבעים אינם חולקים על זכותו של התובע להקליט את הבדיקה באופן סמוי מבלי שזו תהווה האזנת סתר אסורה, אולם טוענים כי בנסיבות אלה תיבחן ההקלטה על איכותה, תנאיה ונסיבותיה באופן אחר.

הנתבעים מבקשים לקבוע, אפוא, כי התובע סיכל את הבדיקה ללא הצדק כדין, ולפיכך אין הוא רשאי להסתמך על טענות שברפואה בתחום הנוירולוגי. לחילופין, הם טוענים, כי ככל שתותר  הקלטת הבדיקה, יש לבצעה בידי גורם אובייקטיבי ומקצועי ולא בידי התובע.

3.         אין חולק בדבר זכותם של הנתבעים לדרוש העמדתו של התובע לבדיקת מומחה רפואי מטעמם. סירובו של תובע להיענות לדרישה כזו, או להיענות לה במידה מספקת, "ללא הצדק סביר", נושאת עמה סנקציה לפיה לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו באותו עניין (תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

בפרשת שילה נ' רצקובסקי, בחן בית המשפט העליון אם סירובו של תובע להיבדק על ידי מומחה הנתבעים היה "ללא הצדק סביר". כב' השופט (כתוארו אז) ברק, החיל בחוות דעתו על הדרישה להעמדת התובע לבדיקה, כמו גם על סירובו לעשות כן, את עקרון תום הלב, כמצוטט להלן:

...חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב", מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי... המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש, שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים... הנתבע רשאי להפעיל את כוח הדרישה, הנתון לו בתקנה 171 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אך הוא חייב לעשות כן מתוך התחשבות בבעל דינו. התחשבות זו אין פירושה ויתור על אינטרס ראוי להגנה. על-כן, אם יש צידוק ענייני לכך כי הבדיקה תיעשה בתל-אביב, רשאי הנתבע לעמוד על כך. אך בעניין שלפנינו, פרט לעמידה אנוכית על דרישתו לא גילה הנתבע כל טעם שהוא, מדוע יש לטלטל את התובע לתל-אביב. בנסיבות אלה, התנהגותו אינה עולה בקנה אחד עם דרישות ההגינות והסבירות (בר"ע 305/80 רפאל שילה נ' שלמה רצקובסקי, פ"ד לה (3) 449).

4.         התובע טוען, כאמור, כי הוא נזקק להקלטת הבדיקה על מנת שיהיה בידיו תיעוד נאמן של מהלך הבדיקה, ובעיקר של דבריו למומחה, ועל מנת לאפשר ביקורת שיפוטית מלאה על מהלך הבדיקה.

לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים משמעות רבה. זוהי ראיה בעלת משקל רב ולעיתים יש בה כדי לחרוץ את גורל ההתדיינות. חוות דעתו של מומחה רפואי מתבססת על תוצאות בדיקותיו של המומחה, על מומחיותו, ועל שיקול דעתו, ואולם זו מתבססת גם על שיחתו עם הנפגע, על תלונותיו ועל תשובותיו לשאלותיו. לשם ההמחשה ניתן להפנות למכתבים שהוחלפו בין הצדדים:  משטען ב"כ התובע כי בדיקת המומחה "אינה אמורה להשתרע על שאלות ביחס לאירוע (מעין "חקירה נגדית")", השיבה ב"כ הנתבעים, כי אין להציב מגבלות על דרך פעולתו של המומחה וכי זכותו של האחרון ליטול אנמנזה לפי הנדרש (ראה חילופי המכתבים שצורפו לבש"א 1775/06). אותה אנמנזה הניטלת מן הנבדק, עוסקת אף היא בעניינים שבמחלוקת. לא אחת נדרשים מומחים אשר נתנו חוות דעתם לבית המשפט להיחקר על תוכנה של חוות דעתם, לרבות ביסוסה על האנמנזה שניטלה מן הנבדק. לא מן הנמנע, אם כן, כי אותה הקלטה אכן עשויה לסייע בישובה של מחלוקת בעלת חשיבות העלולה להתעורר במהלך ההתדיינות, ואף לסייע לבית המשפט בהכרעתו. לתובע, אם כן, אינטרס לגיטימי בתיעוד מהלך בדיקתו על ידי המומחה.

5.         האם לנתבעים אינטרס נגדי המונע תיעודה של הבדיקה באמצעות הקלטה? המומחה מטעם הנתבעים טען, כך על פי טענת ב"כ הנתבעים, כי יש בהקלטה כדי לפגוע באתיקה הרפואית וביכולתו לתפקד כמומחה רפואי. טענה זו נטענה באורח כללי בלבד מבלי שפורטה טיב הפגיעה או ההכבדה הנטענת.

באשר לאתיקה הרפואית, בהעדר פירוט לא מצאתי כיצד זו תיפגע ע"י ביצוע ההקלטה. אם בטענה זו מכוון המומחה לחיסיון החל בדרך כלל על יחסי רופא-חולה, הרי אין הדבר רלבנטי לענייננו. אכן, ככלל, מוגן שיחו של חולה עם רופאו בחיסיון. זה מיועד להגן על פרטיותו של החולה ולהבטיח כי עניינים כמוסים הנוגעים למצב בריאותו של החולה או לטיפול הרפואי שקיבל לא יהפכו לנחלת הכלל. מסיבה זו, מקום בו ויתר החולה על החיסיון שוב זה אינו עומד לרופא. אלא שבענייננו אין עסקינן כלל ביחסים שבין רופא ובין חולה הנזקק לשירותיו. בדיקתו של תובע ע"י מומחה רפואי מטעם הצד שכנגד איננה בדיקה לצורך ייעוץ או טיפול רפואי ואיננה כפופה לכללי החיסיון, וההיפך הוא הנכון. הבדיקה מיועדת על מנת להביא את פרטיה ותוצאותיה בפני בית המשפט ובעלי הדין. המידע שהופק מן הבדיקה, לרבות דבריו של התובע במהלך בדיקתו, מהווים ראיה, ולעיתים ראיה מרכזית, בהליך המשפטי.

באשר להכבדה העלולה להיגרם מן ההקלטה, ניתן לשאול מדבריו של בית המשפט, שעה שעסק בסוגיית הקלטת דיוני בית המשפט על ידי בעל דין, כדלהלן:

...פעולת ההקלטה, מעצם טבעה, כרוכה בהפרעה מסוימת בניהול המשפט. על-כן מן הראוי הוא שלא להחל בהקלטה בטרם הופנתה תשומת-לב בית המשפט לכך ובטרם נדרשה הסכמתו. בהפעילו את שיקול-דעתו, אם ליתן היתר אם לאו, על בית המשפט לפעול בסבירות. עליו לאזן בצורה ראויה בין הערכים והעקרונות הקובעים לעניין. הערכים והעקרונות העיקריים הם פומביות הדיון, הגינות הליכי המשפט, חופש הביטוי והאוטונומיה של הרצון הפרטי. נקודת המוצא של השופט צריכה להיות, כי החלטה סבירה היא החלטה המאפשרת הקלטה באולם, וכי צריכות להיות סיבות מיוחדות כדי לבסס החלטת סירוב סבירה. אכן, בדרך כלל אין כל סיבה שלא להיעתר לבקשת ההקלטה. ההקלטה עשויה לשמש מטרות ראויות, כגון הכנה להמשך המשפט, התעמקות והבנה טובה יותר באשר למה שהתרחש באולם בית המשפט...עם זאת, בנסיבות מיוחדות עשויות להיות סיבות ראויות לסירוב, כגון חשש סביר להפרעה למהלך התקין של הדיון באולם, כגון הפרעה או הפחדה של עדים או פגיעה סבירה אחרת בדרך ניהול המשפט. בדומה, נסיבה העשויה להצדיק סירוב ליתן היתר הינו חשש סביר כי ייעשה שימוש שלא כדין בתוצאות ההקלטה, כגון העברת ההקלטה לעדים שאינם נוכחים באולם בית המשפט. בהקשר זה יש להתחשב גם באפשרות ליתן היתר, תוך הגבלתו בתנאים... (ראה בג"צ 305/89 שמחה ניר, עו"ד נ' בית משפט השלום (תעבורה) למחוז חיפה, מה (3) 203, בג"צ 6371/94 אריה דרעי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, מט (1) 133).

בדומה, גם כשמדובר בבדיקת תובע ע"י מומחה הצד שכנגד, עשויות להיות נסיבות שיש בהן כדי להצדיק סירוב להקלטת הבדיקה. בענייננו, כאמור, הועלתה טענת ההכבדה ללא פירוט והנמקה וממילא לא ניתן להתייחס אליה. בהתאם, אין להתייחס לטענת ב"כ הנתבעים לפיה "יכול להיות" שבבדיקה עצמה יש משום סוד מקצועי,  אשר הועלתה כלאחר יד וללא פירוט או תמיכה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ