אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תפ"ח 4256-06-09

החלטה בתיק תפ"ח 4256-06-09

תאריך פרסום : 29/08/2012 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
4256-06-09
04/01/2012
בפני השופט:
1. א. שיף ס. נשיא - [אב"ד]
2. ח. הורוביץ
3. צ. קינן


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. נעמאן בחוס
2. ארקאן כורבאג'
3. מוניר זקוט
4. באסל קדרי
5. באסל חטיב
6. פאדי נסראללה
7. ג'מיל ספורי

החלטה

א.         פתח - דבר

בפניינו בקשת ב"כ המאשימה להגיש מזכר שערך עד התביעה השוטר חיים רחמים (להלן: "רחמים") ב- 20.6.06, לאחר דיון מעצר בעניינו של נאשם 7 (להלן: "המזכר").

במזכר רשם רחמים, אשר נכח בדיון המעצר, דברים ששמע באותו דיון מפי נאשם 7 ואשר הופנו לעו"ד.

הסנגור התנגד לבקשה בטענה כי על האמור חל חיסיון עו"ד- לקוח.

ב.         טענות הצדדים

יצוין, כי תחילה התעוררה מחלוקת האם עוה"ד לו אמר נאשם 7 את הדברים נושא המזכר, אכן ייצג את נאשם 7 באותו מעמד, שכן, כעולה מהפסיקה, רק כאשר מדובר במי ששימש כעורך דינו של הלקוח במעמד בו נאמרו הדברים נושא החיסיון, יחול החיסיון (ראו: ע"א 44/61 רובינשטיין ושות' בע"מ נ' מפעלי טכסטיל נצרת בע"מ פ"ד טו 1599).

ב"כ המבקשת הסכימה בטיעוניה לצאת מנקודת הנחה כי אכן מדובר בעו"ד שייצג את נאשם 7 בעת דיון המעצר ואף אנו נצא מנקודת הנחה זו.

לטענת ב"כ המבקשת אין מדובר בענייננו בחיסיון בין עו"ד ללקוחו לפי סעיף 48 לפקודת הראיות  וזאת מ- 3 טעמים:

1.         מדובר במסמך המתעד דברים ששמע עד, ולא בדברים שמוסר עו"ד על שנאמר לו ע"י לקוחו. החיסיון יכול לחול רק כלפי עו"ד ולא כלפי אדם אחר ששמע את הדברים;

2.         תוכן הדברים שאמר נאשם 7 לעו"ד, הנוגע לתיאום גרסאות עם עדים אחרים לגבי טענת אליבי, אינו יכול להיכלל בשירות המקצועי שנותן עו"ד ללקוחו ולפיכך לא חל עליו חיסיון;

3.         הדברים נאמרו בפרהסיה, במהלך דיון משפטי באולם ביהמ"ש, כאשר לצידו של נאשם 7 נכחו שוטרים רבים ובמרחק מטרים ספורים נכחו כל באי אולם ביהמ"ש. הנאשם בהתנהגותו ויתר בצורה מפורשת על  החיסיון.

הסנגור בתגובתו טען כי רק הלקוח יכול לוותר על חיסיון דברים שהוחלפו בינו לבין עורך דינו. הוויתור צריך להיעשות בצורה מודעת כאשר הלקוח מבין את משמעותו. עוד נטען, כי ויתור על חיסיון יכול להיעשות גם במשתמע, כאשר השיחה מתבצעת בנוכחות צדדים שלישיים, שאינם אנשי סודו של הלקוח, אך זאת רק כאשר נוכחותם של הצדדים השלישיים אינה נכפית על הלקוח.

אליבא דהסנגור, נאשם 7 שהה בעת חילופי הדברים בתא העצורים באולם ביהמ"ש ונוכחותם של אנשי המשטרה נכפתה עליו. משכך, אין לראות בעצם אמירת הדברים בנוכחותם של אלה, משום ויתור על חיסיון.

עוד נטען, כי מבחינת מהות הדברים שהוחלפו בין נאשם 7 לבין עורך דינו, הרי שאלו נוגעים לטענת האליבי שלו ולפיכך חל לגביהם סעיף 9 לחוק האזנת סתר, התשל"ט- 1979 לפיו: "חוק זה אינו בא להתיר האזנת סתר לשיחה שעדות עליה חסויה לפי סעיפים 48 עד 51 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971."

עוד באשר למהות הדברים שהוחלפו בין נאשם 7 לבין עורך דינו נטען כי :

1.         עו"ד וקים סלים לו נאמרו הדברים ע"י נאשם 7, לא נחקר ולא נגבתה ממנו כל עדות על אודות המזכר.

2.         לכאורה עלה כי הדברים שאמר נאשם 7 לעורך דינו בעת דיון המעצר והנוגעים לטענת האליבי שלו, נאמרו לפני שנגבו גרסאותיהם של עדי האליבי. אלא שבפועל מתברר כי בעת אמירת הדברים בדיון המעצר (ב- 20.6.06) כבר נגבו גרסאותיהם של 6 עדי אליבי עיקריים מתוך 9 עדי האליבי. נאשם 7 אף עומת עם גרסאות אלו טרם הדיון ב- 20.6.06. לפיכך, לא יכול היה נאשם 7 לדעת ב- 20.6.06 כי המשטרה מתכוונת לזמן עדים נוספים בעניין זה.

3.         העד רחמים העיד כי הוא אינו שולט בשפה הערבית ברמה של שפת אם (עמ' 1620 לפרו', ש' 20-19) ועל כן נותר ספק האם רחמים הצליח להבין את תוכן השיחה הספציפית, על דקויותיה. כך, רחמים מציין כי שמע שנאשם 7 אמר לעו"ד "אתאקדו אנו ביאולו" ופירש זאת כ"תוודאו כי אומרים", בעוד שניתן היה להבין את הדברים כ"תווקאדו אנו באולו"- "תהיו בטוחים כי אמרתי לו או אני אומר לו", פירוש המשנה את תוכן הדברים ומשמעותם. מ-נ/72 עמ' 1 ש' 14-13 עולה כי הפרשנות שנתן רחמים לדברים ששמע אינה נכונה, במיוחד כשהטענה היא כי נאשם 7 ניסה לתאם גרסאות באמצעות עורך דינו.

4.         רחמים מסר פרשנותו על דברים ששמע ואפשר שהחמיץ חלקים מהשיחה, העשויים לשנות את תוכנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ