אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 63045/04

החלטה בתיק ת.א. 63045/04

תאריך פרסום : 17/11/2008 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
63045-04 בית,155683-08
21/05/2008
בפני השופט:
חיים טובי

- נגד -
התובע:
יעקב (בן ארי) וגדני
עו"ד י. ברמי ואח'
הנתבע:
1. מרל אגזדה ז"ל באמצעות בעלה ויורשה על פי דין
2. קרלין נוהי
3. רבקה (בן אחרי) וגדני
4. שלמה וגדני

עו"ד רן מסיקה ואח'
החלטה

1.         זוהי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין (פסיקתא) מיום 17/4/07 (להלן: " פסק הדין"), לפיו צווה המבקש, על ידי מותב זה, לפנות את הדירה שברחוב המעפילים 95, חולון, איריס 8, חולון (להלן: " הדירה").

            כמו כן חוייב המבקש לשלם למשיבות חוב דמי שכירות בסך של 17,024 ש"ח, את הוצאות המשפט בסך 1,737 ש"ח וכן שכר טירחת עורך דין בסך 7,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

            פסק הדין ניתן על בסיס החלטתי מיום 28/3/07 (להלן: " ההחלטה") לפיה נדחתה בקשת המבקש והמשיבים הפורמאליים (בבש"א 187070/04) למחיקתה של הכותרת בסדר דין מקוצר, לסילוק התביעה על הסף בהעדר יריבות ולמתן רשות להתגונן מפני תביעת המשיבות לפינויים מהדירה ולתשלום דמי שכירות שבפיגור (להלן: " התביעה").

2.         בהחלטה האמורה קבעתי כי המבקש ורעייתו המשיבה הפורמאלית 3 (להלן - "רבקה"), שכרו יחדיו את הדירה מהמשיבות בשכירות חופשית מכוחו של הסכם שכירות מיום 6/6/02 (להלן: " הסכם השכירות"), אותו הפרו יסודית עקב אי תשלום דמי השכירות - ומן הדין להורות על פינויים מהדירה ולחייבם בתשלום דמי השכירות על פיו.

            טענת המבקש לסילוק התביעה על הסף בשל העדר יריבות נדחתה על ידי, שכן לצורך הכרעה בתביעה הנסמכת על יחסי שוכר ומשכיר, אין צורך להכריע כלל ועיקר בשאלת זכותו הקניינית של המשכיר במושכר, אלא די שיוכח כי המחזיק קיבל את החזקה בו מאת המשכיר.

            משהוכח בעליל - כך קבעתי בהחלטתי - כי המבקש ורעייתו קיבלו את החזקה בדירה מאת המשיבות, לא תשמע טענה מפי המבקש - השוכר, כי אלה האחרונות אינן בעלות זכויות קנייניות בה.

            טענת המבקש כי הוא החזיק בדירה עובר לחתימת הסכם השכירות, נמצאה בלתי נכונה, וזה בלשון נקייה.

3.         בבקשה דנן, עתר המבקש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, אשר הוגש על ידו לבית המשפט המחוזי בע"א 3098/07 (להלן: " הערעור").

            לטענתו סיכויי הערעור טובים ביותר, זאת מן הנימוקים אשר פורטו בכתב הערעור, ואם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין טרם מתן פסק דין בערעור, יגרם לו נזק בשל הליכי ההוצל"פ הננקטים כנגדו " המעיקים על מהלך חייו התקין".

            המבקש הטעים בבקשתו כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתו לשלם את הכספים שהושתו עליו בפסק הדין, הוא ייאסר לשווא במידה ויזכה בערעור.

            מנגד טענו המשיבות בתגובתן, כי יש לדחות הבקשה נוכח העדר סיכוי לקבלת טענות המבקש בערעור, בשל כך שהאחרון מחזיק בדירה לא לו, בלא זכות ובלא לשלם דמי שכירות בגין השימוש בה.

            המשיבות הדגישו בתגובתן, כי המבקש ורעייתו רבקה עושים את כל שלאל ידם, בתחבולות אין ספור, על מנת לדחות ולעכב הליכי הפינוי מהדירה, זאת במטרה לזכות בפיצויים בגין פינויים הימנה, זאת על "גבן" של המשיבות.

            עוד טענו המשיבות כי המבקש לא הצביע על נזק בלתי הפיך אשר ייגרם לו באם לא יעוכב פסק הדין, שכן המבקש יכול לשכור דירה אחרת למגוריו תחת אשר ישהה בדירה בלא תשלום דמי שכירות.

כך או כך, טוענות המשיבות כי אין להורות על עיכוב פסק הדין, למצער, באשר למרכיב הכספי שבו, שכן לא נטענה כל טענה בדבר העדר אפשרות של השבת המצב לקדמותו, באם יתקבל הערעור.

בתשובה לתגובה, שב המבקש וטען כי סיכויי הערעור טובים המה, במיוחד נוכח טענתו בדבר טעות בזיהוי הדירה ובמיקומה.

4.         כידוע לכל, כלל הוא, כי זוכה על פי פסק דין זכאי, דרך כלל, לממשו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת, לכשעצמה, מלהוציאו אל הפועל, אלא אם קיים טעם מיוחד המצדיק עיכובו.

            טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה בהצטברותם של שני תנאים: האחד - סיכויים טובים לזכייה בערעור והשני - הקושי בהשבת המצב לקדמותו באם ימומש פסק הדין ולאחר מכן יתקבל הערעור [ראו: ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב, פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403].

            עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, עליו לערוך איזון בין האינטרסים של הצדדים אולם " בהתנגשות בין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס הזוכה, שכן ההנחה היא כי פסק הדין בו נקבעו זכויותיו הוא נכון ..." [בע"א 4232/14, בש"א 4403/94 רחל וייצמן ואח' נ' מסודי דאודי, תק-על 94(3) 2278].

            כשמדובר בפסק דין פינוי, נשקלת האפשרות להחזרת המצב לקדמותו, וכשמדובר בדירת מגורים, מטבע הדברים, ננקטות אמות מידה זהירות יותר [רע"א 11700/05 חברה נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם)].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ