אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א 1126/06

החלטה בתיק ת.א 1126/06

תאריך פרסום : 02/12/2007 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי חיפה
1126-06,11701-07,11693-07
19/08/2007
בפני השופט:
יצחק עמית

- נגד -
התובע:
יבגני ספיבק
עו"ד עידן גולדנברג
הנתבע:
1. ולנטינה (ויקה) מלניקוב
2. עו"ד שמעון אולמן
3. עו"ד אבי אליוב
4. סונברט בע"מ
5. מיכאל גנדלסמן
6. מרק נוביקוב
7. יבגני קופמן
8. יואל גרינצייג

עו"ד שושנה אטד
החלטה

1.         שתי בקשות להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 

            מכוח סמכותי עפ"י תקנה 241(ד) אני מחליט על יסוד הבקשה ותגובת המשיב (לא הוגשה תשובה לתגובה).

            העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בפסק הדין החלקי מיום 13.6.2007 (בש"א 5531/07), ועל מנת לקצר בדברים, יש לראותן כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו.

2.         איני רואה להרחיב באשר לתנאים ולכללים שנתגבשו בפסיקה להחלת תקנה 519 - וראה, לדוגמה, החלטתי בבר"ע 1793/07 י.ב.ג.ל ניהול נ' בכר (פורסם בנבו, 8.7.2007) והאסמכתאות שם.

על פניו, המקרה שלפנינו הוא מקרה קלאסי להורות על הפקדת ערובה. זאת, מאחר שסיכויי התביעה לכאורה אינם גבוהים - ולו נוכח השיהוי הניכר והסכמי הפשרה למיניהם - והן מאחר שהמשיב-התובע הוא תושב חוץ, שלא ידוע כי יש לו נכסים בארץ, ויש חשש כי המבקשים לא יוכלו להיפרע את הוצאותיהם, אם תידחה התביעה כנגדם. 

3.         שלא כטענת המשיב, הנטל להוכיח שיש לו נכסים בארץ, אינו מוטל על המבקשים-הנתבעים אלא עליו, מן הטעם הפשוט, שהמידע נמצא בידיעתו האישית, והוא יכול בנקל לפרט אילו נכסים יש לו בארץ. משלא הוגש תצהיר על ידי המשיב לעניין זה, די בכך כדי לקבל את הטענה העובדתית שאין לו נכסים בארץ.

ודוק: איני סבור כי שגגה טכנית של  המשיב גרמה לו שלא להגיש תצהיר. אי הגשת תצהיר על ידי המשיב, כבר הכריעה את הכף לדחיית תביעתו כנגד הנתבע 2, כפי שעולה מסעיף 9 לפסק הדין החלקי מיום 13.6.2007. מי שנכווה ברותחין בוודאי נזהר בצוננין, ואם מצא המשיב למרות זאת, שלא להגיש תצהיר בצירוף לתגובתו כאן, יש להניח שהדבר נעשה בכוונת מכוון. 

4.         גם אם אתעלם מכך שהמשיב לא הגיש תצהיר, הרי שבתגובתו נאמר כי יש לו נכסים בארץ, תוך הפנייה לנספחי הבקשה בבש"א 5531/07 ומהתגובה שהוגשה לאותה בקשה. בש"א 5531/07 עניינה בטענת הנתבע 2 למעשה בית-דין (טענה שנתקבלה), וייתכן שהמשיב נתכוון לבש"א 5532/07 שעניינה בהפקדת ערובה. מכל מקום, עיינתי בשתי הבקשות ובתגובות המשיב בשתי הבקשות, ומצאתי שמהמשיב טען שם (ללא תצהיר) כי יש לו נכסים לא מעטים בארץ " לרבות (לפי סעיף 1.3 להסכם) סכום של כ-200,000 ש"ח ששולם על ידי חברת הביטוח 'כלל' והופקד בנאמנות".

צר לי לקבוע כי טענה זו גובלת בהטעייה של בית המשפט. על פי סעיף 1.3 להסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 23.4.2001, הכספים אמורים היו להשתחרר בחלוף חמש שנים מפטירת המנוח והמשיב היה אמור היה לקבלם על פירותיהם. המנוח נפטר ביום 17.7.2000, כך שחלפו כשנתיים מאז הועברו הכספים למשיב. מי לידי המבקשים יתקע שהמשיב הותיר כספים אלו בארץ? והיכן הם נמצאים?

5.         נותרה אפוא טענת המשיב כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה על הסף, נוכח התקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי) תשכ"ט-1968, אמנה שישראל הצטרפה אליה (להלן: " תקנות האמנה").

המשיב הוא אזרח גרמניה, שהיא אחת מהמדינות שהצטרפו לאמנה ומנויות בתוספת לתקנות האמנה. תקנה 28 שכותרתה " פטור מערובה להוצאות משפט" קובעת כלהלן (הדגשה שלי - י.ע.):

"(א)  תובע או מתערב, שהוא אזרח אחת המדינות בעלות האמנה ושמקום-מושבו באחת מהן, לא תצווה עליו רשות שיפוטית, מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום-מושב או מקום-מגורים, ליתן בטחון או ערובה לפרעון הוצאות-משפט שנתבע עלול להוציאן ושהתובע או המתערב עלולים להתחייב בהן כלפיו במשפט.

  (ב)  מנהל בתי-המשפט רשאי להורות כי האמור בתקנת-משנה (א) לא יחול על אזרח אחת המדינות בעלות האמנה שמקום-מגוריו הקבוע אינו בישראל, אם אותה מדינה אינה נוהגת לפי תקנה זו לגבי אזרח ישראל שמקום-מגוריו הקבוע אינו בתחומה".

מכאן טענת המשיב, כי בית המשפט אינו רשאי להשית עליו ערובה להבטחת הוצאות המבקשים לפי תקנה 519.

6.         דין הטענה להידחות.

כללי אמנת האג נועדו למנוע הטלת חיוב בערובה, אך ורק משום היותו של התובע אזרח זר, להבדיל מנימוקים אחרים להטלת הערובה - ת.א. (מחוזי ת"א) 1019/94 ישפה אינג'יניריס (אינטרנשיונל) בע"מ נ' Montovane stavby praha corp, דינים מחוזי כו(7) 135 (1994).

לשון אחר, אין בתקנה 28 הנ"ל כדי לאיין את הכללים שהתגבשו בפסיקה לגבי הפקדת ערובה, כללים שנועדו להתגבר על הקושי בגביית הוצאות מהתובע, מקום בו התביעה "חלשה" על פניה וכאשר יש חשש שלא ניתן יהיה לגבות את ההוצאות שייפסקו לחובת התובע אם תידחה תביעתו. עמדה על כך כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ' בהחלטתה בבג"ץ 269/01 רסולי נ' ביה"ד הרבני האיזורי בירושלים (פורסם בנבו, 25.3.2001): 

"נראה לי כי אף לולא הנימוקים האמורים, ניתן לחייב את העותר בהפקדת ערבון, ואין הדבר עומד בניגוד לאמנת האג. שכן המגורים בחו"ל והעדרם של הנכסים בישראל אינם כשלעצמם עילה לחייב בהפקדת ערבון. העילה המהותית היא הקושי בגביית ההוצאות, אם ייפסקו. העובדה שבעל הדין מתגורר מחוץ לישראל היא דוגמא אחת, ולא יחידה, לכלל לפיו יש לדרוש הפקדת ערבון כאשר קיים חשש לגבי אפשרויות הגביה. דוגמאות נוספות לכלל זה ניתן לראות בדרישת ערבון מבעל דין שלא שילם הוצאות שנפסקו בערכאות אחרות (ראו:ו זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמ' 822; רע"א 3358/97, רשות הנמלים והרכבות נגד מסעדת אדר בע"מ ואח', תקדין עליון 97(2) 38; רע"א 3647/99, סמי הראל נגד יעקב ורקר ואח', תקדין עליון 99(3) 464); כאשר בעל הדין הוא חברה שקיים ספק לגבי יכולת הפרעון שלה, ועוד. למעשה, דרישת הפקדת הערבון להבטחת הוצאות המשפט היא כה מושרשת במשפט הישראלי, עד כי היא מוחלת כדרך שגרה על כל הגשה של ערעור או בקשת רשות ערעור אזרחיים, מכח תקנה 429 הנ"ל, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן פטור במקרה ספציפי.

ברור, איפוא, כי חובת הפקדת הערבון במקרה זה אינה ביטוי ליחס מפלה כלפי הזר, כי אם חלק ממסכת שלמה של כללים בדבר הפקדת ערבון, המוצאים את ביטויים גם בהחלת חובה זו על בעל דין אשר לגביו צפויים קשיים בגביית ההוצאות בשל היותו תושב מדינה אחרת שאינו בעל נכסים בישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ