אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א 565/03

החלטה בתיק ת.א 565/03

תאריך פרסום : 23/07/2007 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
565-03,5735-06
25/01/2007
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
ראובן בן ציון ת"ז 12034823
עו"ד פואד חיר ואח'
הנתבע:
1. חזן דוד ת"ז 06744813
2. דרי יחיאל ת"ז 059823509
3. ימין רפאל ת"ז 057902348

עו"ד קדוש נעמה
החלטה

בקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי לפי סעיף 42ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971, בעקבות תביעת נזקי גוף שהגיש המשיב כנגד המבקשים בעוולת תקיפה, בהתבסס על הרשעת המבקשים בפלילי. 

מכח סמכותי לפי תקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מחליט על יסוד הבקשה, תשובת המשיב ותגובת המבקשים לתגובה. 

          העובדות הצריכות לעניין

1.         נגד המבקשים ונגד המשיב נפתחה חקירת משטרה בעקבות קטטה בה היו מעורבים. בהמשך, נשלחה הודעה למבקשים כי התיק נגדם נסגר, שכן נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדתם לדין.

למעלה משנה לאחר מכן, ביום 15.11.1998, הוגש נגד המבקשים כתב אישום בגין תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות לגבי אותו אירוע (ת"פ 5958/98). במקביל, הוגש גם כתב אישום נגד המשיב בגין תקיפה חבלנית, בו הואשם כי תקף את המבקש מס' 1. ב"כ המשיב הודיע לבית המשפט כי בכוונתו לפנות בבקשה הדדית לסגירת התיקים, ובהמשך פנתה ב"כ המבקשים דאז לראש לשכת תביעות חיפה בבקשה לסגירה הדדית של התיקים.

עם תחילת שמיעת הראיות בתיק הפלילי, חזרה בה התביעה מכתב האישום נגד המשיב, אך לא עשתה כן לגבי המבקשים. ביום 22.2.2000, לאחר שנשמעו ראיות התביעה ובמסגרת הסדר טיעון, הורשעו המבקשים בהתאם להודאתם בעבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 + 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ודינם נגזר (להלן: " פסק הדין בפלילי").

2.         המשיב הגיש התביעה דכאן, ובה עתר לחייב את המבקשים לפצותו בגין הנזקים שגרמו לו בשל התקיפה נשוא ההרשעה, תוך שהוא מסתמך על פסק הדין הלילי, כראיה לכאורה בהתאם לסעיף 42א' לפקודת הראיות.

          טענות הצדדים

3.         הנתבעים-המבקשים הגישו בקשה להביא ראיות לסתור את פסק הדין לפי סעיף 42ג' לפקודת הראיות. לטענתם, הם הודו בשעתו בעבירה במסגרת הסדר טיעון משיקולים פרקטיים שבבסיסם הרצון לסיים את המשפט במהרה, על רקע מחדליה של המשטרה בחקירת הפרשה. בנוסף, גם נגד המשיב  - שהוא בעל רישום פלילי בגין עבירות אלימות שונות - הוגש תחילה כתב אישום בגין אותה קטטה, אישום שבוטל ללא הנמקה. נוכח כל אלו, גורסים המבקשים, שיש מקום לאפשר להם להביא ראיות לסתור, למניעת עיוות דין ולהוכחת טענות ההגנה שלהם, ובעיקר טענה של רשלנות תורמת המיוחסת למשיב עקב חלקו בקטטה.

            לטענת המשיב, אין בטענה של רשלנות תורמת כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור. המבקשים היו מיוצגים בהליך הפלילי והודו בכתב האישום לאחר שמיעת ראיות התביעה, ומשכך, הם מושתקים מלבקש כיום להביא ראיות חדשות.

          פסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי והבאת ראיות לסתור

4.         סעיף 42א' לפקודת הראיות קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין פלילי חלוט המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אם המורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי.

            לעניין זה נקבע בפסיקה, כי כאשר פסק דין פלילי מבוסס על הודאת הנאשם, רואים את העובדות בכתב האישום כמוכחות כלפיו והן יהוו את ה"ממצאים" שבפסק הדין - ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט פ"ד מא(4) 327 (1987). ההנחה היא, ש" בית משפט אינו מרשיע אדם אלא לאחר שאשמתו הוכחה מעל ספק סביר, ולכן אין צידוק להתעלם ממנה לצורך שכנועו של בית משפט אחר" ו" חקירה ודרישה שנעשתה על ידי שופט פלילי ראויה לעמוד בחזקת אמת" - ע"א 350/74 חברת מ.ל.ט בע"מ נ' ממן פ"ד כט(1) 208 (1974); י' קדמי, על הראיות, (חלק שלישי) תשס"ד-2003, עמ' 1353. פסק הדין הפלילי, יכול לשמש ראייה גם נגד זרים, מי שלא היו צדדים במשפט הפלילי - ע.א. 4256/91 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' שידלובסקי, פד"י מ"ט (5) 141 (1996).

לרציונלים העומדים בבסיס הוראת סעיף 42א, ראה ד. פרידמן "פסק דין פלילי כראיה במשפט אזרחי" הפרקליט כה(א) 92, כה(ג) 372, תשכ"ט-1969, שם מצביע המחבר על הרציונלים הבאים:

א. עקרון העקביות המחייב למנוע סתירות בפסיקת בתי המשפט.

ב. בהליך הפלילי נדרשת מידת הוכחה גבוהה מזו שבהליך האזרחי ולכן יש לחייב הנתבע במשפט האזרחי מדרך של קל וחומר.

ג. בהליך הפלילי כבר ניתנה לנתבע הזדמנות להתגונן וניתן לו יומו בבית המשפט, ואין מקום להטריח את בית המשפט שוב ולעורר בהליך האזרחי פלוגתאות שכבר הוכרעו כנגדו בהליך הפלילי. 

5.         סעיף 42ג' לפקודת הראיות קובע כדקלמן:

"הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין".

            המבקשים טוענים לרשלנות תורמת מכרעת מצד המשיב, בכך שפתח בקטטה והשתתף בה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ