אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 52384/03

החלטה בתיק ת.א. 52384/03

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
52384-03
10/01/2006
בפני השופט:
סובל משה

- נגד -
התובע:
פתחיה שרה
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ סניף הרצלייה
החלטה

כללי

1.        בפני בקשת רשות להגן בפני התובענה שבכותרת. כתב התביעה הוגש במקור על סך של 68,945 ש"ח בגין יתרת חוב בשני חשבונות בנק אשר ברשותה של המבקשת. מסכום החוב שהיה קיים בחשבון 512998, על סך 12,751 ש"ח - נפרע עפ"י הודעת המשיב, בדיון מיום 28.6.05 סך של כ- 12,000 ש"ח, ויש להפחיתו מסכום התביעה ולעדכן את סכום התביעה בהתאם.

          

           המבקשת הגישה 2 בקשות רשות להגן, האחת ביום 19.5.04 מספר 167396/04 והשנייה ביום 16.10.05 אשר הינה הבקשה שבפנינו.  בדיון מיום 31.10.05 הודיע ב"כ המבקשת בפתח הדיון, כי הבש"א הנוכחית כוללת את כל טענות הנתבעת ואין צורך להתייחס לבקשות הקודמות.

טענות המבקשת

2.        למבקשת טענת קיזוז כנגד הבנק על נזקים שגרם לה. לטענתה זו צירפה חוו"ד מומחה אשר כימת את הנזקים.

           הטענה אשר הועלתה בבר"ל הראשון ונזנחה בבר"ל השני הייתה בדבר אילוץ המבקשת ע"י הבנק לסגור כספים בכלים פיננסיים שונים כנגד מתן אשראי.

           בבר"ל השני טוענת המבקשת כי הבנק גרם לה לרכוש חסכונות, פיקדונות וכיו"ב כנגד אשראי.

בגין תוכניות חיסכון נגרם לה נזק בסך של לפחות 60,883 ש"ח.

כמו כן לאורך השנים הומלץ לה לרכוש ניירות ערך, קרנות נאמנות משום שהתשואה בהן טובה יותר מאשר בתכניות חיסכון.

בחשבון מספר  512998 חושבה הריבית עפ"י בסיס של 360 ימים במקום 365 ימים. עפ"י חישוב המומחה מגיע הנזק לסך של  5,890 ש"ח.

הבנק חייב אותה בעמלות בגין החזרי שיקים והחזרי חיובים שהיו נמנעים אילו נהג הבנק בהגינות. סכומי העמלות הללו הגיעו כדי סך של 2,286 ש"ח.

סך הכל עומדת למבקשת טענת קיזוז בסך של  69,059.4 ש"ח כאשר סכום זה איננו סופי לאור חסרונם של מסמכים רבים אשר הבנק ממאן למסור.

טענות המשיב

3.         יש לדחות את בקשת הבר"ל של המבקשת באשר אין בה כל פירוט, לא ביחס לתוכניות החיסכון, לא באשר לטענת ניירות הערך, לא בטענת הפיקדונות ואף לא בטענת העמלות. הטענה היחידה המפורטת נוגעת לכך שהמבקשת הגיעה להתייעץ עם מנהל הסניף בנוגע להשקעת כסף שהיה ברשותה. וכל זאת מרצון, וללא כפייה.

  • כמו כן אישרה המבקשת בחקירתה הנגדית כי איש לא מנע ממנה להזרים כספים  מהחסכונות לטובת "סגירת החובה".

באשר לטענת "360 הימים", הרי שהינה מתייחסת לחשבון שכבר איננו בגזרת התביעה ולא ניתן לקזז סכום שאיננו קצוב כאשר מדובר בעסקה שונה.

דיון והכרעה

4.         בית המשפט בבואו לבחון האם ליתן רשות להתגונן, אין הוא נזקק לשאלת מהימנות הגרסה (ע"א2418/90רלפו (ישראל) בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ, פ"דמ"ז(5) 133, 138) , ועל המבקשת לא מוטל להראות באיזה אופן היא מוכיחה את טענותיה. בית המשפט מסתפק בבחינה הראשונית האם בהנחה שיתקבלו טענות המבקשת יש בהן כדי להעמיד למבקשת הגנה ולו לכאורה(ע"א518/87ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תק-על 93 (3) 1337 . ע"א 604/81,455/81  מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518.ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש.לווין עמ' 677 -675), ואולם, כאשר יסוד ההגנה שבוסס בתצהיר מתמוטט בחקירת המצהיר עלתצהירו, והגנתו מתגלית כ"הגנת בדים", לא נעתר בית המשפט לבקשה (ע"א102/83 ל.ג.ל. כרמיאל בע"מ נגד בנק לאומי בע"מ,פ"ד מ"א(1) 253, 257).

            על בסיס ההלכה המשפטית יש לבחון את טענות הגנתה של המבקשת.

5.        טענת הקיזוז הראשונה והעיקרית של המבקשת נובעת מכך שהבנק גרם לה לרכוש חסכונות, פיקדונות וכיו"ב כנגד אשראי.

            טענה זו עולה בסעיף 14 לתצהירה של המבקשתכך:

"הבנק לאורך השנים היטעה אותי והמליץ לי להשקיע כספים  בפיקדונות, תכניות חיסכון, ני"ע וקופות גמל על חשבון יתרות חובה בהן הייתי"

באשר לטענת החסכונות ממשיכה המבקשת וטוענת כי לאחר מות בעלה הגיעה מרצונה להתייעץ עם מנהל הסניף בנוגע להשקעת כסף  שהיה ברשותה. וכי אימצה - מרצון, ללא שום כפייה, את עצתו להשקיע בחסכונות, ולא בדירה.

לאור העובדה כי זנחה המבקשת את טענת הכפייה מהבר"ל הראשון, אינני מוצא בטענה זו, כפי שעלתה בבר"ל השני, דבר אשר יכול להעיד כי נכפה עליה לסגור את הכספים בחסכונות, תחת השקעתם בדירה. וכי יכולה היום המבקשת לטעון כי אילו הכסף האמור היה מושקע בדירה, היה הוא בטוח יותר או פחות? או שמא יתרת החובה שלה הייתה נמנעת?

כמו כן, בחקירתה הנגדית כאשר נשאלה המבקשת מדוע לא יזמה מהלך של העברת כספים מהחסכונות לסגירת יתרת החובה?

"כך עשיתי בתחנות היציאה של התוכניות. לא כל פעם  הסכימו למשוך כשרציתי, הציעו לי לחכות לתחנה הבאה כדי לא להפסיד ריבית. התוכניות היו ל-7 שנים, כל שנתיים  ניתן היה למשוך, אם החריגה הייתה לפני שנתיים או שנתנו לי הלוואה כנגד החריגה, או שהגענו לתחנה ואז משכנו"

                        ( פרוטוקול הדיון מיום 31.10.05, עמ' 8 שורות 10-14)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ