אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תת"ע 2366-09-11

החלטה בתיק תת"ע 2366-09-11

תאריך פרסום : 13/08/2012 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה באילת
2366-09-11
06/08/2012
בפני השופט:
יוסי טופף

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מור יוסף אלירן רח' הר נבו 1
2. אילת

החלטה

לפני בקשת הנאשם (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין ולהארכת מועד לשם הגשת בקשה זו.

1.         המבקש הובא לדין בבית משפט זה בגין כך שביום 22.7.2011 בשעה 3:12 נמצא נוהג בשכרות בעיר אילת. בדיקת נשיפת אויר במכשיר ה"ינשוף" הראתה כי נמצא בגופו של המבקש ריכוז של 310 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

2.         המאשימה הגישה נגד המבקש כתב אישום, במסגרתו ייחסה לו עבירות לפי סעיפים: 62(3), 64ב(א)(3) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ותקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

3.         המבקש זומן להקראה ליום 22.7.11 ואישר בחתימתו קבלת ההזמנה לדין וכתב האישום (ט' 4252). המבקש לא התייצב בבית המשפט במועד שנקבע, 22.11.11, והוא הורשע ונידון בהיעדרו לעונשים הבאים: פסילה בפועל של 24 חודשים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה; פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 1,500 ש"ח (להלן: "פסק הדין").

4.         ביום 17.5.12 פנה המבקש בבקשה לביטול פסק הדין ולהארכת המועד לצורך הגשתה. המבקש גרס בבקשתו כי נשכח מזכרונו מועד הדיון שנקבע בעניינו וכי לא ידע אודות פסק הדין עד לתאריך 27.4.12, אז הובהר לו, כך לטענתו, דבר פסילת רישיונו על ידי המשטרה.

כמו כן, טען המבקש כי חומר הראיות אינו נקי מספקות. בנוסף, טען כי בית המשפט החמיר בקביעת העונש וכי היה מקום להקל עימו בהיותו חייל בצה"ל, שזו לו "ההיתקלות הראשונה עם שלטון החוק". לבקשה לא  צורף תצהיר.

המאשימה בתגובתה הביעה התנגדותה לביטול פסק הדין וטענה כי שכחה אינה עילה לביטול פסק דין וכי אין באמור בבקשה טעם לחשש לעיוות דין.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, אני מחליט להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולדון בבקשה גופה כבקשה לביטול פסק הדין.

6.         בחנתי את עמדות הצדדים על סמך האמור בבקשה ובתגובה. טענות המבקש לא אומתו בתצהיר כנדרש; אך גם כך, לא מצאתי בהן עילה ראויה לביטול פסק הדין. אין בפיו של המבקש כל נימוק שיש בו כדי לשמש הצדק סביר להיעדרותו מהדיון, אליו זומן כדין, ואין בטענות שהעלה כדי לבסס חשש ממשי לקיומו של עיוות דין.

לאור זאת, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בזימון הצדדים לדיון בבקשה (ראו: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793, 802; ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם, מיום 06.01.1999, פורסם ב"נבו").

7.         הדין החל על ענייננו הוא סעיפים 240 ו-130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפיהם על מי שמבקש לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו בעבירות תעבורה  להראות כי הייתה לו סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין. ככלל, אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.2009); רע"פ 5146/09 שרעבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.2009); רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.2004).

           בענייננו, מועד הדיון נקבע במעמדו של המבקש, ששכח להתייצב בבית המשפט. דין טענת השכחה להדחות. ראו בעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793, שם קובע בית המשפט העליון, כי "שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון".

אף המבקש עצמו מודה בבקשתו כי: "במקרה דנן המדובר בסיבה שאיננה מצדיקה ביטול פסק הדין וזאת על פי הפסיקה", אך מבקש לתרץ את שכחתו בשל היותו לוחם בצבא. לא מצאתי באמירה כללית כי המבקש הוא חייל ולוחם בצה"ל כהסבר סביר לשכחה או לאי התייצבות לדין, אלא אך כאמתלא נוחה להיתלות בה.

8.         כמו כן, לא מצאתי ממש בטענות המבקש, ככל שהן נוגעות לעיוות הדין. הבדיקה של הינשוף העידה על קיומו של ריכוז אלכוהול בשיעור של 310 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף, העולה על המותר בהתאם לתקנות לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, לרבות סטייה אפשרית במדידה כפי שנקבע בפסיקה (ראו למשל, רע"פ 3981/11 נעם שרביט ואח' נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 5.7.2012). בנוסף, מעיון בטופס "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף", לא מצאתי חשש כלשהו לכשל או טעות בתיפעול הינשוף, כך שאין כל בסיס לעיוות דין בשל אופן הפעלת המכשיר, בעניינו של המבקש.

במקרה אחר, נדונה בבית המשפט העליון סוגייה דומה בה דובר בנאשם אשר הועמד לדין בבית-משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות, לפי הנטען בכתב האישום, המבקש נהג ברכבו, בהיותו שיכור. בדגימת אויר נשוף שנערכה לנאשם נמצא ריכוז של 650 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף. בית המשפט לתעבורה הרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו וגזר עליו, בהיעדרו, קנס בסך 1,000 ש"ח ובנוסף עונש של פסילה בפועל של רישיון הנהיגה למשך שנתיים. הנאשם הגיש בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדרו, ביהמ"ש דחה את בקשתו בקובעו, כי המבקש נשפט כדין. הנאשם הגיש ערעור לבית משפט המחוזי אשר נדחה ובהמשך פנה בבר"ע לבית המשפט העליון (כב' השופט ג'וברן), שגם הוא דחה את הבקשה וקבע בין היתר כי:

"יתרה מכך, בענייננו, לא נגרם למבקש עיוות דין בכך שהורשע שלא בנוכחותו מאחר ואל מול טענת הכפירה של המבקש עומד בפני בית-המשפט כתב-אישום המכיל תוצאות בדיקה אובייקטיבית על פיה נהג המבקש עם כמות אלכוהול גבוהה פי 2.5 מהכמות המותרת בחוק" (רע"פ 2282/07 דניאל דגן נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 14/03/07, פורסם ב"נבו").

9.         אציין כי חוקיות מכשיר הינשוף ואמינותו נקבעה זה מכבר בפסיקת בית המשפט העליון וניתן לבסס הרשעות על ממצאי הינשוף: "אין מחלוקת שהינשוף מהווה מכשיר בדיקה אמין מבחינה ראייתית וראוי מבחינה חוקתית, ושהריכוז האוסר מעיד על שכרות" (רע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], 11.2.2009).

10.        העונש שהוטל על המבקש בגזר הדין הינו עונש המינימום שקבע המחוקק ושסטייה ממנו לקולא מחייבת קיומם של נימוקים מיוחדים שאינם קיימים בעניינו של המבקש. העונש הולם את נסיבות העבירה. המבקש נמצא נוהג בשכרות ובית משפט זה (סגן הנשיא, כב' השופט יואל עדן) הטיל עליו את עונש המינימום משלא הונחו בפניו נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להביא לסטייה מעונש זה. גם בבקשה בפניי לא מצאתי נימוקים מיוחדים שיצדיקו סטייה מעונש המינימום (ראו גם סעיף 39א לפקודת התעבורה).

11.       על כן, אני מחליט לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ