אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תפ"ח 46038-03-12

החלטה בתיק תפ"ח 46038-03-12

תאריך פרסום : 29/08/2013 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי
46038-03-12
25/08/2013
בפני השופט:
1. נורית אחיטוב אב"ד
2. מרים דיסקין
3. רענן בן-יוסף


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. זלמן שלמה ניאמציק (עציר)
2. מרדכי יאיר חסין (עציר)
3. אופיר ניאמציק (אסיר)
4. יצחק זרבי

1.      עניינה של החלטה זו בטענה כי הראיות שהציגה המאשימה במסגרת פרשת התביעה אינן מוכיחות לכאורה אשמתם של נאשמים 1 ו-4 במיוחס להם.

נאשם 1, לו מיוחסים שני אישומים בעבירות רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") טוען כי אין עליו להשיב לאשמה באישום השני המיוחס לו. נאשם 4 טוען כי אין עליו להשיב לאשמה באישום היחיד המיוחס לו בעבירת רצח.

המסגרת המשפטית

2.      סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: " חסד"פ") קובע: " נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין;...". לצד זאת, סעיף 162(א) לחסד"פ קובע כי : " הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע...".

עוד קודם לחקיקת סעיף 158 לחסד"פ, פסיקת בית המשפט העליון התייחסה לרציונל המצוי בבסיסו: " על הקטגוריה להוכיח את כל היסודות של העבירה המיוחסת לנאשם - בין יסודות חיוביים ובין שליליים - ועליה לעשות כן במידה שאינה מניחה מקום לספק מתקבל על הדעת. חובה עיקרית זו מוטלת עליה מראשית המשפט ועד סופו (חובת הראיה מס' 1)... משום כך, חייבת הקטיגוריה לפתוח ראשונה בפרשת ההוכחות והיא צריכה להגיש עדות בכמות המספיקה 'לכאורה' על פי המבחן שהותווה לעיל ("חובת ההוכחה" מס' 2)... מילאה הקטיגוריה את חובת ההוכחה (מס' 2) עוברת זו לנאשם; לא מילאה אותה, דינו של הנאשם לזכות, בלי שיידרש להשיב... כשעוברת החובה מס' 2 לנאשם, אין משמעו של דבר, שהוא חייב להוכיח שהינו חף מהפשע, אלא רק שניתנת לו ההזדמנות לערער את עמדת הקטיגוריה... והיה: אם יימנע מלהגיש עדות כלשהי או לא יביא הוכחה שיש בה לעורר בלב בית המשפט ספק מתקבל על הדעת בדבר אשמתו, עשויה ההוכחה 'לכאורה' של הקטיגוריה ליהפך (בהרבה מקרים) עדות המספיקה כדי קיום חובת הראיה מס' 1 המוטלת עליה. בסוף הדיון - אפילו לא הגיש הנאשם עדות כלשהי מצדו, חייב בית המשפט להעריך את כל ההוכחות ביחד - ע"י הערכת מהימנות העדים והמסיבות שהוכחו - ועליו לחתוך את הדין רק לאור ההנחה שהנאשם חף מפשע כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר במידה הנעלה מכל ספק הגיוני" (ע"פ 28/49 זרקא נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ד 504, 527-528).

אשר לתוכן הראיות אותן יש לבחון בשלב זה נקבע כי " ראיות לכאורה על-פי סעיף 158 לחוק הן ראיות התביעה בלבד, ומשקלן, כל עוד שאינו מופרך, אינו רלוואנטי, ואין הן מאבדות מערכן הלכאורי גם אם בחומר שהובא בפרשת התביעה קיימות ראיות המחלישות את הראיות המפלילות או אף סותרות אותן" (בש"פ 4192/97 חסין נ' מדינת ישראל, ניתן ב-27.7.97), ובהתייחס להיקפן נקבע ש" ... אין ספק שכמות העדות הנחוצה בפועל כדי לקיים אותו מבחן תלויה בטבע העניין המיוחד שהקטגוריה חייבת להוכיחו..." (ע"פ 28/49 הנ"ל, 526). בעניין זה, צוין בפסיקה, כי נוכח בחירת המחוקק להקנות משקל ראייתי לבחירת הנאשם להעיד אם לאו, הרי שכל עוד לא עשה כן, בית המשפט יכול לראות באמרות חוץ שמסר ראיה לחובתו, אך לא לזכותו (ע"פ 405/80 מדינת ישראל נ' שדמי, פ"ד לה(2) 757, 762-763). 

בהתייחס למהות הבדיקה, נאמר כי " לא בשלב זה על בית-המשפט לבחון את משקלן של הראיות ואת מהימנותם של העדים שהביאו ראיות אלה. מה שעליו לבחון הוא אם ישנה ראיה כלשהי אם לאו, ובמילים 'ראיה כלשהי' אינני מתכוון לקורטוב (scintilla) של ראיה. אם בית המשפט סבור כי יש ראיות על נקודות חשובות כאלה או אחרות, הרי תיקרא ההגנה להשיב" (ע"פ 48/42 היועץ המשפטי נ' הרב לוין, 9 PLR 258, 263).   

המדיניות השיפוטית המנחה לצורך יישום הדברים היא כי " בית-המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב-האישום. ראיות בסיסיות לענין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא... ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם. לענין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן מן הראוי להוסיף, למען שלמות התמונה, כי ייתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו כבר בשלב הדיוני האמור: כך נקבע בשעתו, באנגליה, בגדר כלל של פרקטיקה ( PRACTICE NOTE), כי את הטענה אשר לפיה אין להשיב לאשמה ניתן להעלות, בעיקר, בהתקיים אחד משניים אלה: א. כאשר לא הובאה עדות כלשהי כדי להוכיח יסוד חיוני ומרכזי של האשמה, או ב. כאשר הסתבר בעליל, על פניו, כי כל הראיות שהובאו על-ידיה תביעה הן כה בלתי-אמינות עד שאף ערכאה שיפוטית בת-דעת לא היתה מסתמכת עליהן ...אך מובן הוא כי נסיבות מן הסוג השני, שבהן ייזקק בית-המשפט בשלב של תום פרשת-התביעה לענין האמינות, הן חריגות ומכאן גם שההזדמנויות אשר בהן ייעשה יישום מעשי של כלל הפרקטיקה הזה, יהיו נדירות" (ע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון, פ"ד לב(1) 170; ר' גם ע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' טובול, פ"ד לט (3) 596, 606-607).

בשים לב להלכות הנזכרות לעיל תבחינה בקשות הנאשמים בהליך שבפנינו.

            נאשם 1

3.      כזכור, נאשם 1 טוען, כי לא הוצגו ראיות להוכחת אשמתו באישום השני המיוחס לו שעניינו ביצוע בצוותא של עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, נאשם 1 היה מעורב בתכנון וביצוע רצח איציק גפן ז"ל (להלן: " איציק"). בהתאם לתכנון שבוצע, נאשם 1 קבע פגישה עם המנוח בתחנת דלק "פז" בחולון בשעות אחר הצהריים ביום 19.12.11. ביום הפגישה, בשעה 17:33, נאשם 1 הגיע למקום כנוסע באופנוע בו נהג אחד הקושרים האחרים, אשר המתין בקרבת מקום. איציק הגיע למקום בשעה 17:39 ברכבו וישב עם נאשם 1 ליד שולחן שנמצא מחוץ לחנות "ילו" בתחנה. בשעה 17:45 הגיעו למקום שני קושרים נוספים, רכובים על אופנוע ולראשיהם קסדות. אחד הקושרים ירד מהאופנוע, ירה מאקדח מספר כדורים שפגעו בגופו של איציק גרמו למותו.היורה חזר אל האופנוע. בתוך כך, נאשם 1 ברח לכיוון האופנוע עימו הגיע למקום, ושני האופנועים יצאו מהזירה יחד, האחד אחר השני.   

4.    כפי שצוין קודם, בשלב זה איננו נדרשים לבחון את כלל חומר הראיות, או את קווי ההגנה הפוטנציאליים, שנזכרו בהרחבה בטיעוני הנאשם. די בכך שחומר הראיות, עליו מבקשת המאשימה להסתמך, יש בו כדי להעביר את נטל הבאת הראיות אל כתפי הנאשם.

חומר הראיות כולל תיעוד ממספר מצלמות אבטחה, מרביתן בתחנת הדלק ואחת מאולם האירועים "גאלרי פלאס" המצוי בקרבת מקום. הגעתם של הנאשם ואיציק למקום והאינטראקציה ביניהם מתועדת בשתי מצלמות אבטחה, שרק לאחת מהן נלווה תיעוד קולי חלקי. מצפיה בהם עולה, שהנאשם התיישב ליד שולחן שלצדו 2 כסאות, כשבידו קסדה. איציק הגיע ברכב שנהג ולצידו ישב אדם נוסף. מתדלק התחנה התיישב לצידו והוא התבקש על  ידי הנאשם לפנות את המקום.

מספר דקות לאחר מכן נכנס לתחנה אופנוע ועליו רכובים שני אנשים. האופנוע עצר ליד נאשם 1 ואיציק. הנוסע ירד מהאופנוע, ירה באיציק ושב אל האופנוע. עובר לשמיעת היריות נטל הנאשם את הקסדה ורץ על כביש היציאה מתחנת הדלק לכיוון האופנוע שעמו הגיע, ושבו נהג אדם אחר, שזהותו לא ידועה. בעת ריצתו לכיוון האופנוע נותר הנאשם חשוף לירי, תוך שהוא חולף ליד דלת חנות "ילו" ונמנע מלהיכנס אליה לתפוס מחסה. האופנוע עליו רכוב היורה נסע אחרי נאשם 1. מספר שניות לאחר היריות הראשונות נשמעו עוד שני קולות נפץ. שני האופנועים עזבו את תחנת הדלק, ראשון האופנוע עליו רכב הנאשם שיצא במהירות איטית, ואופנוע היורים שנסע במהירות גבוהה יותר, עקף אותו ביציאה.

למסכת זו מצטרפת העובדה, שגם באישום הראשון (בו הנאשם אינו טוען שאין עליו להשיב לאשמה), על-פי הראיות לכאורה, נקבעה פגישה מראש, שבה ישב הנאשם ליד אדם, כשמתנקש שהגיע למקום על גבי אופנוע הגיח וירה בו למוות. יצוין, שאין מחלוקת באשר לפעולות נאשם 1 באירוע נשוא האישום השני, והמחלוקת הינה רק באשר להלך רוחו בעת ביצוען. לצורך זה, די בעובדות האישום הראשון כדי לראות בהם "מעשים דומים", הקבילים כראיה.

לכך יש להוסיף, שהנאשם בחקירתו מילא פיו מים. הוא סירב לענות על שאלות מתבקשות, לא מסר את זהות נהג האופנוע עמו הגיע ולאיזו מטרה הגיעו למקום, מהי מידת היכרותו עם איציק (עמו התחבק בעת שהגיע לתחנת הדלק) ועוד שאלות רבות הדורשות מענה.   

בנסיבות אלו, עובר נטל הבאת הראיות אל שכם נאשם 1, ואין די בהעלאת הסברים מפי בא כוחו באשר להתנהגותו באירוע השני. על כן, בקשת נאשם 1 נדחית.

נאשם 4

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ