אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 28556/05

החלטה בתיק ת.א. 28556/05

תאריך פרסום : 10/11/2008 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
28556-05,172663-05
08/11/2005
בפני השופט:
סובל משה

- נגד -
התובע:
בנק המזרחי סניף ראשי
הנתבע:
1. דוד כהן
2. לילי כהן

החלטה

1.         התובע הגיש כנגד הנתבעים כתב תביעה בסד"מ המתייחס ליתרות חובה בשני חשבונות:

            חשבון מס' 346278 אשר נפתח על שמו של הנתבע ולאחר מכן הצטרפה הנתבעת כבעלים נוסף משותף בחשבון.

            חשבון             מס' 056646 אשר נפתח על שמו של הנתבע בלבד.

            בגין שני החשבונות נתבע הנתבע לשלם סך של 227,757.13 ש"ח, ואילו הנתבעת נתבעת לתשלום החוב בסך 197,409.69 ש"ח.

2.         הבקשה למתן רשות להתגונן נתמכת בתצהיריהם של שני הנתבעים.

            עיקר הטענות מועלות בתצהירו של הנתבע  ובתצהירה של הנתבעת  היא מאמצת את טענות ההגנה שפורטו בתצהירו של בעלה, ומוסיפה טענה משל עצמה.

            לטענתה של הנתבעת יש לדחות את התביעה כנגדה הואיל ובפועל לא ביצעה כל פעולה בחשבון המשותף ולא ביקרה בסניף התובע, למעט במועד פתיחת החשבון המשותף.

            הנתבעת מודה כי חתמה על מסמכי פתיחת החשבון המשותף מתוך כוונה להיות שותפה בחשבון, ואולם לא היה לה מושג לגבי המתרחש בחשבון, שכן בעלה ניהל את כל הפעילות מול התובע.

            אין כל ממש בטענת ההגנה העצמאית שמעלה הנתבעת, שכן בחתימתה על החשבון המשותף קיבלה על עצמה התחייבות לכל פעילות בחשבון, גם אם בפועל לא ביצעה פעולות, ומי שביצע את הפעולות הוא שותפה לחשבון, בעלה, נתבע מס' 1.

            על פי תנאי ניהול החשבון די בחתימתו של אחד מהבעלים על מנת לפעול בחשבון, וכל חיוב הנוצר על ידי מי מבין השותפים מחייב את כולם.

            טענתה של הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה מהטעם האמור, נדחית על הסף.

3.         הלכה פסוקה כי די לנתבע המבקש לקבל רשות להתגונן כי יציג הגנה ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו הרשות להתגונן, ואולם יחד עם הלכה זו קבעה ההלכה הפסוקה כי נתבע המבקש לקבל רשות להתגונן לא יצא ידי חובתו בהעלאת טענות כלליות או סתמיות ועליו לפרט את טענותיו בלשון ביהמ"ש בע.א. 543/86 פד"י מב (3) בעמ' 343: " מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות...".

            כמו כן נקבע בע.א. 465/89 פסקי דין מה (1) עמ' 70, כי הרשות להתגונן לא תינתן כדבר המובן מאליו, על מנת שלא ייהפך ההליך לחוכא ואיטלולא וכי על הנתבע לפרט בתצהירו מסכת שלמה של הגנתו.

            כמו כן לא תינתן רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים.  

            עוד קבעה הפסיקה כי בתביעת בנק כנגד לקוחו בגין יתרת חוב בחשבון, די לתובע שיצרף את הסכם ההתקשרות, ואת דף החשבון האחרון בדבר יתרת החוב.

            במידה וזקוק הנתבע לדפי חשבון נוספים או למסמכים אחרים לצורך הגנתו, עליו לפנות לבנק ולקבלם.

            לא הועלתה בפני טענה בדבר העדר מסמכים ולמעשה ניטען במפורש כי בכוונתם של הנתבעים לבקש בדיקת מומחה  אשר תכמת את טענותיהם רק בשלב ההוכחות. 

            לעניין חובת הפירוט ראה גם ע.א. 2418/90 פד"י מז (5) עמ' 131.

4.         על פי תנאי ההתקשרות שבין הצדדים חשבונו של הבנק מהווה ראיה לכאורה לנכונות החוב הנטען, ואם טוען הנתבע כי החשבון אינו נכון עליו להציג מערכת חשבונאית מפורטת  לגבי החוב " הנכון" לשיטתו.

            אם ההגנה הינה הגנת קיזוז, דהיינו שטוען הנתבע כי בשל מחדלי הבנק יש להפחית מיתרת החוב סכומים כגון חיובי יתר של ריבית, או נזקים כספיים שגרם הבנק בהתנהגותו או במחדליו כגון נזק שנגרם בשל התניית שירות בשירות, בכל המקרים האמורים יש לפרט את סכומי הנזקים  בגין כל אחת מהטענות, ולא רק זאת, אלא שאף יש להציג את התחשיב החשבונאי באופן מפורט המביא לתוצאה הכספית הנטענת.

            ראה בעניין זה ע.א. 82/81 פד"י לז (2) עמ' 359 וכן ע.א. 453/83 פד"י לט (3) עמ' 20 וכן ע.א. 579/85 פד"י מ (2) עמ' 767.

            טענת קיזוז יש לטעון ולפרט בדרך שמפרטים נזק בכתב תביעה, ואין לקבל את טענת ב"כ הנתבעים לפיה די שטען את הטענה הכללית, ואילו את פירוט הנזק יביא בשלב ההוכחות.

5.         עיון בתצהירו של הנתבע מעלה כי התצהיר איננו מפורט במידה הנדרשת, וכולל טענות כלליות וסתמיות ובלתי מפורטות בעליל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ