אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 59469/05

החלטה בתיק ת.א. 59469/05

תאריך פרסום : 26/05/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
59469-05
23/02/2006
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
1. אמנון זכרוני
2. מירי זכרוני

עו"ד ברוך רוזנטל
הנתבע:
1. דוידזון מאיר
2. דוידזון חנה

עו"ד רונן אורן
החלטה
  1. המבקשים היו הבעלים של דירת מגורים המצויה ברחוב ויצמן 12 בגבעתיים (להלן: " הדירה") עד ליום 3.11.1995.

במועד האמור נכרת הסכם מכר, בו רכשו המשיבים מאת המבקשים את         זכויותיהם בדירה.

2.   משהתברר למשיבים, כי זכויותיהם בדירה טרם נרשמו וכי טרם הוסדר הענין על-ידי המבקש 1, הגישו תביעתם לנזקים בגין הפרת הסכם המכר ואי רישום הגג שמעל לדירה כרכוש צמוד לדירה.

  1. התביעה דנן הוגשה ביום 6.12.2005 והיא נסמכת על עילה חוזית בנוגע להפרת הסכם המכר, טעות או הטעיה, ועל עילה נזיקית של רשלנות בכל הקשור לייצוג בעסקת המכר. סכום התביעה-350,000 ש"ח.
  2. טענותיהם העיקריות של המשיבים בתביעתם הינן, כי המבקשים ערכו בפניהם מצג לאורו אף נקבעה ושולמה התמורה החוזית, כי לדירה הוצמד גג אשר נכלל בממכר על פי ההסכם.  המשיבים מסתמכים על הסכם המכר בו נכתב כי: " בהסכם שנרשם בלשכת רישום המקרקעין הוקנתה למוכרים זכות השימוש בגג הבית המשותף כמפורט בהסכם מיוחד שנרשם בלישכת רישום המקרקעין.

הצדדים מבקשים  להבהיר כי  זכות שימוש זו מוקנית לקונים רק לגבי שטח הגג שמעל לדירה שרכשו. יתרת השטח שמעל לדירת בני הזוג אלגרה ויצחק גוגי מוקנית לבני הזוג גורגי, כך שבפועל  זכות השימוש מחולקת בין בעלי הדירה316/25 0המוכרים והקונים בעתיד) לבין דירה 316/25 (בני הזוג גורגי").

  1. המבקשים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

טענות הצדדים

6.      לטענתם המבקשים העסקה הושלמה בשנת 1995 ואושרה לרישום בלשכת רישום המקרקעין בשנת 1996.  התביעה הוגשה רק כעשר שנים לאחר מכן ולכן  התיישנה.

  1. המשיבים טוענים מנגד, כי תקופת ההתיישנות מתחילה בשנת 2004, שעה שנודעה להם עובדת אי רישום זכויותיהם בגג הדירה על-שמם. המשיבים מפנים לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, וטוענים, כי מכיוון שהיו מיוצגים  על-ידי המבקש 1, סמכו עליו ועל הטיפול מטעמו, בהיותו עורך-דין מכובד.

דיון

  1. איתור המועד הנכון להתגבשות עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מרוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג, תוך ניסיון לאזן בין אינטרס המזיק מחד ואינטרס הניזוק מאידך, ותוך שמירה על אינטרס הציבור כולו מן הפן השלישי (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח (4) 558).
  2. לצורך האיזון בין שלושת האינטרסים שלעיל, קבע המחוקק את התקופות הנקובות בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ולפיו:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא, בשאינו מקרקעין - שבע שנים..." 

בסעיף 6 נקבע, כי " תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

  1. לכלל האמור בסעיף 6 לחוק ההתיישנות ישנם מספר חריגים, אשר בהתקיים אחד מהם אין מונים את תחילת תקופת ההתיישנות מיום היווצרות העילה, אלא ממועדים מאוחרים יותר.

אחד החריגים קבוע בסעיף 8 לחוק:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. "

11.  בהתאם להוראת סעיף 8 הנ"ל ולפסיקה, נדחה מועד תחילת ההתיישנות בהתקיים ארבעה תנאים: נעלמו מן התובע עובדות; העובדות הן מהותיות היורדות לשורשה של עילת התובענה; חוסר הידיעה נבע מסיבות שלא היו תלויות בתובע; התובע לא יכול היה למנוע אותן סיבות אף בנקטו זהירות סבירה (ראה: ז' יהודאי דיני התיישנות בישראל (תמר, כרך א', 1991), 204, ע"א 148/89 שיכון עובדים נ' עזבון יוסף בליבאום ז"ל ואח', פ"ד מט(5) 485, 497).

  1. בתחום דיני החוזים, מקובל העיקרון, כי המועד לגיבושה של עילת תביעה לצורך תחילת מרוץ ההתיישנות בקשר להפרת חוזה הוא בדרך כלל מועד הפרת ההסכם הנטענת (ע"א 3599/94 יופיטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נ(5) 425). אם ההפרה לא נתגלתה ביום בו התרחשה בפועל, תידחה תחילת המנין ליום בו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).
  2.  לצורך בחינת טענת ההתיישנות בשלב מקדמי זה, ניזון בית המשפט מכתבי הטענות בלבד. לפיכך, על הטוען לדחיית מועד תחילת מנין ההתיישנות לטעון זאת במפורש בכתב התביעה, תוך פירוט העובדות התומכות בה.
  3. לטעמי, המשיבים עמדו בנטל זה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ