אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תפ"ח 586-09-11

החלטה בתיק תפ"ח 586-09-11

תאריך פרסום : 13/03/2013 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
586-09-11
29/02/2012
בפני השופט:
ברוך אזולאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
גאורגה זורזוליאני (עציר)
החלטה

ההליך

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו ביצוע שתי עבירות של מעשה סדום, לפי סעיף 347(א)(ב) בנסיבות סעיף 345 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, מספר עבירות של תקיפה, לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק הנ"ל ועבירה של אונס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק הנ"ל.

ב"כ הנאשם העלה טענה מקדמית בנוגע לכתב האישום, הנוגעת בעיקרה לקיומו של פגם מהותי המוליך להתקיימותה של "הגנה מן הצדק". לטענתו ניהול ההליך יהא בו כדי לפגוע בעקרונות הצדק וההגינות, כך שהנאשם לא יידרש לכתב האישום בחלקו.

לדבריו, המתלוננת מסרה שתי אמרות במשטרה ולאחר מכן הוזמנה לראיון בפרקליטות, שם מסרה עובדות נוספות שלא תועדו על ידי הפרקליט. לאחר ראיון זה, נתבקשה המתלוננת למסור  אמרה נוספת, בעקבותיה הוגש כתב אישום שכלל עבירות נוספות, מעבר לאלו שאליהן התייחסה המתלוננת בשתי אמרותיה  הראשונות.

לטענת ב"כ הנאשם, מדובר ברשלנות המהווה פגיעה בזכויותיו של הנאשם, והיא מצביעה על פגם חמור המצדיק הגנה מן הצדק.

בתגובה, טענה ב"כ המאשימה, כי יש לדחות את הטענה, ולחלופין, להורות כי דין הטענה להתברר במהלך שמיעת הראיות בתיק, הואיל וכתב האישום מבוסס על אמרות המתלוננת במשטרה, כאשר בית המשפט יצטרך להחליט בסופו של יום על סמך ההתרשמות מהמתלוננת וקביעות המהימנות לגביה. אף שהראיון לא תועד על ידי הפרקליט המטפל בזמן אמת, במסגרת הראיון עלו פרטים חדשים, בגינם נתבקשה לסור למשטרה לצורך השלמת חקירה. לאחר מכן, קיבל לידיו הפרקליט את ההודעה הנוספת שנמסרה על ידי ב"כ המאשימה, ותאמה את הדברים שנמסרו לו במסגרת הראיון.

לדבריה, הראיון מהווה תכתובת פנימית, וכאשר יש פער בין האמרה לבין הראיון, מופיע מזכר המתייחס לפער.

ביום 23.2.12, התקבלה השלמת טיעוני המאשימה לטענת ב"כ הנאשם, בה צוין, כי נערכה תרשומת בדיעבד על השתלשלות העניינים. הודעתה השלישית של המתלוננת נבדקה על ידי הפרקליט בסמוך לאחר החקירה, ולא נמצא הבדל בין הדברים שנמסרו לו בראיון שקיים עימה, ובין דבריה בחקירה הנוספת במשטרה, כך שהיעדר תרשומת אינו פוגע בהגנת הנאשם, פגיעה כה חמורה, שתביא לצעד קיצוני של ביטול עובדות כתב האישום בנוגע לעבירות מין חמורות. הנטל להוכיח כן, מוטל על כתפי הנאשם, שעה שהרשות עצמה נהנית מחזקת תקינות מעשה המנהל (ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל).

לדברי ב"כ המאשימה, כעולה מהפסיקה, דוקטורינת ה"הגנה מן הצדק" חלה במקרים בהם התנהלות רשויות התביעה הינה בניגוד לתפיסות הצדק וההגינות, ויש להידרש להגנה זו במקרים חריגים ביותר, בהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו".

ב"כ המאשימה הפנתה לע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' דר' בורוביץ, שם נקבע, כי יש להפעיל מבחן בן שלושה שלבים, כאשר רק התמלאותם של כלל השלבים, מוליכה, להתקיימותה של ההגנה מן הצדק.

עוד נטען, כי המתלוננת הינה עדת תביעה מרכזית בתיק, ויכול הסנגור לשאול אותה במסגרת חקירתה על ידיו, אודות הראיון שנעשה בפרקליטות, בו העלתה את הפרטים הנוספים והסיבה לכך.

דיון

לאחר עיון בראיות ובסיכומי הצדדים, נראה לי כי אין לקבל בשלב זה את טענת ב"כ הנאשם.

עובר לתיקון חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב 1982 (להלן: "החסד"פ"), סעיף 149(10) בו הוכנסה טענת ההגנה מן הצדק, נקבעו כללים להחלת ההגנה מן הצדק בהלכה הפסוקה, והפנה  לפסק הדין המנחה בעניין- ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' דר' בורוביץ (להלן: " בורוביץ"), פ"ד נט (6) 776 (2005), שם קבע בית המשפט העליון את הכללים לבחינת קיומה והיקפה של הגנה מן הצדק בכל מקרה ומקרה, ואף התווה את אמות המידה לבחינת השאלה אם יש הצדקה להחיל את הגנה מן הצדק על מקרה נתון.  כדי להחיל את הדוקטרינה על מקרה נתון, יש להפעיל מבחן בן שלושה שלבים, כאשר רק התמלאותם של כלל השלבים, מוליכה, על פי החלטה זו, להתקיימותה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק:

א.                  המבחן הראשון, זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים ועמידה על עוצמתם; במנותק משאלת החפות או האשמה של הנאשם.

ב.       המבחן השני, בחינה, האם קיום ההליך חרף הפגמים מוליך לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. במסגרת זו, ייחס בית המשפט משקל, בין היתר, לחומרת העבירה, עוצמת הראיות, נסיבותיהם האישיות של הנאשם ושל הקורבן, מידת הפגיעה ביכולת הנאשם להתגונן, חומרת הפגיעה בזכויותיו, מידת האשם הרובץ על כתפי הרשות, והשאלה, האם פעלה הרשות בזדון או בתום לב.

ג.                    המבחן השלישי, אם התשובה על השאלה המתעוררת בשלב השני הינה חיובית, יוסיף בית המשפט ויבחן, האם ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר, מאשר ביטולו של כתב האישום. 

ראשיתה של ההלכה בפסק דינו של בית המשפט העליון, בעניין יפת (ע"פ 2910/94 ארנסט יפת ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221), כשהמבחן שהותווה באותה הלכה להתקיימותה של ההגנה, היה:

" מבחן ה"התנהגות הבלתי נסבלת של הרשות". היינו, התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם ... המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת. דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסבלו".

וכן נקבע: " ברי, כי טענה כגון זו תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר, ואין להעלותה כדבר שבשגרה ובענייני דיומא סתם".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ