אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תת"ע 8698-12-11

החלטה בתיק תת"ע 8698-12-11

תאריך פרסום : 28/05/2013 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית המשפט לתעבורה ירושלים
8698-12-11
23/01/2013
בפני השופט:
נאיל מהנא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
דלא אל ברקא רנט א- קאר (1995) בע"מ
החלטה

מבוא

1.               כתב האישום מייחס לנאשמת, דלא אל ברקא רנט א- קאר (1995) בע"מ, שהינה חברה להשכרת רכב, עבירה של נהיגה במהירות. בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 13.3.11 בשעה 10:36 בדרך בגין בירושלים צולם רכב שבבעלות הנאשמת באמצעות מצלמה אלקטרונית כשהוא נוסע בדרך עירונית המסומנת בתמרור ב-20 במהירות של 116 קמ"ש העולה על מהירות של 80 קמ"ש הרשומה בתמרור, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: " התקנות").

2.               הנאשמת אינה כופרת בעובדה שהעבירה אכן נעברה באמצעות רכב שנמצא בבעלותה. טענתה היא, כי במועד ביצוע העבירה הרכב היה בחזקתה של השוכרת הגב' MATHILDA JOHANNA (להלן: " הנהגת" או " השוכרת").

3.               ביום 10.5.11, פנתה הנאשמת למשטרת ישראל בבקשה להסבת כתב האישום על שמה של השוכרת אשר הייתה המחזיקה ברכב במועד העבירה. את בקשתה תמכה הנאשמת בהעתק מחוזה השכירות בינה לבין השוכרת (להלן: " חוזה השכירות") וכן בצילום דרכונה של השוכרת שהינה אזרחית זרה המתגוררת בחו"ל.

4.               אולם, משטרת ישראל סירבה לעשות כן, וביום 5.3.12 הוגש לבית המשפט כתב האישום שלפנינו.

טענות הצדדים

5.               המאשימה טוענת, כי הנאשמת לא הוכיחה העברת הרכב לאחר. לא זו אף זו, האחר לא התייצב בבית המשפט.

6.               עוד טוענת המאשימה, כי חוזה השכירות עם הנאשמת מחייב את המחזיק ברכב לשלם את הקנס. בחוזה מצוינת העובדה שצריך לחייב בקנס את השוכר. משכך החלטה אחרת תפתח הדרך לחייבים לעשות כרצונם.

7.              מנגד, הנאשמת טוענת כי היא לא ביצעה את העבירה ואף הוכיחה זאת בהתאם לסדרי הדין. לטענת הנאשמת, בתיקים אחרים מסבים הדוחות ללא בעיה ובהתאם לאותו חוזה שכירות.

דיון והכרעה

8.               סעיף 27 ב(א) לפקודת התעבורה  (נוסח חדש) תשכ"א- 1961 (להלן: " הפקודה") קובע חזקה לעניין אחריות בעל רכב לעבירות תעבורה שבוצעו באמצעות רכבו, כדלקמן:

" נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו" (ההדגשה שלי- נ.מ).

9.               לאמור, החזקה היא כי בעלים של הרכב נהג ברכב בעת ביצוע העבירה, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב או שהוכיח כי הרכב נלקח ללא ידיעתו וללא הסכמתו. הרישה של סעיף זה יוצרת חזקה, שלפיה בעל הרכב עצמו, ביצע את העבירה, אלא אם כן הפריך את החזקה, כפי שנקבע בסיפה של הסעיף.

10.          בכדי להפריך את החזקה אין די שבעל הרכב יאמר שפלוני נהג ברכב. מטרת החזקה הינה שלא להותיר עבירה הנעברת ברכב בעולם ערטילאי מן הטעם שלא הוברר מי בדיוק נהג ברכב בעת העבירה (ראה: כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 1185/11 מוצטפא ממדוח נ' מ"י (פורסם בנבו, 1.3.11)).

האם הצליחה הנאשמת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 27ב(א) לפקודה?

11.          הנאשמת הנה חברה העוסקת בהשכרת כלי רכב ומחזיקה בצי רכבים. עיון בחוזה השכירות, מלמד כי הנאשמת מסרה את החזקה ברכב לשוכרת מיום 03.03.11 בשעה 14:00 ועד ליום 12.09.11 בשעה  20:00.  לאמור, הרכב לא היה בחזקתה של הנאשמת במועד ביצוע העבירה.

12.          לא זו אף זו, בחתימת חוזה השכירות נטלה השוכרת אחריות ישירה בגין כל התנהגות שלה בניגוד לכל דין וכן התחייבה להחזיר לנאשמת קנסות וכל הוצאה אחרת שתוטל עליה בגין תקופת החזקתה ברכב- " קנסות (תנועה או חניה), עונשים, החרמות, הוצאות משפט וכל הוצאה אחרת שדלה אל ברקה תהיה חייבת בהם על פי כל דין בקשר לשימוש ברכב ע"י השוכר, אלא אם כן הוטל בגלל אשמת דלה אל ברקה, כן כל הוצאה ודמי טיפול של דלה אל ברקה בקשר לכל האמור, ברם אין באמור לעיל כדי לשחרר את השוכר או כל אדם אחר מאחריות ישירה בגין התנהגות שלו בניגוד לכל דין" (ראה: סעיף 5.ד. לחוזה השכירות).

13.          בנסיבות אלה, שוכנעתי כי הנאשמת הרימה את הנטל המוטל עליה שכן דיי בחוזה השכירות המלמד על השכרת הרכב במועד ביצוע העבירה.  ואין צורך לדרוש מהנאשמת את התייצבות השוכרת בבית המשפט בשלב זה.

14.          האינטרס הציבורי מחייב הבאת הנהגים אשר ביצעו את העבירה בפועל על עונשם. משכך, אין כל הגיון ומשמעות להטלת אחריות על הנאשמת מכוח היותה בעלת הרכב. זאת יש לאמר כאשר הנאשמת אינה אחראית על ביצוע העבירה, ואף מסרה במועד את פרטי השוכרת שהרכב  היה בחזקתה בעת ביצוע העבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ